"מיליארד שקל מזויפים מסתובבים בחוץ, ממש עכשיו"

אבי (שם בדוי), 50, חייל בארגון פשיעה גדול באזור לכיש, יושב בתוך מקלט אפלולי משהו באחד הבניינים הישנים בעיר אשדוד ואוחז בידיו במחרטה לייצור מטבעות מזויפים של עשרה שקלים. דלת הפלדה של המקלט סגורה, אין יוצא ואין בא. האוויר דחוס מאוד. אגלי זיעה נוטפים על שיערו המאפיר. אחרי כמה דקות של עבודה מאומצת עשרות מטבעות מתחילות לקפץ לתוך פח ברזל ישן. תוך שלוש שעות עבודה הפח מתמלא בכ-1,000 מטבעות נוצצים.

הוא שולף כמה שקיות קטנות ועבות, סופר את המטבעות ומכניס לכל שקית 100 מטבעות, אוטם אותן היטב, מכניס לשקית גדולה ויוצא החוצה לרחוב הראשי. ממתין לנהג מונית. מוסר לידיו את המטבעות המזויפים ומקבל ממנו בתמורה סכום של 5,000 שקל במזומן.

"ביום טוב אני יכול לייצר 5,000 מטבעות של עשרה שקלים. זה המון עבודה, קריעת תחת. יש ביקוש גדול מאוד למטבעות מזויפים של עשרה שקלים. יש לנו בארגון מערכת הפצה שלמה. אנחנו עובדים עם נהגי מוניות, בעלי פיצוציות, בעלי באסטות שלנו בשוק ומוכרים להם את המטבעות כל אחד בחמישה שקלים. כולם מרוויחים מזה", מספר אבי. "יש לנו 20 מחרטות כאלה באשדוד ואשקלון שעובדות כמעט כל יום ויכולות לייצור 25 אלף מטבעות ביום. בכמה מחסנים שלנו באזור יש אבטחה, מצלמות שמתריעות על שוטרים או אנשים חשודים שמסתובבים באזור. מה שהמשטרה תופסת זה אפילו לא טיפה בים ממה שאנחנו מייצרים כל יום. הם לא יכולים להפסיק את הייצור שלנו".

כמה מאות מטרים מהמקלט של אבי פועל עסק לתיקון ספות, שמחביא מעבדה משוכללת לזיוף שטרות של 100 ו-200 שקל. עובדים במעבדה העידו כי המעבדה יכולה להדפיס בחודש כמה מאות אלפי שטרות מזויפים. "הם יכולים להביא לך תוך שעה כמה שאתה רוצה שטרות מזויפים. 50 אלף, 100 אלף שקל מזויפים. הכול פנים מול פנים. לא מדברים על זה בטלפון, הם פוחדים שהמשטרה מאזינה להם בטלפון", מסביר אבי. "בלי הכסף המזויף הזה העולם התחתון בלכיש לא שווה כלום. זה החמצן שלנו. בגלל זה עובדים במחתרת, רחוק מהעין של כולם".

יצא לכם פעם להסתכל על הכסף שנותן לכם המוכר?

ארגוני הפשיעה בישראל התלבשו בשנים האחרונות על תעשיית זיוף הכסף, והערכות של גורמי המודיעין במשטרה מדברות על אפיק רווחי שמכניס להם מאות מיליוני שקלים בשנה, במזומן. על פי אותן הערכות, למעלה ממיליארד שקל מזויפים, בשטרות ובמטבעות של עשרה שקלים, מסתובבים ברחבי הארץ ועוברים מיד ליד מבלי שמישהו בכלל מעלה בדעתו שמדובר בכסף מזויף.

"כשאתה קונה למשל פירות וירקות בשוק, הסבירות שתקבל עודף במטבעות של עשרה שקלים מזויפים הוא גבוה מאוד", טוען קצין מודיעין במשטרה. "חלק גדול מהשווקים בישראל נשלטים בצורה כזו או אחרת על ידי ארגוני הפשיעה. הם מחזיקים בידיהם מאות באסטות, כולל שותפות קש בניהול כמה מהשווקים. למעשה האזרח הקטן בלי שהוא שם לב לכך מממן פעילות של ארגוני פשיעה".

