כמה ימים אחרי שיורם שפטל חוזר משבת בחברון הוא עדיין באורות. המחשבה על האיש שיושב מולי עם ג'קט קטיפה סגול, מתחתיה, חולצה סגולה, חנוט בעניבת בורדו פלוס תליון מגן דוד מפואר, ולרגליו, נעלי אוקספורד זמש בצבע ורוד בזוקה עם מעט עקב, מגיע עם הפורשה שלו לחברון, מחנה אותו ונכנס למערת המכפלה להתפלל עם מתנחלי חברון, גורמת לרצות לראות את המחזה המשונה במו עיניי. "כבר 17 שנים אני נוסע לשבתות 'חיי שרה' בחברון. בשנים האחרונות אני גם עושה שם את יום כיפור. השנה היו שם אלפי אוהלים. אני התארחתי בבית הארחה 'הכנסת אורחים'. לפעמים אני גם פוגש את הלקוח שלי לשעבר, חגי עמיר, עם אחיו הקטן. כל שנה מחדש, באולם יצחק במערת המכפלה, כשקוראים בתורה כיצד נרכש המקום לפני 3,800 שנה ושרה אמנו הובאה לקבורה, העיר שלי נעשה חידודין חידודין. אם הייתי צריך לקרוא בתורה את הקטע הזה גרוני היה נשנק".

זה לא קצת מסוכן לנסוע לשם?
"אנחנו הבעלבתים. אין ממה לחשוש. התארחתי בסעודה השלישית אצל חברתי, חברת הכנסת לשעבר אורית סטרוק, שלה אני קורא המפקדת שלי, 'כל אשר תורני, אעשה'. כל ביקור כזה בחברון גורם לי להתחזק ונותן לי השראה וכוח".

אתה יודע שבאותה שבת ממש שאתה חווית התרוממות רוח וקדושה, היו מתנחלים שהשתוללו ויידו אבנים בערבים. פעוט בן שנה וחצי נפצע מיידוי אבנים.
"לא ראיתי ולא שמעתי".

כבודו מוזמן לקרוא חדשות.
"לא מעניין אותי לקרוא על זה. אני יותר מתעניין בניסיונות היומיומיים לביצוע רצח של יהודים במערכת מכפלה. לא ראיתי ולא שמעתי אף רפש שמאלני מקונן על זה שכף רגלו של יהודי לא דרכה שם מ-29' עד 67'".

ברוך גולדשטיין טבח בעשרות מתפללים ערבים.
"תראי איך את אומרת גולדשטיין ולא אומרת פרעות תרפ"ט. בסדר, גולדשטיין סיים את חיו באותו האירוע, אבל בחברון נשחטו עשרה אחוז מהאוכלוסייה. ערבים שחטו יהודים, בזזו את רכושם וסילקו אותם מהעיר".

אולי זה מלמד אותנו שצריך להפריד בין אוכלוסיות, כדי לקיים שם חיים נורמליים?
"ליישוב היהודי היו חיים נורמליים אלמלא התנכלויות בלתי פוסקות של המנהל האזרחי. היישוב נמצא עכשיו ממש על סף פריצה אדירה, הוא הולך לשלש ולרבע את מספרו עם אין ספור מבנים שאושרו ובתים שנקנים מערבים".

אז אולי תקנה שם בית קיט?
"זה לא מקום שקונים בו בית קיט. כל בית שם צריך לאכלס עם שישה, שבעה, שמונה, תשעה ילדים".

טוב, בזה כבר איחרת את הרכבת.
"אי אפשר להיות על כל הרכבות. יש רכבות שאני עליהן ויש רכבות שאני פחות עליהן".

עו
צילום: איליה מלניקוב

אני לא עושה סטריפטיז נפשי בתקשורת

שפטל גדל בתל אביב. הוא היה בן יחיד, קרוב מאוד אל אמו, ברינדל. הוא כבר סיפר בעבר שהייתה "אהבת חייו". תמונתה תלויה במשרד שלו. "בכל בית שאני גר בו יש חדר זיכרון לאמי. בעשרים השנים האחרונות לחייה טיפלתי בה בצורה המיטבית. פרנסתי אותה ודאגתי לכל מה שהייתה צריכה", הוא מספר.

הפרקליט המזהיר נזרק מבית הספר בכיתה ה'. "הייתי משועמם בשיעורים. את כל הספרים סיימתי עד סוכות. זרקתי פצצות סירחון, הפרעתי, עד שבסוף ההורים של יתר התלמידים דרשו להרחיק את השייגעץ מבית הספר".

