עידו (לש את הבצק): "אז מה את אוהבת על הפיצה שלך?"
אורטל (בלי להרים מבט): "את נתזי המוח שלך"
עידו: "בסדר גמור, אז את רעבה?"
לא, זה לא באמת דיאלוג שהתקיים במציאות, וגם אם כן, מיד אחרי, על ספת הפסיכולוגית, אורטל כנראה הייתה מיד מכחישה שהיא אמרה משהו כזה וממשיכה להאשים את עידו שהוא לא עושה מאמצים להתקרב אליה, לא מבין אותה או את מורכבות הנפש שלה, ובכלל הוא זה שמכשיל את כל העניין כאן.
אורטל היא גאזלייטרית. "גאזלייטינג" (Gaslighting), סתם שתדעו, היא טקטיקה מניפולטיבית אותה מפעיל אדם עלאדם אחר כדי להשיג שליטה, לצבור כוח ולזרוע בקורבן שלו זרעים של חוסר ודאות לגבי עצמו, דרך החיים שלו, האמונות והעקרונות שלו. מדובר בתהליך הדרגתי, שכן גאזלייטר יכול להיות צ'ארמר אמיתי בהתחלה, עד שהוא מבין שהגיע הזמן לפעול.
המושג הפך לפופולרי בעיקר שנים אחרונות, אך המקור שלו הוא בכלל בסרט האמריקאי "Gaslight" משנת 1944. הסרט מספר על מערכת יחסים בין בני זוג בה הבעל גורם לאשתו באופן תמידי לחשוב שהיא מטורפת. האישה אמנם מנסה לשמור על הזהות והשפיות שלה - אבל נכשלת בכל פעם מחדש.
נשמע מוכר, נכון? כי אם לא חוויתם מניפולציות של גאזלייטר או גאזלייטרית בעצמכם, בטח שמעתם סיפורים או ראיתם את אורטל או את אלון. צ'ארמרים אמיתיים שגרמו לעידו ודקלה להיכנס במרצונם החופשי אל מלכודת הדבש שלהם – ולשניהם זה קרה מהר מאד. זוכרים את עידו מתוודה על רגשותיו בפני אורטל יום אחרי החתונה? את דקלה עוברת לראש פינה עוד לפני שהמטוס של ירח הדבש נחת מברצלונה? אז הנה - בבקשה.
קורבנות של גאזלייטרים מפתחים לא פעם תסמונת שטוקהולם. פתאום הם לא בטוחים בעצמם ובתפיסת המציאות שלהם והופכים להיות תלויים בגאזלייטר. גם אורטל וגם אלון ידעו היטב איך להתנהג ברגע ש"הקורבנות" שלהם העזו לנסות להתנתק או לברוח – אלון האשים את דקלה שהיא מאיצה מדי את מערכת היחסים וגורמת לו להרגיש לא בטוח.
אורטל לעומת זאת, בכל פעם כשעידו תיאר את לילותיו הבודדים על הספה בירח דבש, טענה ששום דבר כזה לא קרה והיא לא התרחקה - היא רק מורכבת. גם כשהוא עיצב את הבית החדש שלהם, היא הביעה התלהבות פושרת מתוך נימוס, כי מה, זה הרי ברור שככה צריך "השפוט" שלה להתנהג. אותו דבר לגבי אלון שגורם לדקלה פעם אחרי פעם להתרפס בפניו.
נראה שלא משנה מה דקלה תעשה - היא תצא לא בסדר - והיא תמיד מנסה. יודעים מה, היא אפילו מוצאת את עצמה מתלהבת מהאוזניים והאף של אלון כאילו הם פאר היצירה, הכל כדי שבסופו של דבר תזכה ממנו לקצת תשומת לב. גם עידו, שנראה בשלב מסוים כאילו היה מוכן להתקפל לפרעצל עבור אורטל. מזלו שאיכשהו הוא קלט את המתרחש ועכשיו מנסה להרחיק את עצמו בכוח, אבל אז שוב נופל כשהוא מכין סלט קישואים אותו אורטל אפילו מסרבת לטעום.
אפשר כמובן לדבר על האופי הרך והמרצה של עידו ודקלה, אבל האמת היא שכל אחד יכול להפוך לקורבן של גאזלייטר, וכשמדובר במערכת יחסים זוגית, ועוד בדור שכל כך נואש לאהבה, כשצ'ארמר גאזלייטר נקרה בדרכך, שום נורת אזהרה לא נדלקת עד שהמלכודת נטרקת מבחוץ.
חוץ מזה, מאד קשה לזהות את כל העניין, כי הגאזלייטר פועל מאוד בזהירות כדי להרדים את העירנות של הקורבן שלו או שלה. בנוסף להיותם נרקיסיסטים וצ'ארמרים, גאזלייטרים הם גם שקרנים מאד משכנעים. הם מסוגלים לגרום לך להרגיש אשם גם אם לא עשית שום דבר, והכל בעזרת כמה משפטים שנאמרו ברגע הנכון או הפגנת פגיעות מזויפת, כדי שהקורבן, שגם ככה מעורער, ירגיש אשמה על התנהגותו.
"סך הכל עשיתי לך מה שאת עושה לי תמיד!" צועק אלון בדרמטית על דקלה - והיא מתקפלת, הופכת לנמוכה יותר ומחזיקה בקושי את הבכי שלה בפנים. דקלה בחורה חזקה. היא ניסתה לברוח בהתחלה. אפילו פעמיים. אבל כל פעם הוחזרה בעזרת מניפולציה. וכך, הבעיה הגדולה ביותר היא שהקורבן של גאזלייטר לא רואה את כל זה. הוא כבר מסונוור ועטוף בקורים דביקים שנטוו עבורו מבעוד מועד.