ארגוני הפשיעה מזייפים הכול: שטרות של 200,100, ו-50 שקל, אבל בעיקר מטבעות. "איכות הזיוף במרבית המקרים גבוהה מאוד", מוסר הגורם במשטרה. לדברי בכיר במערכת הבנקאית בארץ, האזרחים אינם בודקים את השטרות או המטבע שהם מקבלים בעת שהם מבצעים קניות בשוק, בפיצוציות או כשהם משלמים עבור נסיעה במוניות, מהטעם הפשוט שהם לא מאמינים שיקבלו כסף מזויף ובגלל המהירות שבה הם מבצעים את הרכישות.

"בגלל שישראל מצטיירת בעיני אזרחיה כמדינה מודרנית ומתקדמת ולא מדינת עולם שלישי שבה מזייפים כל מה שזז, האזרחים לא רואים צורך דחוף לבדוק האם השטרות או המטבעות שהם מקבלים מזויפים", מסביר הגורם הבנקאי. "פרט לכך, כשאתה נמצא בשוק בקניות אתה בכלל לא חושב לבדוק אם מטבע של עשרה שקלים שקיבלת מהירקן מזויף ואז הוא מתגלגל מיד ליד".

על פי נתוני בנק ישראל 64 מיליארד שקל מסתובבים במזומן בישראל. גורמים בנקאיים טוענים, כי ישראל נחשבת לאחת המדינות המתקדמות בתחום איתור זיוף שטרות כסף ושכמות הכסף המזויף המסתובב בה היא מהנמוכה בעולם, אבל עדיין קיים קושי להילחם בתופעה, שלא לדבר על העונשים המגוחכים שמקבלים האנשים שנתפסו עם כסף מזויף.

"אנחנו עושים מאמצים כבירים לאתר את המחרטות והמעבדות שעוסקות בייצור שטרות ומטבעות מזויפים. היו עשרות תפיסות בשנים האחרונות", טוען קצין מודיעין במשטרה. "הבעיה היא שהחשודים שותקים בחקירה או מכחישים שהכסף שייך להם וזה מונע מאיתנו להגיע לבכירים בארגוני הפשיעה ולראשיהם. בעיה נוספת היא העונשים הקלים שמקבלים הזייפנים (לרוב מאסרים על תנאי ועבודות שירות). זו תופעה חמורה ביותר שגורמת נזק גדול מאוד למשק, ולכן על בתי המשפט לדעתי לגזור עונשים חמורים מאוד כדי שלא יהיה משתלם לאותם עבריינים לעסוק בתחום. הבעיה שלנו זה מטבע של עשרה שקלים. זה להיט הזיופים מאז קום המדינה, ובלתי אפשרי להתמודד עם הזיוף של המטבע הזה אלא אם כן הוא יוחלף במטבע אחר".

לפי הערכות של משטרת ישראל, ברחבי ישראל פועלות מאות מחרטות ומעבדות לייצור מטבעות של עשרה שקלים ולזיוף שטרות. רובן נשלטות באופן מוחלט על ידי חיילים בארגוני פשיעה. המעבדות והמחרטות פועלות בקרית גת, אשדוד, אשקלון, קרית מוצקין, באר שבע, רמלה, לוד, רחובות, דרום תל אביב, נתניה, חיפה, בישובים ערבים במשולש ושטחי הרשות הפלסטינית, בעיקר בגדה המערבית ודרום הר חברון. ניתן למצוא אותן בתוך חדרי ממ"דים של בתי מגורים, מקלטים, מרתפים, מחסנים באזורי תעשייה, מרפדיות וחדרים נסתרים של מסעדות ופיצוציות.

"בכל מקום שיש שליטה של ארגוני פשיעה תמצא מחרטות לייצור מטבעות של עשרה שקלים וכמה מעבדות להדפסת שטרות מזויפים", טוען קצין חקירות בכיר. "זה עוזר להם למימון הארגונים והלבנות הון ולהפעלת מועדוני הימורים. הם מסוגלים לייצר כמויות אדירות של כסף מזויף ברמה של עשרות מיליוני שקלים בחודש ויותר מזה".

דו"חות מודיעיניים של המשטרה שהוכנו בשנים האחרונות קובעים נחרצות, כי ארגוני הפשיעה רוכשים בכספים המזויפים אמצעי לחימה כמו טילי לאו, רובים, לבנות חבלה ורימוני רסס. בנוסף, ארגוני הפשיעה מפעילים צבא מיומן של עשרות חיילים, שתפקידם למכור את השטרות והמטבעות ולשווק אותם לעסקים שבאחריותם. החיילים, בתיאום עם בעלי המעבדות והמחרטות, משתמשים בקודים מתוחכמים מתוך הנחה שיחידות מיוחדות של המשטרה (להב 433, יחידות מרכזיות ויחידת 'העוקבים') מבצעת להם האזנות סתר.

