יום שני. 27 בנובמבר. 1989. פיצוץ עז מזעזע שמי עיר הבירה של קולומביה. מטוס בטיסה 203 של חברת Avianca שהמריאה רק 5 דקות קודם לכן מבוגוטה לקאלי התפוצץ והכניס מדינה שלמה לסחרור שכתב דף חדש בהיסטוריה שלה.

כלי התעופה התפרק לגורמים מעל העיר סוצ'ה. מטען החבלה שהוביל פיצוץ חיסל 101 נוסעים, מתוכם 6 אנשי צוות ו-3 עוברי אורח שנפגעו מהרסיסים וחלקי המתכת הבוערים. אף אחד מהם לא היה סזר גביריה טרוחיו, המועמד לנשיאות קולומביה והמטרה של המטען.

"ראיתי את המטוס מגיח מתוך ענן העשן שנגרם בגלל הפיצוץ", סיפר לימים לואיס ורגס, אחד מעדי הראייה לאסון המחריד. "זה היה כאילו מדובר בפצצה. הוא פשוט נשבר, או ליתר דיוק התנפץ לחתיכות".

עדויות נוספות ממקום האירוע אישרו את הדיווחים על כלי התעופה שהתפוצץ באוויר והותיר אחריו שובל עשן שנראה למרחקים. גופות הקורבנות וארבעת חלקי המטוס העיקריים התפזרו על הגבעות בסמוך בסמוך לעיר ששוכנת כ-250 ק"מ מבוגוטה.

מטען החבלה הונח מתחת למושב 15F, ומי שהעלה אותו היה אלברטו פריטו, שלא היה מודע לעובדה שהוא נושא עמו חומר נפץ קטלני. למעשה, סיפור הכיסוי שמסרו לו פעילי קרטל מדיין הוא שבמזוודה יש מכשיר הקלטה.

בדופן התיק, כך סיפרו לו, היה כפתור המקלט, אותו הוא היה אמור להפעיל בגובה 30 אלף רגל. בפועל, זה היה הכפתור שהוביל לפיצוץ. הרשויות בקולומביה ניסו להיות זהירים ולא למסור יותר מדי מידע על האירוע, זאת בהתחשב בחומרתו. תחילה, הם תיארו את הפיצוץ כ"תעלומה שטרם נפתרה", בזמן שמאחורי הקלעים שרר כאוס.

תוך 48 שעות, נשלחו לאזור חוקרים של מנהל התעופה הפדרלי של ארה"ב ואפילו סוכני FBI במטרה לסייע למאמצי החקירה, ולברר מי אחראי על המעשה הנפשע. עם הזמן, כל הדרכים הובילו אל ברון הקוקאין ומנהיג קרטל מדיין, פבלו אסקובר.

דם על הידיים

שנה לפני כן, ב-1988, הוביל פאבלו אמיליו אסקובר גביריה את קרטל מדיין למלחמת עולם מול הממשל הקולומביאני וכל הגורמים שקידמו את עונשי ההסגרה לארה"ב בגין פשעי סחר בסמים.

88' נחשבת עד היום בתור אחת השנים האיומות והעקובות מדם בתולדות קולומביה. וכך, נחוש בדעתו לחסל את כל אויביו, אסקובר הורה להחנות ב-4 ביולי מכונית עם 100 קילו חומר נפץ מסוג TNT  במרכז מדיין. המטרה? מפכ"ל המשטרה וולדמר פרנקלין קינטרו.

המכונית אכן התפוצצה, אך הוא גם אז פספס את המטרה שלשמה בפעיל אותה, ובמקום  לחסל את קינטרו, הוא הרג את הפוליטיקאי המקומי אנטוניו רולדן בטנקור.

ידיו של אסקובר הגיעו לבסוף אל קינטרו. זה קרה ב-18 באוגוסט של אותה שנה, אחרי שבאותו לילה גם הורה לפעיליו להתנקש בחייו של לואיס קרלוס גלאן – אחד המועמדים המובילים לנשיאות.

שבועיים לאחר מכן הוא הטמין פצצה המערכת "אל אספקטדור", העיתון המוביל בבוגוטה, שעורכו הראשי, גילרמו קאנו, נרצח על ידי פעיליו של ברון הסמים שנתיים קודם לכן. משם הוא כבר נשא עיניו אל צווארו של גביריה, סגן הנשיא דאז, ומתנגד ידוע של ראש הקרטל הצמא לדם. שעון החול של הקורבן הבא של אסקובר התהפך.