בכיתה ט' שפטל הבין סופית שבית ספר זה לא בשבילו. "הבנתי שאני יכול לדאוג לעצמי לתעודת בגרות בלי לבזבז את זמני בספסלי בית הספר. הלכתי להתנדב בקיבוץ איילת השחר. עבדתי בכוורת, במטע התפוחים, במטבח. כשעזבתי שאל אותי חירות לפיד מה אני אומר עליהם. עניתי לו "הכל רקוב אצלכם. עשר שנים ואתם מאבדים את השלטון. טעיתי בשנה. זה היה ב-66, ולקח 11 שנה".

תגיד, המגן דוד שעליך הוא מזהב אמיתי? זה נראה די כבד.
"אני לא הולך עם דברים מזויפים. קיבלתי מתנה אחרי זיכוי של בנאדם מתיק רצח כפול, חפתים מזהב 24 קראט ויהלומים קטנים. גם בהם יש מגן דוד".

שפטל שפוגשים לא שונה כהוא זה מהדימוי התקשורתי. הוא אמנם מדבר יותר בשקט, אבל הוא יהיר, בטוח בצדקתו וכשהרגזתי אותו בשאלה, הוא ירה "כמו תמיד את לא מבינה כלום". אבל כשאבישג בת השמונה מתקשרת באמצע הראיון, בבת אחת הקול של שפטל הופך לרך, מתיילד ומתוק. אבישג היא בתה של עו"ד טלי מליק, שעובדת כעצמאית במשרד המרווח. שפטל, מליק ואבישג הפכו למשפחה, כששפטל על תקן האב או הדוד המאמץ. לא במסגרת יחסים רומנטיים. "כן, שאגי. היום לא, מתוקה. אני הולך לארוחת ערב עם נתן. אבל מחר אני אבוא". היא עונה לו מהצד השני ונענית ב"בסדר, מתוקה".

איך אבישג מגדירה אותך?
"לא רצינו שתחשוב שאני אבא הביולוגי. מאז שנולדה, קראנו לי דוד שפי. אבל כשהיא התחילה לדבר, היא קראה לי דוד פשי. ככה נשאר וזה מוסכם על כולנו שכך תקרא לי עד יומי האחרון. הן גרות מטר מהמשרד. הן אצלי כל שישי, שבת וכל חג. כל יום כמעט, אחרי המשרד, אני הולך אליהן הביתה. אני לומד עם אבישג, עושה איתה שיעורים".

אני רואה שלא כל כך נוח לך לדבר על זה.
"אני לא אוהב לדבר על החיים הפרטיים שלי. אני לא אוהב רכילות, אני לא קורא רכילות. אני לא עושה סטריפטיז נפשי בתקשורת. פנו אלי הרבה פעמים להצטרף לאח הגדול וכל מיני דברים כאלה, לא עולה על דעתי".

משפט דמיאניוק (צילום: מתוך ויקיפדיה USHMM Photograph #65266, courtesy of Israel Government Press Office)
"דמיאניוק הוא לקורבן לאחד ממשפטי העלילה הבזויים ביותר שהיו במאה העשרים". ג'ון דמיאניוק|צילום: מתוך ויקיפדיה USHMM Photograph #65266, courtesy of Israel Government Press Office

קודם כל צריך לבנות את המקדש. אחר כך עם ישראל יחליט מה לעשות בו

פרקליט הצמרת יורם שפטל בנה את הקריירה המשפטית בת ה-44 שנים שלו על תיקים שהכי קל להגדיר "שנויים במחלוקת". יריית הפתיחה שלו כעורך דין צעיר הייתה עם ייצוג ג'ון דמיאניוק, אוקראיני-אמריקאי, שנחשד כמי שהיה איוון האיום, הרוצח הסאדיסט מטרבלינקה. שפטל דאג לו לזיכוי מסחרר בניגוד לכל הסיכויים. בשנים האחרונות, שפטל ייצג את חגי עמיר, את עמירם בן אוליאל שנחשד בהצתת בית משפחת דוואבשה בדומא, את החייל אלאור אזריה, את הנשיא לשעבר משה קצב ועוד רבים וטובים. אבל העתירה המשפטית שהכי מרגשת אותו עוד לפניו: להכריח את הרשויות להקים את בית המקדש. "בית המקדש עוד יקום", הוא דופק על השולחן. "מבחינתי, בשביל הר הבית אפשר להבעיר את העולם כולו. אין מחיר שעומד בפני גאולת הר הבית".

