לפעמים נדמה שלא משנה כמה נרצה, אי אפשר להעניק לכל חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה את מלוא תשומת הלב המגיעה להם. המספרים, לצערנו, רבים וכואבים מדי. חלקם הותיר לנו כישרון נדיר - מילים שכתבו, טקסטים שחיברו, שירים שרקמו - יצירות אמנות שמספקות הצצה לנבכי נפשם. בכל אלו בוחר מדי שנה פרויקט "אלה האחים שלי" להתמקד, ומחבר בין מורשתם של חללי מערכות ישראל לבין חיילים המשרתים היום בצה"ל, אשר מלחינים ומבצעים אותם.
כ-150 חיילים, קצינים ונגדים, ביקשו לקחת חלק בפרויקט, ובמקביל נאספו שירים וכתבים רבים ממשפחות שכולות וחברים. ועדה מקצועית שכללה את בכירי העורכים המוזיקליים של גל"צ וגלגלצ, בראשות עורכת משדרי יום הזיכרון טלי ליפקין-שחק, בחרה שמונה שירים המעניקים ייצוג רחב לחללי מערכות ישראל לאורך השנים.
השנה יעובד המשדר המרכזי של גלי צה"ל ביום הזיכרון לראשונה גם למשדר טלוויזיוני וישודר בערוץ 24 בהנחיית נדב בורנשטיין. במהלך המשדר יבוצעו שמונה שירים מתוך הפרויקט אל מול משפחותיהם של הנופלים שכתבו אותם.
הנה ארבעה מתוכם.
"חצות" / שירו של מוטי בן יצחק ז"ל, שנפל במלחמת יום הכיפורים
דממה אפפה את החדר
האורות עוד דולקים ואני כבר עייף
מוטי אתה עוד בסדר
קולות משונים נשמעים מהרדיו
ואני עוד מרגיש כאן בסדר
המיטה מוצעת העין נסגרת
מוטי אתה עוד בסדר
סגירת דלת אחרונה נשמעת
דממה שוב אופפת החדר
אני פה לבד, פה לבד, פה לבד
מוטי אתה עוד בסדר
לחש הלילה נשמע באוזניי
אחח לו היה זה כל חיי
אחח איזה לילה אחח איזה לילה
לילה לילה לילה
מוטי בן יצחק ז"ל נולד בבאר-טוביה לאסתר ויוסף. הוא גויס לצה"ל ב-1972 והתנדב לשרת ביחידה מובחרת של חיל הים. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס מפקדי כיתות ובקורס צניחה. במלחמת יום-הכיפורים שירת בחזית תעלת-סואץ, וב- 7.10.1973 נפל בשבי המצרים במוצב "ליטוף" שעל שפת התעלה, משם לא חזר חי. ארונו הובא ארצה ב-31.10.1974 והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בבאר טוביה. מוטי השאיר אחריו הורים, את אחותו מאירה ואת אחיו אביהו. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.
"את את את" / שירו של ראובן לבני (קראוס), שנפל במלחמת ששת הימים
את, את, את – תמיד שפתי הוגות,
לבי חוזר על מילה זו כהד בגיא;
כגל-הסלע, טיפותיו הן מתפזרות,
אך שב הוא ומקבצן ומגישן לסלע שי.
שני עולמות יש לנו – לי ולך,
ואהבתנו הזכה כגשר התלוי בינם.
תחתיו המציאות – זרם בגעשו נאלח,
צפים בו אושר, גיל, שנאה – כולם...
ועל הגשר דייגים נהיה,
ונאסוף איים מתוך הזרם העכור.
מן היפה יבשת איתנה נבנה,
תחת השמים, מקום זה בו נדור.
ראובן לבני (קראוס) ז"ל נולד ב-1.5.1934 ביוגוסלביה ליוסף ואולגה. ביולי 1952 גויס לצה"ל ובמלחמת ששת הימים נקרא לשירות מילואים. ראובן שימש כתותחן באחד הטנקים הראשונים שפרצו ועלו אל הרמה הסורית. הוא נלחם נגד ארבעה תותחים שניצבו מולו במוצב חפור היטב, ותוך כדי ירי נפגע הטנק שלו בצריח בפגיעה ישירה. הוא נפל ב- 9.6.1967 והניח אחריו אישה ושלושה ילדים.
מיטל מורן היא בת 22 מנצרת עילית שמנגנת על קלידים ועל גיטרה, כותבת, מלחינה ושרה. מורן משרתת בבה"ד 6 בצריפין כמפתחת הדרכה וכאחראית על תחום הלמידה המתוקשבת בו.
"שאלה" / שירו של סגן בנימין (רבי) אלחנן (רבינוביץ'), שנכתב יומיים לפני נופלו במלחמת יום העצמאות
ושורתנו שוב צועדת היא קדימה
ושוב אולי הולכים אנחנו פה למות:
אי-שם בעורף שוב בוכה לה אמא,
ולידידינו שוב אורבת הבדידות.
