בתחילת שנות האלפיים הפשע המאורגן הורגש בלא מעט ערים ופגע לא פעם בחפים מפשע - פיצוצים מסתוריים ברחובות תל אביב, מטענים בפתח בתים, ירי בחוף ים ועוד. בשנים האחרונות הפשע המאורגן הישראלי נמצא בשליטה משטרתית ורבים מראשי משפחות הפשע נמצאים מאחורי סורג ובריח, אבל יש שכונות בארץ בהן הפשע עדיין חוגג ברחובות. בדקנו איפה נמצאות השכונות המסוכנות בארץ.
נתניה: שכונת חפציבה
כבר שנים רבות שנתניה משחקת תפקיד מרכזי בעולם הפשע המאורגן של ישראל, אך במקרה שלה לא ניתן לתחום את הפשע לאזור אחד מוגדר מכיוון שבכל רחבי העיר התרחשו פיצוצים, חיסולי חשבונות, רציחות ועוד. רק עכשיו חזרה נתניה לכותרות כשהכרנו את העבריין שושן ברבי שחשוד בדריסתן למוות של שלוש נשים.
בעבר זאת הייתה שכונת "דורה", אשר שימשה כחממה לגידול "חיילים" לאירגוני הפשע של משפחת אבוטבול ושירזי. לאחר שנים רבות של הזנחה החלה העיריה לטהר את האזור מהמוסכים, המשחטות והזוהמה ששררה בה, מה שגרם בהדרגה לזליגת הפשע החוצה. השמועה הלוהטת ביותר היום בקרב אנשי העיר נתניה היא הפיכתה של שכונת חפציבה לחממת גידול הפשע החדשה.
לפני מספר שנים נעשו מספר ניסיונות לשקם את השכונה, הניסיונות הללו הצליחו חלקית וגרמו לירידה קלה באחוזי הפשיעה בשכונה אך לפי שירת התושבים המצב עוד רחוק מלהיות תקין. מכיוון שפושעי נתניה מעדיפים לבצע את חיסולי החשבונות שלהם בחוצות העיר מעולם לא דווח על רציחות בשכונה, אך תושבי השכונה בטוחים שזה רק עניין של זמן.
אשקלון: שכונת העתיקות
שכונת העתיקות באשקלון נמצאת בדרום העיר. היא קרויה על שם רחובותיה הצרים והישנים, מראה המוזנח ושיכוני הרכבת אשר יוצרים "מובלעת". רחובות שכונה זו הצמיחו דור שלם של עברייני עולם תחתון וביניהם ארגונו של שלום דומרני.
תושבי השכונה יודעים לספר על אין ספור חיסולי חשבונות, התגוששויות ויריות באמצע הלילה אשר מלוות את חייהם כפסקול כבר שלושים שנה. המלחמות בין ארגוני הפשע גרמו לעליה במספר הנרצחים בשכונה, אשר נרצחו בעיקר ביריות מרכבים נוסעים. חיסולי החשבונות התכופים גרמו גם לרצח קורבנות תמימים כמו הנערה שקד שלחוב ב-2003, אשר נורתה בטעות ברחוב בעקבות טעות בזיהוי ופגיעה נוספת בנער בן 16 אשר יכול היה לזהות את היורים. כיום השתלטו סודנים ומבקשי מקלט רבים על השכונה ובמיוחד על רחוב חיים צור, מה שמוסיף חומר בעירה נוסף לשכונה.
רמלה: שכונת ג'ואריש
העיר רמלה מתאפיינת בעיקר באוכלוסייה מעורבת של יהודים וערבים. במהלך השנים המגזרים התחלקו לשכונות בעיר ורק כ-10 אחוז מכלל האוכלוסייה הערבית בעיר גרים בשכונות יהודיות. רמלה עלתה לכותרות בתחילת שנות ה-80 בעקבות שכונת ג'וארישף אשר הוקמה בתחילת שנות החמישים בפאתי העיר רמלה ויושבו בה שתי משפחות ערביות – משפחת ג'ארושי, הגדולה ביניהן, ומשפחת קראג'ה, שנלקח תחת חסותו של אב משפחת ג'ארושי.