אתה סיפרת בעבר שאתה אתאיסט.
"זה נכון, אני אתאיסט מוחלט, אבל אני הולך כל שבת וחג לבית כנסת".

תסביר את הסתירה.
"אני יהודי לא מאמין שלוקח ברצינות את היהדות שלו. אורח חיים מסוים התגבש בעם ישראל במשך אלפי שנים. 'המבדיל בין קודש לחול ובין ישראל לעמים'. כאשר אתה קם בבוקר ומניח תפילין אתה מבדיל את עצמך במעשה של ממש משבעה וחצי מיליארד אנשים בעולם. במשך הדורות אנשים מסרו את נפשם על זה. ובגלל זה אנחנו יושבים פה ומדברים עברית במדינה יהודית וחופשית. אני לא מבין איך אפשר לא לרצות להיות חלק מזה?".

ממה, מתנועת הקמת בית המקדש מחדש? לא נעים לי להגיד לך, אבל אם הוא יקום ותכונן הסנהדרין, מחללי שבת יסקלו.
"זה שקר חילוני שנובע מבורות. עונש המוות בוטל ביהדות כבר לפני 2,000 שנה. שיטת המשפט היחידה שביטלה את עונש המוות זו ההלכה היהודית. במסכת מכות דף ז' עמוד א', נאמר סנהדרין שדנה ומוציאה להורג אפילו פעם בשבעים שנה, נקראת סנהדרין רשעה. ורבי עקיבא אומר בהמשך הדף, ואם אני הייתי יושב בסנהדרין, אף פעם לא היה עונש מוות".

טוב, הולכת איתך. מימון המונים, בונים מקדש. משרת כהן היא משרה ציבורית שממומנת מהמסים שלנו?
"קודם, כל צריך לבנות את המקדש. לכונן אותו. אחר כך, עם ישראל יחליט מה לעשות בו".

איך יחליט, הצבעה בסמסים?
"לבנות אבן על אבן", שפטל מתעלם ממני ודופק על השולחן. "אבן על אבן. בדיוק כמו המקדש של הורדוס".

יש סתירה בין השאיפות שלך לחיים שלך כחילוני. עבודת השם זה קיום תרי"ג מצוות.
"אני לא אתאיסט אקטיבי. אני מכיר בזה שיהודי שקם בבוקר ומניח תפילין, הוא יהודי יותר טוב מזה שלא מניח. ומבחינה יהודית אמפירית, הוא גם יהודי יותר טוב ממני. העתיד שלנו בסופו של יום תלוי בכך שאחוז המאמינים, החיים על פי תורה ומצוות, יהיה גבוה ככל האפשר בעם ישראל. הנה, הקיבוצים והמושבים שלא הקימו בתוכם בתי כנסת, לא החזיקו מעמד. הקיבוץ שלא רצה בית כנסת בקרבו, מת. המושב, מת. 'מה ההבדל בין דונלד טראמפ לרב רפורמי? שהנכדים של דונלד טראמפ יהודים. אין דור שביעי לרפורמים, הם מתבוללים".

במה אתה שונה מיהודי רפורמי? אתה הולך לתפילת ערב שבת ורואה טלוויזיה, פותח אורות וכיוצא בזה.
"הייתי בן שבע כשהשכן הדתי שלנו לקח אותי לבית הכנסת וזה מצא חן בעיניי ומאז, להוציא הפסקות פה ושם, התמדתי. אני מתפלל בבית הכנסת המרוקאי ליד הבית שלי בקיסריה. אצלי בית כנסת הוא בית כנסת. בית כנסת של רפורמים נראה כמו כנסייה. הייתי פעם אחת בטמפל עמנואל והתחלחלתי. הרבי היה לבוש כמו כומר הולנדי. אני בוחר לעצמי איזה מצוות לקיים, אבל הרפורמים משנים את המצוות. הם נוסעים לבית הכנסת במכונית. אם אני לא שומר שבת, זה בדלת אמותיי. השבת היא לא רק עניין דתי אלא גם עניין לאומי. האויב האדום מבפנים רוצה מאוד לרסק את הפרהסיה של השבת".

לא אמצא אותך בשבת בצהרים אוכל במסעדה בקיסריה?
"ממש לא. יש קידוש, יש ארוחת שבת כהלכתה. אבישג מדליקה נרות כל שבת. היא יודעת את הברכות. לא מעלים בשר וחלב ביחד בשולחן".