כך למשל: 'הירוק החדש' הוא כינוי של 50 שקל החדש. 'הירוק הקטן' - שטר של 20 שקל. ה'חומים' הם כינוי לשטר של 100 שקל ו'האדומים' הם שם קוד ל-שטר של 200 שקל. קודים נוספים לסחר בשטרות ניתנים על פי גודלם וערכם: 1', 2', 'ג'ינס (כינוי ל-50 שקל ישן בגלל צבעו הכחול-סגול), 'גדול', 'קטן'. מטבע עשרה שקלים זכה לכינוי: 'זהב' בגלל שהצבע הזהוב בו מובלט. הדולרים המזויפים קיבלו את הקוד: ה'שחורים'.

למשטרה נודע, שארגוני הפשיעה מעסיקים מהנדסי תוכנות או בעלי ידע במחשבים, כדי לסייע להם להדפיס את הכסף על גבי נייר באיכות גבוהה ביותר. ולמרות שהאכיפה של העניין לא פשוטה, עדיין במשטרה נרשמות הצלחות.

הצצה למעבדה לזיוף שטרות

לפני כשמונה חודשים הפעילה המשטרה במבצע נדיר יחסית סוכן סמוי אשר הצליח לרכוש כמות גדולה מאוד של שטרות מזויפים משני תושבי אשדוד ואור יהודה. השוטר הסמוי א' קיבל מידע שהשניים עוסקים במכירת שטרות של 200 ו-100 שקל מזויפים. השטרות הודפסו באיכות גבוהה בתוך מרפדיה שהפכה למעבדה להדפסת שטרות כסף.

הסוכן, שהתחזה לבעל עסק שזקוק לשטרות מזויפים, רכש מהשניים 10,000 שקל מזויפים בשטרות של 200 שקל ובתמורה שילם להם ב-1,600 שקל מסומנים. מחיר מציאה לגמרי. בעסקה אחרת מכרו השניים לשוטר 13,400 שקל בשטרות של 200 שקל מזויפים בתמורה ל-2,000 שקל במזומן שקיבלו ממנו. השוטר, הבין שמדובר במעבדה גדולה מאוד וביקש לדעת האם השניים יוכלו לארגן לו סכום של 50,000 שקל מזויפים בפרק זמן קצר. "אין שום בעיה. תביא לנו 6,500 שקל תקבל את הכסף תוך פחות מיום", הבטיח אחד הזייפנים.

פעילותו של הסוכן שכללה ביצוע האזנות סתר, ותיעוד העסקאות במצלמה נסתרת זעירה ביותר הביאו למעצרם של השניים ולהגשת כתבי אישום נגד לבית המשפט השלום בתל אביב.

לפני כארבע שנים סוכנים סמויים של המשטרה חשפו מעבדה גדולה מאוד לזיוף שטרות של 100 דולר, אירו ושטרות של 200 שקל, ומחרטה משוכללת לזיוף מטבעות של עשרה שקלים. נגד חמשת חברי הרשת הוגש כתב אישום לבית משפט שלום בחיפה בגין עבירות של זיוף שטרות ומטבעות. הסוכנים תיעדו את חברי הרשת שמסבירים להם כיצד לזייף מטבעות ולמה כדאי להם לרכוש מהם מכונה לזיוף מטבע של עשרה שקלים כולל חומרי גלם. הם גם מכרו לסוכנים שטרות מזויפים של 100 דולר.

פשיטה של המשטרה על המעבדה של השניים חשפה שלל אמצעים בהם משתמשים כדי להדפיס שטרות מזויפים: מעבדת לייזר משרדית, מחשב נייח, מכונת לימנציה, מכשיר חיתוך, דפי A4 עם הטבעת ריבועי זהב/ריבועים בצבע שחור, קופסה עם תפזורת של חומר מתכת בצבע זהב, שני ריבועי מתכת ששימוש כגלופות. בנוסף הם השתמשו בתוכנות פוטושופ שסייעו לעצב רשימה של מספרים סידוריים של השטרות, ובחומרים כימיים. עלות הפעלת מעבדה כולל רכישת הציוד המשוכלל מוערכת בכ-15,000 שקל.

לעומת זאת מעבדה לייצור שטרות של 100 דולר פועלת בשיטה פרימיטיבית יותר: רוכשים כמות אדירה של שטרות בני דולר אחד בלבד, באמצעות אקונומיקה מוחקים את הספרות, ועל השטר מדפיסים באמצעות מכונת דפוס משוכללת את הספרות 100 דולר.

