ההיכרות שלך עם פורנו אולי מסתכמת באתר החביב עליך, אבל אם אתה חובב פורנו רציני אתה צריך לדעת שפורנו היה קיים עוד הרבה לפני האינטרנט. תרבויות שלמות הכירו את הצורך לספק זכרים בריאים ומתוסכלים מינית, ולאורך השנים נמצאו דרכים שונות בעזרתן אפשר לשחרר לחץ באופן שלא מזיק לאף אחד – כך שאותם זכרים מיוחמים יוכלו להמשיך ולחיות בכבוד ובהרמוניה בתוך החברה האנושית בלי לאנוס, לתקוף ולרצוח. פורנו, רבותי, היה מאז ומתמיד תרופה לצורך הגברי לחרמנות – כפי שניתן לראות בהצצה מהירה על ההיסטוריה שלו.
האדם הקדמון: הרפיה מלאה במערה עם אלת האדמה
העדויות הראשונות בהיסטוריה לפורנו נמצאו בקרב אבותינו, אנשי המערות. צלמיות של נשים דשנות עם שדיים ענקיים וירכיים עבות נמצאו בחפירות שונות ברחבי העולם. החוקרים המוקדמים התייחסו אל התופעה המעניינת כפסלי אלת האדמה, אך חוקרים מודרניים יותר הגיעו למסקנה כי ניתן להשתמש בחפצים העתיקים בצורה מושכלת הרבה יותר – למטרות שחרור והרפיה. אתה יכול לדמיין את זה? אדם קדמון לוקח פסל לתוך כוך חשוך במערה, מדליק לפיד ומשתחרר. זאת היתה ההתחלה.
יוון העתיקה: נשיקה צרפתית עם פסלים
היוונים הקדמונים כיבדו את הפורנוגרפיה ביצירות אמנות מדהימות וריאליסטיות משיש ובגודל טבעי. סיפורו הידוע של הפסל המוכשר פיגמאליון מהאי קפריסין, שהתאהב בפסל סקסי עשוי אבן שיצר בעצמו, מלמד על השימוש הנוסף והמבורך בפסלי השיש. האגדה מספרת שבאמצע נשיקה צרפתית עם ראש הפסל, הפכה וונוס, אלת האהבה, את גוש השיש לכוסית על מהממת בשם גאלאתיאה. לזוג המוזר נולדו ילדים בריאים, וכך גירוי מיני ואוננות על פסלים הפך לנורמה מקובלת אפילו בימי הרומאים.
המזרח הרחוק: מקדשים אירוטיים וחוברות קומיקס סוטות
בהודו העתיקה הגיעו השליטים החכמים להבנה שאם האזרחים יגיעו לאורגזמה כל יום, הם יהיו שפוכים ומרוצים ולא יהיה להם כוח למרוד. לכן הוחלט לקשט את המקדשים ומבני הציבור בדמויות של נשים חטובות ובעלות שדיים ענקיים המבצעות מין אוראלי, אנאלי ואורגיות מדליקות עם אישי ציבור וסלבים מקומיים. העסק של אורגזמה בחסות הממשלה הצליח בגדול ומקדשי Khajuraho הפכו לאתר חובה בכל טיול תרמילים רציני בהודו.
מגמת החרמנות בעידוד הממשלה הפכה בהודו לתופעה. אותם חסרי מזל שלא הצליחו להגיע למקדשים האירוטיים, קיבלו בדואר ספרים מדליקים, המתארים בפרוטרוט ובדיוק רב סצנות הרד-קור שוות מקירות המקדש. חלק מהספרונים המגרים עשה דרכו עם השיירות למזרח הרחוק, וביפן הם הפכו לאומנות נעלה ולפורנוגרפיה הראשונה להמונים. האמנים היפנים אשר היו אמונים על טכניקות ההדפסה, יצרו גלופות עץ ריאליסטיות של גיישות מפורסמות בעירום ומאות אלפי תמונות פורנו יפניות באיכות גבוהה הציפו את העולם. (למי שמתעניין, במוזיאון לתרבות יפן בחיפה ניתן לראות כמה תמונות שוות).
הקטע היפני המוזר של הנאה מינית מציור שרד גם היום. חוברות הקומיקס הפופולריות של Hentai ממלאים את מוחם של נוסעי הרכבת התחתית בפנטזיות אסורות בדרך לעבודה. הסצנה המרכזית ברוב החוברות האלה (הנטיי ביפנית זה "סוטה") היא תיאור ריאליסטי וקצת מפחיד של אונס תלמידת תיכון מפותחת – דרך מעניינת להתחיל את הבוקר.