אורית סטרוק עדיין לא תאכל אצלך.
"לא בטוח. בגיל 7 אילצתי את הוריי, ברגע שהבנתי מה זה שינקן, לסלק את זה מהמקרר. אני לא אוכל טריפות. לא פירות ים, שום דבר".

עו
צילום: איליה מלניקוב

אין לי שום אשליות על עולם הבא, על גיהנום או גן עדן, אלא על מאכל לתולעים

שפטל חגג שבעים בפברואר האחרון. כמובן שסיפר שחגג בשבט. "עשיתי מסיבה צנועה וקטנה באולם קטן בקיסריה. הגיעו ידידיי נועם ארנון, אורית סטרוק, דניאלה וייס ובעלה. הגרעין הקשה של מחדשי הישוב היהודי בחברון וגרעין גוש אמונים הקדוש. הזמנתי גם את משה קצב שהגיע. הסופר איל מגד הביא איתו את בני ציפר. אדם שאני מעריך ומחבב. אנשים נשאו דברים".

עד מתי אתה מתכוון להמשיך כפרקליט?
"אני לא מתכוון לפרוש משום דבר. כל עוד אני במצב גופני ושכלי כמו היום. שכל יגידו אחרים, אבל גופני, אני במצב גופני מדהים. יש לי חדר כושר פרטי בבית. אני רץ שבעה קילומטר ב-40 דקות, 3-4 פעמים בשבוע. מה אני אעשה אם אפרוש? זה גורם לניוון שכלי וגופני. אני לא מתכוון לנוון את עצמי במודע".

לשפטל חשובה הניראות. לפני עשרים שנה עשה השתלת שיער. הוא מוציא תמונה מהמגירה ומגיש לי. "פה אני עם קרחת, תראי איזה מגעיל. עשיתי שתי השתלות שיער בארץ. עבודה יפה. לא באתי לעשות השתלה כדי שיהיה שיער כמו בגיל 22. אבל שלא תהיה קרחת כזו מגעילה".

יש מחשבות על הגיל?
"מה יש לי לפחד ממה שמילא יקרה. עוד לא נולד מישהו שלא מת. אין לי שום אשליות על העולם הבא, על גיהנום או גן עדן, אלא על מאכל לתולעים".

חרטות?
"יש חרטה אחת שלא מרפה ממני עד היום. כשסיימתי את חוק לימודיי רציתי להיות נער סיפון. כבר קיבלו אותי ל'צים'. אמא שלי אמרה שאם אלך להיות מלח, היא תתאבד. אני כמו אידיוט, כי היא הרי לא הייתה מתאבדת, נסוגתי. רציתי את ההרפתקה, להיות קורבן להתעללות של המלחים, להתמודד עם זה. זו הטעות הכי גדולה שעשיתי למעט הטעות שהתחתנתי. לא כל כך מעצם החתונה, אלא בגלל מושא החתונה. טכנית היינו נשואים שנה וחצי. בפועל תשעה חודשים".

בן כמה היית שהתחתנת?
"43, קרוב ל-44. זו שהתחתנתי איתה, הייתה צעירה ממני ב-12 שנים. מאז, אני מסתדר. הכל בסדר. לא חסר לי שום דבר. אני ממש לא בודד. כשאני לבד בבית, אני לוקח ספר או מסתכל על משהו שמעניין אותי בטלוויזיה. לא סדרות".

זוגיות קונבנציונלית לא עניינה אותך מאז?
"ממש לא. אני מאמין קנאי בלא להיות חבר בשום גוף שיש בו שני אנשים ומעלה. פעם אחת סטיתי מזה ובא לי אסון".

חגי עמיר (צילום: Flash90)
פוגש את הלקוח לשעבר חגי עמיר ואת אחיו הקטן בשבתות בחברון. חגי עמיר|צילום: Flash90

ילדים, זו לא חרטה?
"אני מסתכל על אבישג כעל בת לכל דבר ועניין והיא מסתכלת עלי כעל אבא לכל דבר ועניין. היא יודעת שאני לא האב הביולוגי שלה. אני סייעתי לרופא המיילד לדחוף אותה החוצה מהבטן. כשהיא יצאה, קודם כל, הביאו אותה אלי. אמרתי לאמא שלה 'יצא לך מלאך'. תינוקות יוצאים מעוותים כאלה. היא הייתה בלונדית עם עיני תכלת, משהו. בלי שום קימוט, בלי כלום. אני נתתי לה את השם. אני אבא בפועל".