בסרטון שפורסם לפני כמה שנים בחשבון היוטיוב של הרוצח השכיר לשעבר ג'ון ג'יירו ולסקז (הידוע גם בכינויו "פופאי"), התייחס האחרון לאירוע שמסרב לעזוב את זכרונם של תושבי קולומביה. "הפיגוע במטוס של אביאנקה יצא לפועל בהוראתו הישירה של פאבלו אמיליו אסקובר גביריה וקרטל מדיין", נזכר ולסקז.

בהמשך הסרטון הוא סיפר כי סוחר הסמים ניסה להתנקש בחייו של גביריה כמה פעמים קודם לכן ונכשל, וכששמע שסגן הנשיא צפוי לעלות על טיסה 203 לקאלי, אסקובר לא היסס להעלות על המטוס מטען חבלה – אפילו אם המחיר היה מותם של עשרות אנשים חפים מפשע.

לטענתו של ולסקז, אסקובר רצה שאחד משכירי החרב המובילים שלו יהיה זה שיטמין את הפצצה על המטוס, והמשימה הוטלה על קרלוס מריו אלצהייט, הידוע גם בכינויו "ארטה".

אלצהייט קיבל את הפצצה מאאוחניו לאון גרסיה, אחד הסייענים הבכירים של אסקובר, ולימים, גם ראש קרטל הסמים נורת' ואלי. מאוחר יותר, הוא העביר אותה לרוצח שכיר אחר בשם דריו עוזמה, שהסכים לבצע את המשימה תחת ההבטחה שיקבל עליה מיליון דולרים במזומן.

עוזמה היה זה שקנה בסופו של דבר את הכרטיסים של המטוס תחת שם בדוי והעביר את הכרטיס והפצצה אל אלברטו פריטו, מי שכאמור לא ידע שהוא בדרכו לחסל עשרות חפים מפשע, ביניהם הוא עצמו.

"הפצצה הועלתה על ידי פקידים מושחתים במשרד לביטחון פנים אשר העבירו אותה דרך הבידוק הביטחוני של שדה התעופה ובסוף מסרו אותה לפריטו" חושף ולסקז. "הפצצה הייתה אמורה להרוג את סזאר גביריה, פשוט מאוד". אך מתברר שרגע לפני העלייה למטוס, מקורבים לסגן הנשיא מנעו ממנו לעלות למטוס והצילו את חייו. למה נמנעה מגביריה העלייה לטיסה 203? שאלה זו עדיין טרם קיבלה תשובה. 

 * * *

בחודשים שלאחר הפיגוע, גביריה ניצח בקמפיין הבחירות שלו והפך לנשיאה ה-28 של קולומביה. במהלך כהונתו, הוא ניסה להעמיד לדין את אסקובר ועשרות סוחרי סמים אחרים, וגם היה זה שנתן לברון הסמים לבנות את בית הסוהר הפרטי שלו – "לה קתדרלה".

במהלך שהותו במתקן המאסר היוקרתי, אסקובר לא התרגש מ"תנאי מאסרו" והמשיך לנהל את עסקיו כרגיל עד שבסופו של דבר נמלט משם מכלוב הזהב שבנה לעצמו.

אחרי מנוסתו מ"לה קתדרלה", אסקובר חי בדירות מסתור בכל רחבי קולומביה, עד שבסופו של דבר מצא את עצמו בחזרה במדיין, שם מצא את מותו אחרי מצוד של 16 חודשים.

ב-2 בדצמבר 1993, יממה לאחר יום הולדתו ה-44, חוסל סוחר הסמים במהלך מבצע מעצר משולב של ה-DEA ויחידת Search Bloc. למרות עברו הפלילי ומעורבותו בהריגתם של אינספור אזרחים, רבים מתושבי קולומביה התאבלו על מותו של אסקובר, שעבור רבים נחשב ל"רובין הוד" מקומי, ובמסע הלוויה שלו השתתפו למעלה מ-25 אלף אנשים.

גורמים המעורים בפרטי חקירת הפיגוע בטיסה 203 מספרים שעד היום יש לא מעט מחלוקות לגבי הפרשה. חלק מהחוקרים תומכים בגרסה לפיה הפיצוץ נגרם על ידי פצצה, לעומת אחרים שמאמינים כי ההתרסקות ארעה בגלל כשלים טכניים מכוונים.

30 שנה אחרי התקרית, המילה האחרונה על מה שבאמת קרה באחד הפרקים האפלים והטרגיים בתולדות קולומביה טרם נאמרה, וספק אם אי פעם תיאמר.