במרוצת השנים נתגלע סכסוך בין שתי המשפחות, על רקע מעורבות של חלק מבני המשפחות הללו בסחר בסמים ומאבק ביניהם על השליטה בשוק הסמים האיזורי. הסכסוך הוביל לשורה של מעשי רצח הדדיים. לפני מספר שנים הוקמו ממש בסמוך לג'ואריש, בתפר בין השכונה לעיר רמלה, שתי שכונות יהודיות: שכונת בנה-ביתך ושכונת גני-דן. בין השכונות הללו לבין ג'ואריש הקימה עיריית רמלה חומה גבוהה. הקמת החומה פגעה קשות בתושבים, ניתקה אותם מהעיר ויצרה מין "בועת ג'ואריש" בה החיים מתנהלים אחרת: רוב השכונה בנויה על דרכי אפר, אשר מוצפים בימי החורף ומקשים על המעבר. רוב הבתים אינם מחוברים למערכת ניקוז, הביוב זורם ברחובות ומהווה מפגע תברואתי, אין מדרכות, תאורת רחוב ברובה אינה פועלת ואין פינוי מסודר של אשפה.
למרות שמשפחת קראג'ה עברה לצפון הארץ, עדיין ניתן לזהות פעילות פלילית ענפה באזור: בין אם זה חיסולי חשבונות, רציחות בשם כבוד המשפחה או סתם רצח בודד של אדם שטייל עם כלבו. "ג'ואריש סובלת מבעיית תדמית מאוד קשה אשר לא באה יש מאין", מסכמת אחת המורות בבית הספר בשכונה.
לוד: שכונת הרכבת
העיר לוד משלבת בתוכה מגוון גדול של אוכלוסייה ישראל וערבית. העיר שנבנתה על ידי הבריטים תוכננה להיות מרכז עסקי ענף אשר יהיה מחובר לרכבת. עם סיום המנדט הבריטי ירשה מדינת ישראל את המרכז אשר הוקם בלוד, אך במקום להמשיך בטיפוחו, הזניחה המדינה את הפיתוח העירוני של לוד ושל שכונת הרכבת בפרט, והפכה אותה לשכונה של מרכזי קליטה ודיור מוגן, מה שמשך את האוכלוסיות החלשות ביותר.
השכונה מאופיינת בשיעור פשיעה גבוה במיוחד. בדירות שכונת הרכבת, אשר היו בבעלות המדינה, התגוררו משפחות רבות של משתפי פעולה. בשנים האחרונות קיבלו רובן סיוע מהמדינה לרכישת דירה ויצאו מהשכונה. דירות רבות עמדו ריקות מכיוון שמשפחות אשר המתינו לדיור ציבורי סירבו להתגורר בשכונה. כתוצאה מכך, פלשו לדירות משפחות פשע אשר הפכו את האזור לשוק סמים נרחב אליו מגיעים אנשים מכל הארץ.
ביחד עם הסמים הגיעו גם המלחמות על שטח המכירה בין החמולות השונות. "הגענו למצב שסוחרי הסמים משתלטים על השכונה ועל ילדינו. שחלק מהילדים כבר הסתבכו בסמים והיו מקרים של ירי ורצח. קרה כבר שילד נדקר למוות בדרכו הביתה מבית הספר", מספרת תושבת השכונה. גם פה ניתן למצוא קורבנות של חיסולי החשבונות בעיר: לפני כשנה נרצחה אם לארבעה מול ילדיה בעת ירי מרכב חולף ואישה נוספת נמצאה ירויה.
תל אביב: אזור המסגר
דווקא הפעם העיר ללא הפסקה מספקת לנו נתוני פשיעה קצת שונים. אזור המסגר קטף את התואר המפוקפק "השכונה הכי מסוכנת בעיר". רחוב המסגר, עקף את שכונת הארגזים ושכונת נווה שאנן במספר הנרצחים ועדי ראייה תמימים שהפכו לקורבנות. האזור משופע במועדונים ומקומות בילוי, אליהם מגיעים צעירים מכל רחבי הארץ. "בעקבות תחנת המשטרה שהוקמה בלב התחנה המרכזית, זז מרכז הפשע של אזור זה כ-5 קילומטר משם והתפשט לעבר רחוב המסגר" מספר לנו בוקי נאה.
כמויות האלכוהול הנצרכת בגבולות אזור זה הן אדירות ועם האלכוהול באה העצבנות. מדי סוף שבוע נרשמים בממוצע שבעה מקרי דקירה ולפחות שלוש עשרה קטטות. המשטרה וכוחות משמר הגבול הם אלה אשר נאלצים להתמודד עם הישראלי המסוכן ביותר- השיכור. גם במהלך היום האזור אינו סימפטי במיוחד ואת האלכוהול הנשפך ברחובות מחליפים מוסכים ומועדוני חשפנות קטנים אשר משמשים כמשרדים וכיסויים לאלה המנהלים את העולם התחתון של תל אביב.