התיק של דמיאניוק לא היה רווחי לי

שפטל בן ה-70, תעיד על כך תכנית הרדיו שלו, לא איבד את השפיצים. רק תנו לו מלחמה טובה והוא כבר מצחצח את הכלים. "סיימתי עכשיו לייצג לקוח כי הוא רצה ללכת לעסקת טיעון ואני ידוע כפרקליט שלא חותר לעסקאות טיעון. הבעיה שהוא לא האמין שיש סיכוי כלשהו שייצא זיכוי. הוא הסתכל על מה קורה בבתי המשפט. אנחנו נמצאים במערכת שמרשיעה 99.7 אחוז מהזמן. הלקוח נבהל. מאחר ואני הסתייגתי, עורכת הדין שעבדה איתי סיכמה את העסקה כמו שהוא רצה".

יש תיקים שלא תיקח?
"אם מדובר בפגיעה של ערבי ביהודים. גם אם מדובר בשני עבריינים, אם ערבי פגע ביהודי, אני לא אייצג אותו. אני לא אייצג אנשים מהמגזר הערבי בעבירת החזקת נשק כי זה יכול תיאורטית לפגוע ביהודים".

מממ. ייצוג נאצי שהורשע בסוף בערכאה אחרת באשמת סיוע לרצח של עשרות אלפי יהודים במחנה סוביבור.

"זהו, שדמיאניוק הוא לא נאצי. כל הראיות הוכיחו באופן חד משמעי שלא רק שדמיאניוק הוא לא איוון האיום, אלא שהוא קורבן לאחד ממשפטי העלילה הבזויים ביותר שהיו במאה העשרים".

כשעורך דין פלילי נצמד לראיות, זה בדיוק הרגע שמבינים שהאמת היא משהו אחר לגמרי.

"אני אף פעם לא מתעניין במה שהלקוח אומר לי, אלא במה שסיפר במשטרה, בחומר הראיות. חוץ מבמקרה של דמיאניוק. הוא היה החריג היחיד. בגלל נשמתי היהודית, לא הייתי מוכן לקחת על עצמי להיות סניגור של אדם שמואשם בכך שהיה איוון האיום, רוצח היהודים הסאדיסטי. החלטתי לערוך לו מבחן. ידעתי שמי שהרג כל כך הרבה יהודים, שלח אותם לתאי הגזים, המילה שהוא ידע ויזכור יותר מכל מילה אחרת, זו המילה 'געוואלד'. זה מה שצרחו היהודים כשזורזו במכות ובקלשונים לעבר תאי הגזים. אין אדם ששמע את המילה הזו יותר פעמים מאשר איוון האיום".

אז מה היה המבחן?
"במפגש הראשון שלי איתו בבית הכלא באיילון, התחלתי להפליט את המילה הזו מדי פעם באוויר. הפלתי מפתחות ואמרתי 'אוי געוואלד'. הסתכלתי עליו כשהוא לא ראה. גם אין לי מחסום שפה כי יש לי רוסית שוטפת. לא הייתה שום תגובה. זה לא אמר לו כלום. שום זיע בפנים. אחרי שעתיים וחצי של מפגש, לא היה לי צל צילו של ספק שהוא שמע ממני לראשונה את המילה געוואלד. לא רק שהוא לא איוון האיום, אלא גם כף רגלו לא דרכה בטרבלינקה. הוא היה בדיוק מה שהוא אומר, שבוי מלחמה סובייטי בידי הגרמנים מקיץ 42 עד אביב 44. ידו לא הייתה במעל".

עו
צילום: איליה מלניקוב

רוצח שרואה יהודי כתת אדם בכלל ישים לב לצעקות מצוקה? זה ניתוק רגשי גמור.
"על פי העדויות, איוון האיום דחף במו ידיו 900 אלף יהודים לתאי הגזים. הוא עמד בצינור לתוכו נדחפו היהודים בדרך לתאי הגזים. הכה, חבט, התעלל, כרת איברים עם חרב. חיית אדם. זעקות ' געוואלד' לעולם לא תישכחנה מאדם כזה. הסתבר שהמבחן שעשיתי הוא מבחן לא רע. אני בז מעמקי נפשי לכל השוטרים העלובים ולכל הפרקליטים צמאי הדם שטיפלו בפרשה הזו ולא עלה בדעתם לעשות תרגיל חקירה כל כך פשוט. הם הכניסו מדובב לתא של דמיאניוק אבל עם איזה אוצר גדול הוא יצא? הוא סיפר שכשדמיאניוק אומר יהודי, הוא אומר 'ז'יד'. זו אכן מילת גנאי ליהודי ברוסית. אבל מה לעשות שדמיאניוק הוא אוקראיני. גם אצלם וגם בפולנית אין מילה אחרת ליהודים אלא ז'יד. אבל הבורים האלה בפרקליטות ובמשטרה לא ידעו".