מקרה שאירע לפני כחודש ממחיש את גודל הבעיה. בלשי משטרת באר שבע עצרו את תושב העיר, בן 30. על גופו נתפסו 74,600 שקל בשטרות מזויפים של 100 ו-200 שקל. "מדובר בשטרות שזויפו באיכות גבוהה ביותר ברמה שמקשה על כך לגלות שהם מזויפים בכלל", טען קצין משטרה. החשוד טען, שאין לו מושג מאיפה הגיע אליו הכסף ושמר על זכות השתיקה, מה שמנע מהחוקרים להגיע לבעלי המעבדה מהם רכש את כמות הכסף.

במקרה אחר, לפני עשרה חודשים, נתפס תושב אשדוד בן 60 כשברשותו 100 אלף שקל ודולרים שזייף. השטרות הודפסו בבית הדפוס של בנו של החשוד, כבן 37. השניים נעצרו בעקבות פעילותו של פועל זר אריתראי שפעל כסוכן סמוי של המשטרה באזור התחנה המרכזית בתל אביב, הנחשבת כמוקד גדול להפצת כסף מזויף. במקרה נוסף נעצר תושב בת ים שבביתו נמצאה כמות גדולה מאוד של 50 שטרות שקל מזויפים. השוטרים מצאו מחשב, סורק ונייר הדפסה באיכות גבוהה להדפסת השטר המזויף משני צדיו.

עד כמה קל לזהות כסף מזויף?

הסיבה העיקרית שמקשה על  איתור שטר מזויף של 100 דולר, היא שהזייפנים משתמשים באותו נייר של השטרות המקוריים ולא משכפלים אותם. "אנחנו מסוגלים להדפיס כל שטר כסף. יש לנו שיטות מיוחדות מאוד", אומר גבי (שם בדוי), בעל מעבדה. "אנחנו מעסיקים אנשים עם ידע במחשבים וזייפנים מקצועיים כדי שהשטרות יהיו אחד לאחד. שיהיה קשה מאוד להבחין שמדובר בזיוף. אנחנו משקיעים המון בציוד חדש, בחומרים כימיים כדי שהצבעים יהיו זהים לגמרי ויהיה קשה לגלות שהשטרות של 100 דולר זויפו".

זיוף מטבעות של עשרה שקלים הוא קל יותר: ארגוני הפשיעה לרוב נעזרים במסגרים ואנשי מקצוע, שבעזרת מחרטה משוכללת ובעשרות אלפי דיסקיות ברזל שמונחות על גבי השבלונות, ומוכנסות לתוך גלופות על מטבע של עשרה שקלים אמיתי ומתחילים במלאכת ההטבעה והייצור המסחרי.

אפשר בקלות להבחין שמטבע עשרה שקלים מזויף: הוא מחוספס יותר, ועבה מעט מהמטבע המקורי. עם זאת מרבית האזרחים והסוחרים לא טורחים כאמור לבדוק האם המטבע שהם מקבלים מזויף, וכך הוא מתגלגל מיד ליד. למעשה, אם תרכשו מוצר כלשהו בפיצוציה מתחת לבית, ישנו סיכוי לא קטן שהעודף שתקבלו יהיה מזויף. במשטרה חושדים שעשרות מיליוני מטבעות בני עשרה שקלים מזויפים מסתובבים בפיצוציות ברחבי הארץ, ושבעלי פיצוציות רכשו כמות אדירה של מטבעות עשרה שקלים מהזייפנים. אצל כמה בעלי פיצוציות נתפסו עשרות אלפי מטבעות מזויפים של עשרה שקלים, אך הם טענו בחקירתם שקיבלו אותם מלקוחות.

"בסדרות הישנות (50, 100 ו-200 שקל) היה קל יותר לזייף את השטרות. בסדרות החדשות (50 שקל שכבר יצאה, ובקרוב תצא עוד סדרה חדשה של שטרות של 100 ו-200), יש מספיק סימנים ומנגנוני ביטחון שיהיה קל להבחין בשטר מזויף. אנחנו מתייחסים בחומרה רבה לתופעה", מסביר גורם בכיר במערכת הבנקאית, "אבל סומכים על מערכת האכיפה, המשטרה ובתי המשפט, שתחמיר בעונשם של הזייפנים כדי למגר את התופעה מהשורש שגורמת נזק כספי למשק הישראלי".