>> רוצה לקרוא עוד על סטיות יפניות מוזרות? כנס, הכנו כתבה שלמה על זה
הפורנו בעדשת המצלמה
בשנת 1832 המציא הצרפתי ז'וזף נייפס את המצלמה, ואני מאד מקווה שהוא לא מתהפך בקברו עקב כמות הזימה והטומאה שהוא הביא לעולם בעזרת ההמצאה החדשנית. כדור השלג של הפורנו השתלט על העולם במהירות, כאשר מלחמת העולם הראשונה הייתה הזרז הגדול. מיליוני לוחמים רעבים וחרמנים היו תקועים בחפירות והדרך היחידה להעביר את הזמן הייתה לעשות ביד ולהתגעגע.
בשנת 1895 המציאו האחים לומייר את הקולנוע בפריז. הטכנולוגיה החדשה הייתה תפורה לפורנו כמו קונדום משומן. זונות משועממות עברו הסבה והסצנות המוכרות לנו היטב היום, החלו להתהוות.
תחילת עידן המהפכה: גרון עמוק
עד אמצע המאה הקודמת הפורנו היה נחלתם של עשירים בלבד. ארצות הברית השמרנית שלאחר מלחמת העולם השנייה שנאה את הפורנו, וכך רק אנשי המעמד העליון, או כאלה בעלי קשרים עם העולם התחתון יכלו ליהנות מהקרנה פרטית על סרטי 8 מילימטר.
היה זה בתחילת שנות השישים שהציבור האמריקאי הרים ראש בכל מה שקשור לצפייה בפורנו. הקטליזטור היה הסרט הפורנוגרפי הידוע לשמצה "גרון עמוק", אשר הכניס את אומנות המין האוראלי לסדר היום של הצופים האמריקאים הנלהבים. הנה העלילה, בקצרה: גיבורת הסרט המקורי, לינדה בורמן, לא מצליחה לגמור. היא הולכת לרופא שבודק את גופה ביסודיות. הרופא מגלה לתדהמתו שהדגדגן שלה תקוע בצוואר ולכן היא תגמור רק בעזרת טכניקת מין אוראלי סודית שנקראת – גרון עמוק! הסרט מיד יצר אגדה אורבנית, עשרות המשכים, והפך את הפורנו מתרבות שוליים גסה – לבידור זול ומחנך להמונים.
העידן החדש: פורנו לכל דורש
המצאת הווידיאו בתחילת שנות ה-80, הוזילה את עלויות ההפקה ואפשרה לכל מי שרצה לצלם את עצמו בבית עושה סקס עם אשתו. שיווק הסרטים בדואר ודרך ספריות אוטומטיות הפך להצלחה כלכלית, הסרטים הפכו משפחתיים, וזוגות רומנטיים גילו את החדווה שבצפייה משותפת בסרט כחול דל תקציב.
אבל אם משהו החזיר לפורנו את התהילה הנועזת שליוותה אותו בראשית דרכו, היה זה האינטרנט. החרמנים חזרו לצרוך לבד ובחושך את התועבה, בלי בת הזוג שתזדעזע מהם. ז'אנרים חדשים ומפוקפקים צמחו ואפשרו לכל סוטה לקבל את מבוקשו במדויק, והפורנו הפך לתעשייה עם הכי הרבה כסף וגניחות באינטרנט.
ובארץ: אין כמו חופש הביטוי
בשנת 1994 הסרט היפני המטופש "אימפריית החושים" קרע את קרום הבתולין לתעשיית הפורנו הישראלית. העלילה: זוג יפני וחרמן מנסה את כל התנוחות האפשריות, בצילום אומנותי ומזעזע, עד למותו של הגבר על ידי אהובתו בחניקה וסירוס. הצנזורה פסלה את הקרנת הסרט בטענה "שהסרט עובר את גבולות הטעם הטוב", וחברת סטיישן פילם העצבנית פנתה לבג"צ. לאחר המון רעש וצלצולים העתירה התקבלה ברוב דעות. בפסק הדין מרענן, שהפך לאבן דרך בכל הקשור לחופש הביטוי במדינת ישראל כתוב: "חופש הביטוי הוא זכות יסוד בישראל, הנובעת מהיותה מדינה דמוקרטית שוחרת חופש... והביטוי הפורנוגרפי חוסה בצילו של חופש הביטוי".
כלומר, בפעם הבאה שאתה יושב בחושך מול המחשב, אתה יכול להיות רגוע; ליהנות מפורנו במדינת ישראל זאת הזכות הבסיסית של כולנו.
>> איך באמת עושים סרט פורנו ישראלי? הלכנו לבדוק - וגם צילמנו