זה היה עוד תיק חקירה שהגיע למשרדי והתנהל כמו כל תיק אחר. לקוחה נכנסה למשרד ולדבריה ידוע לה בבירור שבעלה בוגד בה. היא ביקשה צילומים ותמונות ודו"ח חקירה ממשרד חקירות בעל רישיון, כל זאת לבקשת עורכת הדין שלה. לא נכון להתחיל תהליך פרידה כשאין ראיות חותכות וברורות. להטיח בבן הזוג שידוע על בגידה, ללא הוכחות חד משמעיות, יגרור להכחשה ועימות מילה מול מילה, מצב שלא מקדם ותמיד מתסכל.

בשיחת רקע קצרה עם הלקוחה, הבנתי שהמידע מבוסס ושבעלה מנהל רומן דיסקרטי, אך יש צורך בהוכחות שכוללות תמונות וסרטים. כל פרטי ההתקשרות סוכמו עם הלקוחה ויצאנו לדרך.

כבר בימי המעקב הראשונים נחשפנו לקשר הרומנטי שהגבר מנהל. את המאהבת הוא הכיר במקום העבודה שבו שניהם עובדים יחד. זו סיטואציה מוכרת בלא מעט חקירות, ההיכרות מתחילה במקום העבודה המשותף, השניים נראו מאוהבים ומתנהלים כמו זוג צעיר.. בסיום החקירה, קיבלה הלקוחה דו"ח חקירה מסודר ומפורט, שכולל סרטים ותמונות והיא המשיכה לעו"ד שלה עם הראיות הנדרשות.

להפתעתנו, החקירה קיבלה תפנית מפתיעה, ונחשפנו לסיטואציה הזויה וממש לא צפויה, שקשורה לאחד החוקרים: במהלך החקירה הגיע זוג האוהבים לחצי יום כיף במלון במרכז הארץ. בשעת בוקר התיישבו השניים בלובי המלון ושתו קפה. כעבור שעה קלה נכנסו לטיפול עיסוי זוגי בספא במלון, בהמשך השתכשכו בבריכה ולקראת הצהריים סעדו השניים ארוחת צהריים במסעדת המלון. בזמן ההגעה למלון הוקפצה לשטח חוקרת, שהתלוותה לאחד החוקרים. שני החוקרים נכנסו גם הם ל"יום כיף במלון". הם טיילו ברחבי הבריכה ותיעדו את הזוג המאוהב. בהמשך התיישבו גם במסעדה, מבלי להוריד את העיניים מהזוג שנמצא תחת מעקב.

בשעה 15:00 עזבו בני הזוג את המלון, נפרדו בחיבוק ארוך בחניית הרכבים ונסעו כל אחד לדרכו. צוות החוקרים הגיע למשרד, מילא דו״ח חקירת שטח, שמפרט את כל הממצאים מהבילוי במלון. כעבור כמה ימים הגיעה ההפתעה הבלתי צפויה... החוקרת שהוקפצה למלון הגיעה למשרדי כשהיא מראה לי מכתב אנונימי שקיבל בן זוגה: "אחי, תפתח את העיניים, חברה שלך מבלה בבתי מלון עם מישהו". אחרי חיוך ארוך הבנו בדיוק במה מדובר. היינו רגועים, בן זוגה של החוקרת יודע במה היא עוסקת, אולם תחום עבודתה לא ידוע לכל חבריו ומכריו. ייתכן שאחד מאלה ששהה במלון ביום הבילוי, ראה את החוקרת והחוקר במהלך המעקב הסמוי והסיק מסקנות. השלב הבא היה לשלוח מכתב אנונימי לחברו מתוך דאגה ולהשקיט את מצפונו. לחוקרת ולבן זוגה אין מושג מי השולח האנונימי. לשניהם רק ברור שהוא מכיר אותם, ושאינו מודע לעיסוקה של החוקרת ושהוא דואג לחברו.

הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, בעל משרד "ים חקירות".