כמו שאף אחד עוד לא הצליח לתת הסבר מניח על הדעת מה גורם לכוסיות להמשיך להתערבב עם ערסים במכוניות קופה, גם הימשכות פיזית היא עדיין בגדר מסתורין נפוץ. שיטוט שיגרתי במדרכות בן יהודה בימי הקיץ הוא יותר מגוון מארוחת צהריים במזנון האו"ם ומצריך תעודת הסמכה מברליץ. הרצון להתערבב עם מישהי שמחזיקה בדרכון זר מרתק גברים ישראלים עוד מימי המנדט, אבל נסיונות החיזור בחו"ל מתנפצים בשלב טעויות התחביר ונופחים את נשמתם בשאלה הקבועה של איך גם במרחק אלפי קילומטרים מהבית אתה מוצא את עצמך חולק מיטה עם חלי מאשקלון במקום עם ההורסת שניסית לצוד בווניס ביץ'.
אכן מצב מבאס. אבל במציאות הנוכחית של 09 לא צריך לעבור בדיוטי פרי בשביל להתארגן על כסף זר, הרי פה במגרש הביתי שלך ובמרחק יריקה מהבית קפה שבו אתה שותה את האספרסו של הצהריי מסתובבות אלפי תיירות שגילו פתאום את ישראל.
בחצי שנה האחרונה עמלתי, בשיתוף צוות ציידים שהורכב במיוחד למשימה, על תחקיר פולשני עם ניחוח של פוליצר וארומה של ערוץ 8. במסגרת הפרויקט נשלחתי לערוך תחקיר מקיף על סוגי נשים ולאומים שונים בכדי לענות סוף סוף על השאלות שמטרידות את כולנו: מה ההבדל בין ישראלית לאמריקאית? האם עור שחור באמת עושה לנו את זה יותר ואיך זה שלמרות שהשפה שלהן נשמעת כמו גרסה מקולקלת של ג'בריש וערבית והן לא שמעו על קרם שיזוף הולנדיות וצרפתיות מצליחות לרתק לנו את הדמיון? ובקיצור: איזה תיירת כדאי לך לעשות?
את הסקר חילקנו לשלושה אלמנטים מהותיים: לוק, אישיות וכישורי מיטה ויאללה בוא נצא לדרך.
איים לייק, פרום לייק אמריקה לייק
הפנטזיה האולטימטיבית של כל מי שמחפש להזדווג עם גרין קארד ובטוח שמה שרואים בסרטי קולג' אמריקאיים זה באמת מה שמתהלך על מדרכות הבטון של האומה הנפיצה הזו. כולנו ינקנו בשקיקה את התרבות שלהם ורק חיכנו לרגע בו נוכל לצטט קטעים מנהג מונית בזמן מצבים אינטימיים תוך כדי לעיסת ביג מק.
בכדי לאושש או לנפץ את התזה הצלחתי לדוג את כריסטה, אמריקאית אסלית מקווינס שלומדת באוניברסיטה בי"ם. כריטסה חלקה את חיבתי לפראן דרשר מנני (וגם נראתה קצת כמו גרסה יותר מסולקנת ונעימה לעין מהנ"ל).
לוק: בניגוד לתרבות שלהם, המראה האמריקאי דווקא יכול להיות מגוון (אלא אם כן נחתת בקליפורניה, ואז כל מה שתמצא זה תואמות מיכל ינאי עם סיליקון ויכולת משחק). הנדגמת שלנו נראתה כאילו הייתה משתלבת טוב בקאסט של מלרוז פלייס, אם רק הייתה מורידה שבעה קילו ועושה הלבנת שיניים. ועדיין, בכל קנה מידה מדובר כאן בכוסית עם גוף מהוליווד וצבע מוקה ממכון השיזוף. ואם חשבנו שהישראליות מוחצנות, הרי שלא ידענו שהאמריקאיות כתבו את הספר. הקולקציה השלטת כאן היא משהו שיצא מקליפ של מיכל אמדורסקי (בשנים הרזות שלה).
אישיות: מעיקה ביום אבל מתפרצת בלילה. האמריקאיות הן סוג של ערפד משודרג: באור השמש הן נטל מעיק של שופינג, פאנסי שמנסי וסלידה מפלאפל כי זה לא טוב לאור הפנים, אבל עם רדת החשכה הן פארטי גירלז ששותות קוקטיילים ויינות מבעבעים כאילו הם ברד. פרטייה עם תושבת של ארץ האפשרויות היא חוויה ששום בוגרת צה"ל לא יכולה להעניק, פה מדובר בקרחנה מבית היוצר של הספרינג ברייק.