תיק דמיאניוק הוגדר על ידי הניו יורק טיימס כאחד מ-25 הזיכויים הגדולים של המאה. שפטל עשה את הבלתי אפשרי. השנה הייתה 1987. קצת יותר מארבעים שנה אחרי השואה, ניצולים רבים עוד היו בחיים וישראל חיפשה קתרזיס. דמיאניוק הורשע ונשלח לגרדום. שפטל עירער לעליון והצליח להפוך את ההחלטה. הרכב שופטים מורחב זיכה את דמיאניוק מחמת הספק. ב-2011 הורשע ששימש כשומר במחנה סוביבור וסייע לרצח של כ-29 אלף יהודים, בבית משפט בגרמניה. סדרת הדוקו בנטפליקס - "איוואן האיום" בעברית, השטן מהדלת ליד באנגלית - החזירה את שפטל לתודעה כסניגור התיק הזה. הוא מתראיין לסדרה עם זיק ממזרי בעיניים כך שהצופה לא משוכנע עד הסוף במה הוא מאמין, מה שבטוח, שפטל מבריק, יודע לספר סיפור, ומשחק את הנבל המושלם. הוא פחות מרוצה מהתוצאה.

"הסדרה היא מלאכת מחשבת, אבל יוצרת אצל הצופה תודעה כוזבת. עורך הסדרה העלים בזדון חומרי גלם שהגישו לו יוצרי הסדרה", שפטל מאשים. תיק דמיאניוק עדיין מסעיר אותו. מספיק אזכור של התיק, כדי ששפטל יהפוך דרוך ויתעקש להתחיל לצלול לעומקן של הראיות. "הערך של מסדר הזיהוי שעשו לדמיאניוק הוא אפסי", הוא מסביר וקם להביא את הספר שכתב "פרשת דמיאניוק – עלייתו ונפילתו של משפט ראווה". שפטל פותח את העמוד בו מופיעות תמונות מסדר הזיהוי מאז. "אלו תמונות שבקושי רואים בהם פנים. אבל תראי את דמיאניוק, התמונה שלו פי שתיים יותר גדולה מהתמונות האחרות. תוסיפי לזה שחלק מהעדים לא היו כל כך ישרים וחלקם סניליים גמורים. ככה שלחו את דמיאניוק לגרדום. אני באתי לקלקל את ההצגה".

ועל הדרך לגרוף כסף ופרסום. בכל זאת תיק שנמשך שבע שנים.
"מטומטם מי שחושב את זה. כבר לפני תיק דמיאניוק הייתה לי סדרה מרשימה של זיכויים. הופעתי ב'גוד מורנינג אמריקה' עם ברברה וולטרס כי ייצגתי את המאפיונר היהודי אמריקאי מאיר לנסקי". 

בחייך, שפטל של אחרי תיק דמיאניוק זה לא אותו שפטל של לפני.
"טוב", הוא מתרצה. "הייתי מפורסם הרבה יותר אחרי. אבל, התיק לא היה רווחי לי. בשנים של לפני דמיאניוק, הרווחתי הרבה יותר כסף ממה שהרווחתי בשבע השנים של ניהול התיק של דמיאניוק. לא יכולתי לקחת שום תיק נוסף".

