אמנם הוא רק בשנות ה-20 לחייו, אבל כבר הספיק לחיות "חיים מלאים שהיו מספיקים לרוב האנשים, והפך מילד שהשתייך למעמד הנמוך, לרוצח שכיר של אחד מארגוני הפשע האלימים ביותר באמריקה הלטינית - קרטל הסמים חליסקו נואבה חנרסיון (CJNG).

למרות זאת, משהו השתנה בסופו של דבר בפרספקטיבת החיים של הבחור הצעיר העונה לכינוי "קפצ'ה", משהו שגרם לו להחליף צד במלחמת הסמים הבלתי נגמרת במקסיקו שגובה מדי שנה מאות קורבנות.

"הייתי בן 14 כשעזבתי את הבית והצטרפתי לקרטל", מספר קפצ'ה בריאיון לסוכנות הידיעות Daily Beast. "כילד לאם חד-הורית ואח לעוד 10 אחים ואחיות, חיי היו העוני בהתגלמותו. בגיל 13 נאלצתי לעזוב את ביה"ס אחרי שאמי לא יכולה הייתה להרשות לעצמה לממן לי את הלימודים בבית הספר".

וכך, בדומה לרוב האחים שלו, קפצ'ה נכנס מהר מאוד לשוק העבודה, אבל לא הצליח למצוא אחת כזו שתכניס לו ולמשפחתו את הכסף לו היו זקוקים. "לא היה לנו כלום, אפילו לא אוכל", מספר קפצ'ה. "הגעתי לנקודה בה פשוט נמאס לי לראות את אמי גוועת ברעב. ידעתי שברגע שאני אתחיל לעבוד איתם, עם הקרטלים, אני ארוויח פי 10. בשנייה שקיבלתי מהם הצעה, לא היססתי לרגע. עליתי על האוטובוס לחליסקו והשארתי הכל מאחור. את המשפחה, החברים, הנעורים והתמימות".

טירונות גיהנום

קפצ'ה הגיע לעיר גואצ'ינאנגו, השוכנת כ-105 ק"מ מערבית לגואדלחרה עם תיק גב ו-10 פרטי לבוש, ויחד עם נערים נוספים שגויסו לקרטל, הוא ישן באוהל בפאתי העיר. זמן קצר לאחר מכן, כבר החל באימונים המפרכים אשר כללו אימוני לחימה שונים (מקרבות אישיים, דרך לחימה ברובה סער, ועד לשימוש בחומרי נפץ ואפילו ירי עם משגרי טילים).

לטענתו של הצעיר, מי שניהל את האימונים היה לוחם לשעבר בכוחות המיוחדים של הצבא המקסיקני שעבד לצד הקרטל שידוע בכינוי CJNG. בנוסף הוא מספר כי התאמן עם סוכנים פדרליים פעילים שקיבלו משכורת מאנשי הקרטל על שירותם ופעלו למענם.

תקופת האימונים הייתה אכזרית וקשה. בנוסף לאימוני הנשק, הוא נאלץ לעבור אימונים מיוחדים שנועדו להקהות את הרתיעה מכאב ואלימות. קפצ'ה מספר כי האימון האכזרי ביותר כלל הפשטה של המתאמנים וחשיפתם לתקיפת צרעות. "היינו צריכים לשבת שם במשך 10 דקות, להיעקץ ולא להראות שכואב לנו. אלו שזזו או צעקו מכאב קיבלו מכות נוראיות. היה עדיף כבר להתמודד עם כאבי העקיצות".

זו הייתה תקופה קשה עבורו, רוויה בגעגועים לביתו ומשפחתו, אבל פרישה לא התקבלה על הדעת. "הם נהגו לצוד את אלו שברחו ממחנה האימונים", הוא סיפר. "יחידת לוכדי העריקים של 'אל מנצ'ו', ראש ה-CJNG, נהגה לאתר את העריקים, לשפוך עליהם בנזין ולהצית אותם. לאחרים היו מדביקים חומרי נפץ לראש ומפוצצים אותם מרחוק. זה היה נורא".

מחנה האימונים נמשך בדרך כלל כשלושה חודשים ונגמר בתרגיל המסכם: התמודדות עם חקירה. קפצ'ה מספר כי הם היו צריכים לדלות אינפורמציה מאדם כלשהו, לרוב חבר בכנופיה יריבה, תוך כדי שהם מענים אותו באכזריות.

מעבר לזה, היה עליהם לוודא שהוא לא ידמם למוות לפני שהם משיגים ממנו את המידע הנדרש. לאחר מכן, היה עליהם להרוג אותו ולבתר את גופתו כך שניתן יהיה להיפטר מהראיות. "ידענו שאם לא נשתף פעולה, הם ירצחו אותנו", הוא מדגיש. "זאת הייתה הדרך שלהם לוודא שאתה נאמן לקרטל".

