במשך שלוש העונות המצליחות של "נרקוס", קיבלו הצופים הצצה מדהימה אל ההתנהלות של שניים מארגוני הפשיעה הגדולים ביותר בתולדות קולומביה - קרטל מדיין של פבלו אסקובר, וקרטל קאלי של האחים רודריגז. הסדרה מבית נטפליקס, כידוע, כבשה את העולם, צברה מעריצים רבים, ומה שרבים מהם לא יודעים הוא שמעבר לשני הקרטלים שכבשו את נטפליקס - בקולומביה פעל באותה תקופה ארגון נוסף ואכזרי לא פחות.

תכירו את "נורת' ואלי קרטל" - ארגון פשע קשוח שעסק בעיקר בהפצת סמים מתחילת ה-90 ועד תחילת העשור הנוכחי. בסיס האם של הקרטל היה בחלקו הצפוני של מחוז קוקה שבמרכז קולומביה, והוא הוקם ונשלט על ידי איוון אורדינולה גרחאלס  הידוע בכינויו "אל אנאנו" ("הגמד").

"אל אנאו" נולד בשנות ה-60 למשפחה ממעמד סוציו-אקונומי בינוני, והאמת היא שהיו לו את כל ההזדמנויות להפוך לאיש עסקים לגיטימי ומצליח. בצעירותו, הוא אפילו הקים עסק להפצת מקררים ששלט בשוק המקומי, אבל החלומות של "הגמד" היו גדולים הרבה יותר - גרחאלס, כמו פושעים רבים מסוגו, התעניין רק בדבר אחד: "פלאטה" (כסף) וכמה שיותר ממנה.

 

הכל השתנה ביום בו הוא פגש לראשונה את מיגל וג'ילברטו רודריגז,  צמד האחים ששלט על קרטל קאלי, ונחשף לדרך בה חיו השניים. לא עבר זמן רב עד ש"אל אנאנו" הבין שבקולומביה של אותן שנים יש רק דרך אחת להתעשר בצורה קיצונית, והיא להיכנס לשוק הסמים הקשים שבשיאו הכניס לארגוני הפשע של המדינה מיליארדי דולרים במזומן.

למרות שהסתנוור מהאופן בו ראשי הקרטלים ידעו להפוך מכירה של קוקאין לאחד העסקים הכי רווחיים בקולומביה, לגרסלס לא היה אינטרס להתחרות על "האבקה הלבנה", ובמקום זאת הוא החליט להשקיע את כל מרצו בצמח הפרג - אותו פרח אדמדם ממנו מפיקים סם קשה וממכר עוד יותר - הרואין כמובן.

באותם ימים הסם האופאידי החל לצבור "פופולריות עצומה" בארה"ב, ושוק ההרואין היה בעלייה מתמדת. צעדיו הראשונים של גראחלס כמפיק ומפיץ של הסם היו בעזרתם האדיבה האחים רודריגז, אך עד מהרה הוא למד את השיטה והחל לתחזק את תהליך ההפקה וההפצה בכוחות עצמו - כולל פתרון בעיות אליהן כלל לא היה ערוך.

בימים בהם "אל אנאנו" עשה את צעדיו הראשונים בתחום, התחוללה בקולומביה מלחמת אזרחים קשה שכללה כוחות גרילה קומוניסטיים כמו ה-FARC ששלטו בשטחי הגידול של הפרג בדרום המדינה. אותו ארגון אמנם החזיק באג'נדה פוליטית והציג את עצמו כארגון שפועל מתוך אידאל - אך מפקדיו וחייליו פעלו כארגון טרור לכל דבר, וגראחלס לא היסס להילחם בהם ובכל מי שסייע להם לפגוע בשטחי הגידול היקרים.

עם הזמן, פיתח לעצמו גראחלס מוניטין של רודן אכזר בעקבות שורה של רציחות שמשכו את תשומת הלב של כל כלי התקשורת בדרום אמריקה בכלל והתקשורת הקולומביאנית בפרט. אחת הפרשות הזכורות ביותר בהן היה מעורב הייתה הטבח בנהר הקוקה בו נרצחו 35 מאנשיו שתכננו לגנוב ממנו משלוח של הרואין. בתגובה, הוא הורה לחסל את כולם ולזרוק את גופותיהם במעלה הנהר, כך שהן ישטפו דרך כפרים ששוכנים על גדות הקוקה - זאת כאות אזהרה לכל מי שינסה להתעסק איתו.

הטבח האכזרי, לצד שורת רציחות נוספת בה היה מעורב, הפכו את גראחלס מהר מאוד ל"ברון ההרואין של קולומביה", ולאחד משלושת ראשי הקרטלים הכי אכזריים במדינה הדרום אמריקאית. אם חיפשת הרואין - חיפשת אותו - אם רצית פרג - רצית אותו.

"גראחלס הוא אדם עם שאיפות אדירות שלא רואה אף אחד בדרך לכבוש את היעדים שלו", נכתב עליו במגזין סמנה (Semena) הקולומביאני. "הוא הציב לעצמו יעד להפוך למלך הפרג וההרואין של דרום אמריקה - והוא עמד בו". בשיאו, כך על הפי הדיווחים בתקשורת הקולומביאנית, הוא הצליח "למנף" את הצלחתו בעולם הפשע גם לשוק העסקים הלגיטימי תוך שהוא רוכש שורה של מלונות, בנקים, מסעדות ואפילו שדות תעופה. כולם, כמובן, שימשו עבורו כמכבסות כספים אדירות. למעשה, עד היום לא ממש ברור מה היה שווי הנכסים שלו בשיאו - אך ההערכה היא שמדובר במאות מיליוני דולרים, וכמו רבים לפניו, גם "אל אנאנו" מצא את עצמו בסופו של דבר מאחורי סורג ובריח.

זה קרה באפריל 1992, אז מאות שוטרים פשטו על אחוזתו במחוז קוקה עם צו מעצר. עדי ראייה שנכחו במקום מספרים כי הוא פתח את הדלת בפיג'מה ונעלי בית, וביקש להתקלח לפני שיקחו אותו לתחנת המשטרה. בהמשך, ברון ההרואין נפרד מאשתו וילדיו, נישק אותם לשלום והצטרף לשוטרים ללא כל התנגדות.

במהלך החיפושים שנערכו לאחר מכן בביתו, מצאו השוטרים כמויות אדירות של נשקים, ערימות של מזומן ואפילו מספר מנהרות מילוט מתחת לביתו. גראחלס נשפט מחוץ להסדר ההסגרה שהיה למדינה עם ארה"ב, ונשלח לרצות 17 שנים בכלא קולומביאני. 10 שנים מאוחר יותר, גופתו נמצאה ללא רוח חיים בתאו עם קצף לבן בפיו, ועל פי החשד הוא הורעל על ידי אחד האסירים ומת כתוצאה מדום לב, והאחראי לחיסולו מעולם לא נתפס.