כישורי מיטה: לא משנה כמה רהוטים אנחנו, טראש טוק במיטה ולחישות תשוקה מוגזמות תמיד ישמעו טוב יותר באנגלית וזה שלעצמו כבר שווה את החלטורה הזו. הפתיחות המינית של בוגרת קולג' אמריקאי היא משהו שהשירותים בבארים המקומיים שלנו עוד לא ראו ולא סתם מוניקה לוינסקי הפכה להיות לגיבורת תרבות שם. מה שכן בסופו של האנג אובר החוויה מזכירה קצת סרט הוליוודי עתיר תקציב עם עלילה שטחית שלא תזכור שנייה אחרי שהוא נגמר.
אופציה לעוד חברה: יש.
ווי מיסיה, וולה מואה קושה אווק טואה
הן שטפו לנו את הרחובות עם ריח של בושם וחוסר מודעות לסרטן העור, אבל חוץ מקווים מקבילים עם העדה המרוקאית וסימני שאלה לגבי אסתטיקה מדובר בטרנד הבולט במסבאות העיר וגם צוות הבודקים שלנו זכה ללעוס קצת קרואסון.
לוק: פה קשה מאוד למצוא הפתעות. מדובר במראה שגרתי סטייל ארץ הקודש – אם כי חיפוש נרחב יכול להוביל גם לפוקסים שיזכרו לך את ונסה פארדיס. האגדות האורבניות על בתי שחי לא מגולחים ומקלחות פעם בשבוע לא תאמו את מבחן המציאות (אבל שפם בלונדיני הוא חלק אינטרגלי מהלוק).
אישיות: לשמוע מבטא צרפתי יכול לבוא טוב בחצי דקה הראשונה, או אם הוא בא בשילוב אנקות, אבל לאורך זמן הוא יגרום לך להתגעגע לדיאלוגים ברוסית עם הקופאית מהסופר. לנהל שיחה רציפה זו משימה מורכבת, במיוחד בגלל שהאנגלית שלהן עוד יותר גרועה מהאנגלית שלך, אבל לגבי השאר מדובר בהעתק נאמן למקור של ישראלי, קומפלט עם חיבה יתרה לים, בילויים וניגוב חומוס.
כישורי מיטה: לא רוצה להשליך על כל האומה הצרפתית, אבל במקרה הספציפי הזה מדובר באכזבה ברמה מערכת ההיגוי בסיטרואן. עייפות כזו שמורה לסיאסטות צהריים ולא לערב חושני שהתחיל עם ציפיות בגובה האייפל והסתיים כמו הקרירה של זידאן. מאומה שהמציאה את האופנה ציפינו לקצת יותר פתיחות והשקעה, ועכשיו ברור לנו למה אפילו הנשיא הדרדס שלהם העדיף להביא קוזינה מאיטליה.
אופציה לעוד חברה: תחשוב טוב אם אתה רוצה שתיים שמקשקשות לך בצרפתית על המיטה.
יא, יא, יורגן בורגן גוטה מורגן
חוץ ממאפינס חשיש באמסטרדם ונילס הולגרסון, האומה ההולנדית לא באמת ענינה פה מישהו. אבל עכשיו מסתבר שגם הדאצ'יות סימנו את תל אביב כעיירת נופש ובאו להעיף פה קצת יורו במחירים מופרזים ולסבול הצקות מישראלים שעירים עם סנדלים. בדיוק כמו סרינה ,הבייב החביבה שאיתרתי בעוד בילוי עייף בארמידלו ובזכותה הצליח הצוות שלי לסמן וי על עוד יעד תיירותי.
לוק: מי שעף על הז'אנר האירופאי ימצא פה את כל מבוקשו בחבילה אטרקטיבית שכוללת בלונד אותנטי, גוף רזה וחזה קטן. ההולנדיות מביאות איתן קלאס קצת אחר ממה שמתבזבז פה בשעות הערב אבל לאור היום מתברר שגם הן נגועות בתסמונת האיחוד האירופי שכולל עור פנים מיובש ויותר מדי קמטים למישהי שעוד לא חגגה 30.