בינימין נתניהו (צילום: Yonatan Sindel Flash90)
"נתניהו חי חיים של סגפן. מכניסים לו איזו חמגשית עלובה לארוחת צהרים". רה"מ בנימין נתניהו|צילום: Yonatan Sindel Flash90

אני מדבר בלשון בוטה אבל בעברית גבוהה. אנשים מציינים את עושר השפה שלי

בחודשים האחרונים, תכנית הרדיו של שפטל מוקדשת כמעט כולה למלחמת הקודש אליה יצא – ללחום את מלחמת חפותו של נתניהו. רק החודש הושעה לשבוע כששוב הגיעו תלונות מאזנים על כך שגידף את מי שעלה לתכנית ולא ראה עם שפטל עין בעין. בין הפנינים של שפטל: "רמאי שפל ובזוי שכמוך, תבלום את הג'ורה שלך". מאזין אחר זכה לכינוי "צואה אנושית". "האמת היא שאני מתפלא על עצמי שאמרתי את הדבר הזה", שפטל משתומם. "אני מדבר בלשון בוטה אבל בעברית גבוהה. אנשים מציינים את עושר השפה שלי. ג'ורה באמת היה לא במקום. כנראה שהמאזין הזה הרתיח אותי במיוחד". השבוע גם נאם בהפגנת התמיכה בנתניהו ברחבת מוזיאון תל אביב. את היועץ המשפטי מנדלבליט, פרקליט המדינה שי ניצן והפרקליטה המלווה של התיקים, ליאת בן ארי, הוא כינה בנאום "ראשי הנחש".

לא קצת עברת את הגבול?

"חובתו של כל ליכודניק להתייצב שכם אל שכם עם נתניהו ולהילחם בכוחות הרשע, בזדים. מלחמת אור גדול בחושך מוחלט. מנדלבליט מוליך פוטש פוליטי במסווה משפטי שמטרתו אחת ויחידה לסלק את נתניהו מהשלטון. אלו עלילות דם בזויות ושפלות".

מנדלבליט הוא מינוי של נתניהו. למה שהוא יהיה חלק מהקונספירציה שתיארת.

"זה שקר שמאלני מתועב ונקלה לומר שמנדלבליט איש של נתניהו. הוא גם לא מינוי של נתניהו. המינוי של מנדלבליט נכפה על הממשלה באמצעות ועדת איתור. בג"צ שדד ממשלת ישראל את היכולת למנות או לפטר יועץ משפטי כאוות נפשה".

אני לא צריכה לספר לך איך מכניסים שמות לוועדת איתור. השמות לא נופלים מהשמיים. הוא היה המועמד המועדף גם על נתניהו וגם על השרה שקד.

"יש כלל ידוע במשפט, חזקה על אדם שהוא מתכוון לתוצאות הטבעיות של מעשיו. ברגע שמנדלבליט מורה לחקור ראש ממשלה בחשד לשוחד כי פעל לקבל עיתונות טובה, זה פוטש פוליטי. ההתנהלות של הפרקליטות היא התנהלות מושחתת, מופקרת, שמשתמשת לרעה בכוח המשרה כדי לסלק מהזירה הציבורית כל מתנגד פוטנציאלי שיכול לחסל את הדיקטטורה השיפוטית שלה".

כשאני שואלת את שפטל איך, לפי אותו היגיון, לא נרקמו תיקים כנגד שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, שאם כבר מישהו טילטל את הספינה, זו הייתה היא, הוא קצת מסתבך, שלא לומר נופל בלשונו. "יש אנשים שקשה לתפור להם תיק".

זו אמירה מעניינת. אתה אומר בעצם שהיא אדם ישר.

"לא יודע", עונה שפטל ואז מתעשת ובונה את הטיעון תוך כדי תנועה. "אני לא יודע אם מהרגע שנכנסה לתפקיד לא ישבו בחדרי חדרים וזממו נגדה. זה לא שנפתחו תיקים זה לא אומר שלא ניסו לעשות את זה".

לקוח העבר שלך, המאפיונר היהודי אמריקאי, לנסקי, אמר על עצמו "אני לא צדיק גדול". אולי גם נתניהו לא צדיק גדול?
"מבגין ועד נתניהו לא קם כנתניהו. בכל היבט פלילי, נתניהו נקי במאת האחוזים מכל בדל ומכל רבב. בפשקוויל הזה שנקרא כתב אישום, למשל, בתיק 1000, כתוב שהתקופה הרלוונטית לאישום, הם השנים תשע"א עד תשע"ו".

רגע עם התיקים. מה יהיה עם התאריכים העבריים?
"לא תוציאי ממני תאריך לועזי לפני העברי. לנתניהו יש חוות דעת משפטית משנת 2011, חתומה בידי עורך הדין האלמותי, יעקב וינרוט ז"ל, שאומרת שאין כל פסול בקבלת הסיגרים והמשקאות מארנון מילצ'ן, כי הם התקבלו אצלו גם בתקופה שאפילו לא היה חבר כנסת".

