קיים קומץ מצומצם של מתאבקים מקצועיים ששמם הפך לחלק בלתי נפרד מהתודעה הציבורית, ועצם אזכורם משחק על בלוטות הנוסטלגיה של חובבי היאבקות ובכלל; האלק הוגאן, יוקוזונה או האחים ואן אריק - אתם מכירים אותם, חיקיתם אותם, והיום הם מסמלים בעיקר זיכרון לתקופה בה היה כאן טוב יותר. לצורך העניין בשביל לא מעט אנשים, האנדרטייקר מעורר את אותה התרגשות נוסטלגית כמו הספייס גירלס או תיק פאוץ'.

בדיוק כמו השמות כאן למעלה, גם סקוט הול נחשב לאחד הפרפורמרים הקנוניים והמוכרים בעולם הרסלינג. סיפור החיים הטרגי שלו לעומת זאת - קצת פחות.

בתחילת שנות ה-90, הופיע הול לראשונה תחת ארגון ה-WWF תחת דמותו של הקובני המרושע "רייזר ראמון", ומאז אותו ערב בכורה בלתי נשכח הוא נחרט היטב בזכרונם של מיליוני אנשים ברחבי העולם; בין אם זה בזכות כישורי המיקרופון המדהימים שלו או היכולת האדירה שלו בין החבלים - לכולם היה ברור שנולד כאן כוכב.

10 שנים מאוחר יותר, אותו כוכב עולה הגיע לשפל חסר תקדים, והפך מאחד האנשים המובילים בתחומו - לשבר כלי. הוא התמכר לסמים ואלכוהול, נכנס ויצא ממכוני גמילה, ונראה היה שכלום לא יעזור לו המלחמה נגד האהבה הכי גדולה שלו - סמים, סמים, ועוד סמים. 

הוא נולד באוקטובר 1958 למשפחה של יוצאי צבא בג'ורג'יה ארה"ב. כבר בגיל צעיר הוריו הרגילו אותו לחיים בדרכים, ויחד עם משפחתו סייר ברחבי העולם בהתאם לבסיס בו הוצבו הוריו. למרות הקשר והסדר הצבאי בחייו, ימי הנעורים שלו היו רחוקים מלהיות אידיאליים, וכבר בצעירותו הוא נחשף לאלכוהוליזם בתוך משפחתו.

בראיון לערוץ הספורט ESPN, הול תיאר את הוריו בתור "רדנק'ס" מהדור הישן אשר נהגו להשתכר לעיתים תכופות. "אבא שלי היה אלכוהוליסט כבד, ואפילו אמא שלי העדיפה לפעמים את הבקבוק על פני", הוא מספר. "למעשה, אבי נהג לומר לי שבמוקדם או במאוחר גם אני אפול לטיפה המרה - אבל החוכמה הוא טען היא ליפול קדימה". בגיל 25, הוא הול כבר הפך את ההיכרות העמוקה שלו עם עולם האלכוהול למקור פרנסה כאשר החל לעבוד כברמן במועדון חשפנות מקומי באורלנדו פלורידה – זה היה גם המקום בו חייו השתנו מהקצה אל הקצה.

קופצים קדימה אל ה-15 בינואר 1983. הול התייצב אל משמרת הלילה שלו במועדון החשפנות ומהר מאוד הוא מצא את עצמו בעימות עם אחד הלקוחות במקום. אחרי דין ודברים, הלקוח הוצא מהמועדון, אבל ראה לנכון לנקום בברמן המגודל וניפץ את חלונות רכבו. הול, כמובן, לא נשאר חייב - ויצא החוצה לסגור איתו חשבון. 

"אני זוכר איך הוא נראה, מה הוא לבש, ואיך הוא הריח - הכל פשוט צרוב לי בזיכרון", נזכר הול. "הכנסתי לו אגרוף בבטן והוא נפל על הרצפה. יכולתי לראות את האקדח בחלק האחורי של המכנסיים שלו. הוא ניסה לשלוף אותו, וניסיתי לעצור אותו. נאבקנו על הרצפה עד שהשתלטתי על הנשק ויריתי לו בראש".

