להקת רוקפור היא כבר שם נרדף לרוק ישראלי במלוא תפארתו ואיכותו - או כמו שאטדגי בוחר לברך את חברי הלהקה עם כניסתם לאולפן: "לדעתי אתם הלהקה הכי מוערכת ברוק הישראלי, אליטת הרוק", הוא קובע לקול הסכמתה של ארליך, אבל מוסיף קביעה נוספת - "יש תחושה שהרוק איבד מכוחו".
"אז בואו נגדיר רגע מה זה רוק", מבקש ברוך בן יצחק. "תחושה של רוקנ'רול יכולה גם להגיע מהיפ הופ או מכל ז'אנר אחר, לדעתי זו התפיסה שנהייתה קצת זקנה. אנשים עסוקים בתדמית יותר מבמוזיקה, והסחורה שהם אמורים לספק היא שטוחה ומשעממת. לא סקס ולא סמים - הרוקנ'רול הוא הבסיס. אז הרוק הפסיק לבעוט, אבל לא רק הוא".
התחלתם את דרככם עם חומרים בעברית ובשלב מסוים עברתם לאנגלית, עשיתם כמה קאברים מאד מוצלחים והסתובבתם הרבה בעולם.
"בעצם החלטנו שאנחנו יוצאים למסע של 'גילוי עצמי'", מספר אלי לולאי על התקופה האמריקאית והאירופאית של הלהקה. "מה שהוביל אותנו היא האהבה שלנו לדברים מבחוץ ובעיקר הסקרנות. כמה זמן אתה יכול להיות במקום קטנצ'יק כמו ישראל?"
מה הייתה האסטרטגיה?
"לא חשבנו. לא היה לנו תכנון. פשוט כתבנו אלבומים ואמרנו - בואו ניסע לארה"ב. היינו הכי תמימים. בדיעבד, ואני לא יודע אם תסכימו איתי-" הוא פונה לחברי הלהקה שלצידו, "אבל נראה לי שהיום הייתי מעדיף לכתוב אלבומים בעברית אם היינו עושים שוב את המסע הזה בארה"ב או באירופה, כי היום עברית הרבה יותר מעניינת את האוזן העולמית".
"אבל השגנו את מה שרצינו", מסכם בן יצחק. "הוחתמנו בלייבל אמריקאי, היו לנו טורים מדהימים. היה רוקנ'רול".
וכמו בכל להקה, עברתם משברים. מה הדבק שמאחד אתכם?
"המשברים", צוחק לולאי.
אמרנו רוקנ'רול - אמרנו "חור בלבנה": קבלו אותו בביצוע באמת בלתי נשכח באולפן "הבילויים":
עוד בבילויים:
עלמה זהר: "אין לי הרבה קשר לבחורה שהייתי לפני הלידה"
גם הבילויים לא יכלו שלא להתאהב ב"ג'יין בורדו"
אלון דה לוקו "לא משחק את המשחק"
"הבילויים" עם אסף אטדגי ועינת ארליך, א'-ד', 14:00 עד 11:30, ערוץ 24