קול רעם וצווחות-צרורות חולפים בשטף
ושוב דרוך אני לרצוח ולהשמיד- -
חבר נופל וכן הכול עובר כחטף- - -
זה לא אני (זה מישהו אחר) מניע את עצמי!
זה מישהו אחר, בזוי עד גועל,
זה מישהו שונה ישכון בתוך לילי –
זה הוא יורה, שודד ומחלל כל טוהר!
מאין בא לשכון זה בקרבי?!
סגן בנימין (רבי) אלחנן (רבינוביץ') ז"ל נולד בברלין לשולמית ויצחק-אלחנן, שנשארו בגרמניה יחד עם אחיו הצעיר. בנימין נשלח מטעם ה"הגנה" לשנת שירות במשמר הנע של משטרת היישובים העברית בחולון, ובאותו זמן שימש כמפקד הגדנ"ע במקווה ישראל. בדצמבר 1947, עם פרוץ מלחמת העצמאות, נתמנה למפקד בפועל של השכונה המנותקת והמבודדת מקור חיים. הוא נשלח לקורס קציני קשר ולאחר שחזר לירושלים שירת במחלקת סקר השדה של מרחב ירושלים, תחילה כסגן מפקד היחידה ואחר כך כמפקדה. בליל שבין ה-17 ל-18 ביולי 1948 נערך מבצע "מוות לפולש" בניסיון לפרוץ את הדרך אל הנגב. לצורך מבצע זה תגברה פלוגת הנחיתה את חטיבת "גבעתי" והוטל עליה לתקוף את הכפר בית-עפה מצפון, כשפלוגה מ"גבעתי" תתקוף מדרום. פלוגת הנחיתהנאחזה בפאתי הכפר, אך ההתקפה מדרום נכשלה. המצרים ריכזו את המאמץ כלפי הפלוגה שנאחזה בכפר ולבסוף נאלצה לסגת. בנימין נפל כראש מחלקה שעליה פיקד. הוא הובא למנוחות ב- 9.10.1949 בקבר אחים בבית העלמין הצבאי בנחלת יצחק, יחד עם פקודיו וחבריו שנפלו יחד עמו. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן ראשון.
"בנימין" / שירה של בת שבע אלטשולר ז"ל, שנפלה במלחמת העצמאות
לחלוחית ונוזלים בעניים,
לשון מלקקת יובש-שפתיים,
קמטי-מחשבות גולשים בפסים,
מיתרי-רגשות רוטטים נמתחים –
בנימין!
ושואב הלבב מפעימות המרוצה
אומן לצפייה ארוכה ומחוצה,
נשפכות דאגות
עת גואות חרדות-
בנימין!
אז נמשה שערו השחור
והדמות מתקדשת,
הרגש כאוב וצחור,
ותכלת-עינו הן מתזת
תמציתה של ירקות-התקווה
בשממון חשכת-ההגשמה.
בת שבע אלטשולר ז"ל היא נצר למשפחת רבנים בליטא, בת למוסיה ויהודה. היא נולדה בתל-אביב ובמלחמת העצמאות התגייסה לצבא הגנה לישראל. בת שבע התאמנה בימאות בקיסריה, הועברה לגדוד משוריינים וסיימה בהצלחה קורס חובשות מחלקתיות. אחרי תום ההפוגה הראשונה השתתפה כחובשת בקרבות מבצע "דני". היא הגישה במסירות נפש עזרה ראשונה לפצועים בתוך סערת הקרב, ותוך כדי כך חיברה שיר לזכר מפקד מחלקה שנפגע ולא עלה בידה להציל את חייו. עם יחידתה השתתפה בכיבוש יהודיה, שדה-התעופה לוד ובית-נבאלה וסירבה לעזוב את מקומה כשהגיעה השעה להחליפה. ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948), בהיותה ליד שיירת משוריינים שחדרה לכפר דיר-טריף, נפל פגז לתוך הזחל"ם שנסעה בו ושני רסיסים פגעו בראשה ושמו קץ לחייה. בת-שבע הובאה למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בכפר סבא.
רותם אברבך גרה בתל אביב ומשרתת כמד"נית מיט"ב. בתפקידה היא פוגשת נערים ונערות מכל קצוות האוכלוסייה הזקוקים לעזרה (חינוך מיוחד, נערים בסיכון ועוד), ועוסקת בהנחיה וליווי פרטני בהליכי הגיוס שלהם לצה"ל. רותם לא זרה למוזיקה ואף מקליטה בימים אלה את המיני-אלבום הראשון שלה.
"אלה האחים שלי", הערב ב-18:00 בערוץ 24, ומחר (22.04) בשעה 14:00 בגל"צ