דקות לאחר מכן הול נעצר על ידי המשטרה, בהמשך כבר הואשם ברצח מדרגה שנייה, אך התיק נגדו נסגר לבסוף לאחר שנקבע כי הראיות שנאספו לא הספיקו להרשעתו. היום, שנים אחרי, הול מתאר איך המקרה הזה אכל אותו בפנים במשך תקופה ארוכה. "אדם מת ואני הסיבה לכך - זה חמור", הוא מספר. "עשיתי את הדבר הכי גרוע שאדם יכול לעשות ולא פניתי לייעוץ פסיכולוגי. הייתי צריך, אבל לא הבנתי כלום באותה תקופה. הייתי ילד". שנה מאוחר יותר, הוא החליט להפנות את האגרסיות שלו לזירת ההיאבקות, ומהר מאוד הפך לכוכב בינלאומי.

הנבל הקובני

תחילת דרכו של הול בענף ההיאבקות הייתה אי שם באמצע שנות השמונים בארגוני ההיאבקות NWA וה-AWA. תחת אותם ארגונים יצא לו להתאבק בתור "ביג" סקוט הול, עשהוא חולק זירה עם כמה מהשמות הגדולים ביותר בהיסטוריה של הענף כמו דאסטי רודס, אול אנדרסון ואפילו מרטי ג'נטי. למרות זאת, שיא הפופולריות שלו הגיע רק בשנת 1992 אחרי שחתם ב-WWF וחשף את דמותו החדשה: רייזר רמון.

"אני זוכר את הפגישה הראשונה שלי וינס מקמהון (מבעלי ה-WWF). שאלתי אותו אם הוא ראה את הסרט 'פני צלקת', והוא ענה לי בשלילה". חיקוי זריז של דמות הנבל הקובני מתוך סרט הספיקה כדי לשכנע את מקמהון להחתים אותו מיד.

יותר מארבע שנים בילה הול תחת דמותו של ראמון בין חבלי ה-WWF, תקופה אשר זכורה בעיקר בזכות פועלו בתור האלוף הבין-יבשתי וקרבות הסולם שלו עם שון מייקלס ברסלמניה X וסאמרסלאם 94'. הול הפך מהר מאוד לאחת הדמויות המובילות בארגון ולאחד המתאבקים הגדולים בעולם. ב-1996, כשהגיע הזמן שלו לעבור ל-WCW, הוא כבר חתם על חוזה העסקה שמן של מיליון דולר לשנה - סכום דמיוני באותה תקופה, וכמובן שעם העושר - הגיעו גם הבעיות.

החיים בתור כוכב היאבקות בשלהי הניינטיז תמיד היו "על הקצה", לפחות מבחינתו של הול. הוא עבר ממלון למלון, אכל רק במסעדות, חגג בברים, התרועע עם מעריצים ומעריצות וצרך כמויות אדירות של סמים.

שנתיים לאחר החתימה ב-WCW, הוא כבר היה בתוך ההתמכרות לקוקאין, אלכוהול, משככי כאבים ותרופות מרשם נוספות. בשלב הזה, אשתו דיינה החליטה שנמאס לה. "סמים, אלכוהול והיאבקות: הוא העדיף את כל זה על פני המשפחה שלו", היא מספרת. "הוא כבר לא הצליח לעמוד בקצב של עצמו והיה ברור שהוא יצטרך לוותר על משהו - אז הוא ויתר עליי ועל הילדים".

בשנת 2002, כשהוא כבר בן 43, הול חתם בשנית ב-WWF, אך שוחרר חמישה חודשים לאחר מכן אחרי ש"לא הצליח לעמוד בסטנדרטים של החברה". בכל כמובן בגלל בעיות הצריכה החמורות שלו. השפל הגדול ביותר אליו הגיע היה במהלך טיסה מאנגליה לארה"ב בה הול היה שיכור כל כך, עד שעובדי שדה התעופה היו צריכים להסיע אותו עם כיסא גלגלים דרך עמדת המכס. בהמשך הוא ניסה את מזלו בארגוני היאבקות שונים, אבל בעיות הסמים והשדים בארון טרפדו בכל פעם מחדש את העסקתו.