אישיות: תענוג תיירותי לכל החושים. מלבד חיבה עזה לסטלות מכל הסוגים וצריכת אלכוהול ברמה של מתבגרים ביד חרוצים בשישי בלילה, ההולנדיות התגלו כחובבות פוגרומים של בילוים, מסיבות טבע וכל מה שמצריך ערפול חושים והקאות בשלב מסויים של הערב. עוד אלמנט חשוב הוא העובדה שמדובר בנשים איטלגנטיות ובנות שיחה מרתקות כל עוד אין לך בעיה עם המבטא המזעזע.
כישורי מיטה: גד דמיט! הפתעה מרעישה שמחייבת אותנו לשאול איך תעשיית הפורנו בהולנד היא כל כך מעפנה ואיך זה שוויתרנו על סיבוב החלונות האדומים באמסטרדם, ועוד לטובת גנג'ה עייפה בקופי שופ מצחין. שילוב ייחודי של תעוזה מינית והתנסויות מגוונות שמצריכות קנייה של מוצרים מחנות הצעצועים הקרובה הפכו את הבילוי הלילי עם נציגת כפכפי העץ למארז שלם של שריטות בגב ושרירים תפוסים. הבעיה הגדולה מגיעה כשאור היום מחליט לפרוץ את החלונות הסגורים וקצת שופך חומצה על זקפת הבוקר. בוא נגיד שיש לאומים שלגביהם ללכת לישון עם איפור מלא יכול להיות רעיון טוב.
אופציה לעוד חברה: מצער ומדהים - אבל המחקר שלנו מראה שהולנדיות באות בסינגל.
יו קולינג מי בלק? יו ליטל הונקי אר קולינג מי בלק?!
יכולתי לחרטט ולומר שצדתי בחורה אפרו אמריקאית בג'וגינג היומי בטיילת בבת ים אבל מכריחים אותי לעבור בדיקת פוליגרף לפני כל כתבה אז אני מחויב לאמת: האירוע המכונן אירע בכלל בווגאס, אבל עורכי הסכימו לצרף אותו לחבילה כמדד יעיל להשוואה. למרות שחוץ מהתחנה המרכזית הישנה וחדר הלבשה של אליצור רמלה הסיכוי להתארגן פה על חווית שוקולד איכותית הם בערך כמו השם של הלהיט היחידי של בן ארצי אבל אולי בגלל זה מדובר בפנטזיה שזורמת לה במערכת החיסונית שלנו ורק מעטים זוכים להגשים.
לוק: בטוח שהאידיאל נראה כמו ביונסה, האלי בארי ונעמי קמפבל אבל לצערנו המציאות נעה איפשהו בין אופרה ווינפרי לאחינועם ניני, מה שאומר שגם שוקולד מריר הוא עדיין שוקולד ולא משנה כמה מוזר הטעם שלו בביס הראשון.
אישיות: קולניות והרבה רעש הן חלק בלתי נפרד מהחבילה וכמובן חוש הומור מפותח ויכולת תזוזה. חובבי היפ הופ ירגישו כמו בבית רק להיזהר מלהביא להם את הקריז כי המעבר מליידי חביבה לסיסטר מהגטו הוא מרחק התבטאות אחת לא נכונה. אבל אם נזהרת לא לעשות טעויות של חדר מיון מצפה לך ערב מהנה ומשעשע.
כישורי מיטה: שום דבר שיכול להתחרות עם הציפיות הלא ריאליות שהיו לך. לא נחרב את הפנטזיה אבל נגיד שצבע כהה לא תמיד מרזה כמו שאומרים ושערות מקורזלות זה משהו שיכול לשרוט חלקי גוף עדינים, המצאה מחודשת של הגלגל לא הייתה שם אבל בהחלט גיוון מאסט שמשתלב היטב ברזומה.
לסיכום: אין כמו ישראל
בואו נחנה בצד את כל הלכלוכים והשמצות בשורה התחתונה ולמרות הטיילת הגלובאלית בערים הגדולות, הבחורות המקומיות שלנו לוקחות בענק. נכון שיש להן עוד מה ללמוד, אבל שום בילוי עם נוכריה לא יבוא במקום פלורליזם של יופי מכל הסוגים והאפשרות לשחק מטקות עם האישה על החוף, לצטט קטעים מצ'ארלי וחצי ולצחוק ביחד על הפריזורה של צביקה פיק בזמן צפייה בכוכב נולד. למרות הפיתויים ובדיוק כמו סיגריות של נהגי מונית, אנחנו מעדיפים תוצרת מקומית.