לאחר שסיים את האימונים, קפצ'ה החל לגייס נערים צעירים כמוהו ברחובות חליסקו כדי שאלו יצטרפו לשורות ה-CJNG, כמו גם להכין חבילות סמים שיועדו למשלוח לרחבי המדינה. למרות זאת, ממוניו הבינו מהר מאוד שהכישרון האמיתי שלו הוא חיסול יריבים, וכך הוא הפך למתנקש בשירותו של "אל מנצ'ו".

לאורך אותה תקופה, קפצ'ה היה מעורב בחיסולם של לפחות 7 אנשים בנסיבות שונות. מאוחר יותר, הוא הפך לחבר ביחידת העילית של הארגון שנועדה לשמור על הוגו גונזלו מנדוזה גייטאן - "אל סאפו" - מי שעל פי מנהל הסמים האמריקאי (DEA) נחשב לאחד הקצינים הבכירים בארגון, ואשתו היא זו שאחראית על מערך הלבנת ההון של ה-CJNG. קפצ'ה נשאר בקרבתו של הבכיר, עד שבאחד הימים נשלח למשימה במדינת גררו - ושם הכל השתנה.

"מה התחושה כשסוחטים את ההדק? אדרנלין טהור"

למרות שהיה חלק ממערך האבטחה של "אל סאפו", קפצ'ה לא זנח את תפקידו כמגייס עבור הקרטל, ונהג לנסוע למדינת גררו בשביל לבצע את המשימה. בעיר צ'ילפנסינגו, בירת המדינה, הוא נתפס לבסוף על ידי אנשי החזית המאוחדת לשיטור קהילתי של מדינת גררו (FUPCEG) - ארגון מיליציה שהתהווה במדינה במטרה להילחם בפשע המאורגן.

לטענתו של קפצ'ה, הוא עבר "סדרת חינוך" של חצי שנה שמטרתה הייתה לגרום לו להבין את האמת מאחורי "אל מנצ'ו" וה-CJNG ובסיום התהליך, הוצע לו להצטרף לאותה יחידת מנע במטרה לעזור להם להילחם בארגוני הפשע הרצחניים שפועלים במדינה, כולל זה אליו השתייך עד לא מזמן. קפצ'ה, תתפלאו לשמוע, הסכים מיד.

כחלק מ-FUPCEG, קפצ'ה לימד את עמיתיו החדשים לנשק את כל הסודות שלמד באימונים הקשוחים שעבר תחת קרטל חליסקו, ועד מהרה הוא מצא את עצמו ביחידת העילית שנועדה "לטהר" את הרחובות מ"הסיקריוז" - המתנקשים שפועלים בשירות הקרטלים.

קפצ'ה מתגורר כיום בבית מחסה באזור צ'ילפנסינגו, שם הוא מחכה מדי יום להוראה כדי לצאת לפעולה. לרוב, הוא מקבל הודעה בטלפון הנייד עם כל המידע על המטרה שלו, ולאחר מספר שעות שליח מופיע מול ביתו עם חבילה - נשק שלא ניתן לאתר ועוד כמה הפתעות. למשימה עצמה, הוא ייצא מעט מאוחר יותר עם עוד שלושה פעילים, שני מתנקשים נוספים וסייר.

שיטתו החדשה של קפצ'ה פשוטה למדי ובטוחה באופן יחסי: עליו להתקרב אל המטרה כמה שניתן עם מכונית או אופנוע ואז לתקוף אותה מצדה האחורי. במידה והמטרה שלו מתניידת עם סידורי אבטחה, קפצ'ה ישלח אליהם קבוצה של נשים במטרה "להרגיע" אותם.

וכך, ברגע שהמשימה הושלמה, כולם נמלטים מהאזור. אגב, לדבריו, מאז הצטרפותו לשורות ה-מ-FUPCEG, הוא חיסל לפחות חמש מטרות בשיטה הזאת, ולמרות זאת הוא טוען כי הוא הפסיק ממזמן לספור את כמות האנשים אותם "הכניס לקבר".

"אני לא רוצה סתם לנפח מספרים", הוא מספר. "לחימה היא תופעה מאוד מבלבלת. זה לא כמו שאתם רואים בטלוויזיה. אני מוכרח להודות שזה תהליך מדכא, במיוחד כשהורגים את עמיתיך לנשק או חברים שלך. למרות זאת, אני נוהג לתעל את הכאב הזה ברצון לנקום. באשר לתחושה שעוברת בגוף בזמן שסוחטים את ההדק? מדובר באדרנלין טהור".

"אני מרגיש טוב עם מה שאני עושה בחיים. זה לא קל. צריך לישון עם עין אחת פקוחה ולהסתכל אחורנית כל רגע, ולמרות זאת אני מאוד גאה בתפקיד שלי. אני מגן על אנשים שלא מסוגלים להגן על עצמם. אני נלחם בארגוני הפשע, בזמן שהמשטרה לא עושה דבר. זאת הסיבה שאנחנו עושים את מה שאנחנו עושים - אם לא אנחנו אז מי?".