אותו וינרוט המליץ לנתניהו לפרוש מראשות הממשלה וללכת לעסקת טיעון.
"וינרוט הוא עורך דין. מעניין אותו ההיבט הצר של עריכת דין. בהיבט הזה זו עצה מצוינת".

עו
צילום: איליה מלניקוב

וינרוט הבין היטב מה המשמעות שנתניהו כראש ממשלה יפרוש ויודה במסגרת עסקת טיעון. הוא כמוך ניהל קרבות מפוארים בבית משפט עבור לקוחות שלו.
"נכתב ספר על הרשעות שווא במדינת ישראל. לפחות עשרה אחוז מהמורשעים יושבים בבית הסוהר על עבירות שלא עשו. במערכת משפט כזו, מדי יום ביומו, נחתמות עסקאות טיעון שאנשים מודים בעבירות קלות ביחס לעבירה המקורית, שהם לא עשו, מחשש שאם לא יודו, הם יורשעו בעבירות קשות שלא עשו. הדוגמה הקלאסית זה הנשיא קצב".

עוד רגע תפתח מחדש את רצח רבין.
"אני משוכנע במאת האחוזים שיגאל עמיר רצח את רבין. בין השאר הוא התוודה על כך באוזניי. לא פעם ולא עשר פעמים. הוא נהג לצלצל אלי והיינו משוחחים. הוא גאה במה שעשה".

נחזור לנתניהו. מה לגבי המישור האתי והמוסרי, המתנות שקיבל למשל.
"צ'רצ'יל במלחמת העולם השנייה עישן את הסיגרים הכי יקרים בעולם ושתה את הוויסקי הכי יקר בעולם. ובשונה מנתניהו, הוא עשה את זה על חשבון הציבור. נתניהו חי חיים של סגפן. הוא קם בשש בבוקר, מגיע בשבע לכל המאוחר למשרד, ועובד שם שעות על גבי שעות ברציפות. באמצע, מכניסים לו איזו חמגשית עלובה לארוחת צהריים. אורח חייו הרבה יותר סגפני מאשר נהנתני. אבירי הרמייה, הכחש והכזב בתקשורת יצרו את התמונה השקרית הנמוכה והבזויה הזו".

האשטאג לחקור את החוקרים, אמירות על ניסיון להפיכה שלטונית. הוצמדו מאבטחים למנדלבליט, ניצן ובן ארי. כזה עוד לא היה.
"האנשים האלה לא צריכים להסתובב עם מאבטחים. הם עושים את זה בכוונה כדי שכלבלבי החצר יגידו הנה תראו 'הסתה'. לכל אורך משפט דמיאניוק הייתי האדם הכי שנוא במדינה, הציעו לי מאבטחים וסירבתי בתוקף. לא תהיה שום מלחמת אזרחים. כוחות האופל המחבלו-תקשורתיים לא מאפשרים לציבור באמצעות הפגנות שקטות, תרבותיות, לא אלימות, להפגין תמיכה. מאיפה החוצפה המתועבת של הרפש השמאלני, חצוף ועז פנים הזה להגיד שתמיכה בנתניהו זו מלחמת אזרחים?".

קצת עיוותת את השאלה. גם גדעון סער אמר שאמירות כאלה אינן אחראיות ושהוא מתנער מהן.
"פתאום גדעון סער הוא אלוהים בשבילכם? כשגדעון סער כשר חינוך שלח את ילדי ישראל לבקר בחברון, לא ראיתי שבשמאל מחאו לו כפיים. פתאום 'גדעון סער אמר'. אז מה אם אמר?".

עו
צילום: איליה מלניקוב

מי בעיניך צריך להוביל את הליכוד בימים שאחרי נתניהו?
"איילת שקד. אני מקווה לכך בכל לבי ונפשי. היא טונה של שכל מהלכת על שניים".

אמיר אוחנה הזמין אותך לפגישה במשרד המשפטים כשהוא שנכנס לתפקיד. הוא יודע שאמרת בעבר שהומואים זו סטייה מחליאה?
"אני מניח שהוא יודע על דעותיי. אני לא רוצה לעסוק בעניין הזה. רגשותיי הם רגשותיי".

התבטאת איך שהתבטאת, נראה לי רלוונטי לשאול אם אתה עדיין מחזיק בעמדות האלה.
"אני בדרך כלל לא משנה את דעותיי".

צילום: איליה מלניקוב | איפור: עינב שלום