"לאורך הקריירה שלי אני חושב שהיו לי 8 רכבי קאדילק אותם מכרתי מאוחר יותר מבלי שהייתה עליהם שריטה אחת", הוא נזכר. "היום? אני בכלל לא נוהג, רק בגלל הפחד לנהוג שיכור - הרי עשיתי את זה בעבר כל כך הרבה פעמים". בשנת 2010, הול החליט שנמאס לו ונרשם למוסד גמילה שמומן על ידי ה-WWE.

סטפני מקמהון, בתו של וינס וסמנכ"לית המוצר (CBO) בחברה, סיפרה בעבר כי אנשי הארגון שלחו אותו יותר מעשר פעמים שונות למוסדות גמילה. "בלי להיכנס יותר מדי לפרטים - הטיפול בהול עלה לחברה סכום של שישה ספרות", היא מספרת. "הגמילה שלו עלתה לנו יותר כסף מכל טיפול רפואי אחר שניתן למתאבקי הארגון". מאוחר יותר, הול אובחן כסובל אפילפסיה ובעיות קרדיוגניות, מה שהוביל אותו ליטול 11 תרופות שונות מדי יום בשביל לאזן את מצבו הבריאותי. בנוסף לתרופות, הוא המשיך לצרוך אלכוהול - ונראה היה ששיא השפל עוד לפניו.

אפריל 2011. הול עושה את דרכו למופע היאבקות עצמאי בפול ריבר, מסצ'וסטס. הוא כבר בן 52 והגיע למקום יומיים אחרי שאושפז בביה"ח בעקבות שבץ. הוא עשה את דרכו לזירה בזמן שהוא נעזר ונתמך על ידי חלק מהמתאבקים שהופיעו באותו ערב.

עדי ראייה שנכחו במקום דיווחו כי ניתן היה לראות את צמיד האשפוז שנותר על ידו הימנית. "הייתי על 11 תרופות שונות, כולל פרקוסט", הוא נזכר. "לא היה לי מושג בכלל באיזה מדינה הייתי. עד היום אני לא זוכר שהייתי שם". אחרי אותו ערב, במה שמוגדר עד היום בתור הופעת ההיאבקות הגרועה בחייו, הוא אושפז בשנית בבי"ח רוד איילנד אחרי מנת יתר של אופיאטים ותרופות בנזודיאזפיניות. באותו לילה שחור, הוא זכה לביקור מרגש מאדם שהוא לא ראה שנים רבות - זה היה בנו הבכור קודי.

***

המפנה בחייו של הול החל אחרי אותו ביקרו טעון של קודי שהחליט לקחת על עצמו את המשימה להצלת אביו. השניים ניצלו את האהבה ההדדית שלהם להיאבקות והחלו להתאמן בשביל להכין את קודי לבכורה שלו בין החבלים.

"החלום שלי הוא שתהיה לי את היכולת ללמד את בני להיות גדול מהחיים", הוא מספר. "יש לו את מלוא הפוטנציאל להפוך לסופרסטאר ענקי". לפני קצת יותר מחמש שנים, הול החל להתאמן עם מתאבק העבר "דיאמונד" דאלאס פייג' במטרה לשקם את יכולותיו מכף רגל ועד ראש - פיזית, מנטלית, מקצועית ורוחנית. מעבר לכך, הוא הצליח לגייס בעזרתו של פייג' 110 אלף דולר לטובת שיקום שיניו וטיפול בירך המרוסקת שלו. שנה מאוחר יותר, הוא כבר נכנס אל היכל התהילה של ה-WWE, והוכיח שלפעמים, גם כשהכל נראה חשוך וגמור, יכול לבוא החבל הנכון שיציל אותך.

"כל מה שרציתי לעשות בחיים שלי זה להיות מתאבק מקצועי מצליח", סיפר הול. "מעולם לא הפסקתי להילחם על כך. אני אולי אפסיד - אבל לעולם לא אפסיק להילחם. החיים תמיד על הקצה, מהמחראה ועד לפנטהאוז, אל המחראה שוב ואז למיון… אני לא יודע. אני פשוט צוחק על זה - בעיקר כדי לא לבכות על זה".