עם כל הכתבות על ברזיל שמתרוצצות פה לאחרונה, החלטתי שאולי הגיע הזמן לברר אם כדאי לנסוע לשם. הניסיון לימד אותי שהדרך הכי טובה היא לברר איך זה שם, אז שאלתי אנשים. לא הפתיע אותי ששמעתי הרבה מעשיות פורנוגרפיות למחצה. מה שכן הפתיע אותי זו העובדה שלא שמעתי שום דבר אחר. טוב, אולי לא שאלתי, אבל זה פרט קטן.
במהלך החיפושים שלי אחרי מקורות מידע הגעתי גם למישהו שגר בברזיל בילדותו. "תקשיב, אני לא ממש יכול לעזור לך", הוא אמר, "אבל עד כמה שאני לא רוצה לחשוב על זה, נראה לי שאמא שלי כן". זו אכן הייתה התשובה האחרונה שרציתי לשמוע, ולכן המשכתי הלאה. אבל דניאלה, מכרה רחוקה שאיתרתי אחרי ששמעתי שהייתה בברזיל לא מזמן, דווקא גרמה לי להבין שזה לא כזה מופרך. "באמת אין מגבלת גיל מהבחינה הזו. כשהיינו על החופים בברזיל ממש לא היה נדיר למצוא נשים בנות 50, מבוגרות מספיק כדי להיות אמא שלך, שמסתובבות בכיף עם חוטיני. ואף אחד לא מופתע מזה."
בכלל, נראה שדפוסי הלבוש הברזילאים הם הרבה יותר... מינימליסטיים. "מה שפה נחשב בגד ים סטנדרטי נחשב שם לגדול", מספרת דניאלה. "הם פשוט מנסים לכסות פחות. כולם תמיד מסתובבים ככה. למען האמת, בברזיל למדתי להתלבש חשוף. עד אז לא הייתי עושה את זה, אבל אחרי שהייתי שם חודש זה ממש נראה אחרת. ולא רק הנשים – גם הגברים! על חוף הים כולם בכיף מסתובבים עם ספידו, בוקסר צמודים במקום בגד ים, כל מיני."
שאלתי את דניאלה למה היא חושבת שככה הם מתנהגים שם. "תראה, זו התרבות שלהם. אנחנו מכירים מישהו שגר שם כבר עשר שנים, והוא פשוט השתנה לחלוטין. הוא שינה לחלוטין את הגבולות שלו – מצד אחד אין לו בעיה עם סמים, מצד שני הוא כל הזמן בסטוצים. החיים שם הם בקצב אחר לחלוטין, וזה גורם לאנשים להתאים את ההתנהגות שלהם לזה."
ואכן, נראה שכולם מסכימים על זה: הגבולות של הברזילאים בתחום הסקס הם גבולות אחרים לחלוטין ממה שאנחנו מכירים – ובמיוחד בקרנבל. "בעיקרון בכל מקום הקרנבל קצת שונה", מספרת לי דניאלה. "אני הייתי בסלבדור, שם הקרנבל היה פשוט כמו מצעד האהבה שאצלנו, רק בערך מאה צעדים קדימה. הכל מאד מתירני. יש גבולות, לא ראיתי הרבה יותר ממזמוזים קלים ברחובות, אבל אלה גבולות אחרים. לברזילאים אין בעיה לשלוח יד ולתפוס אנשים בכל מקום אפשרי, והיה אפילו מישהו שתפס לי את הפנים וניסה לנשק אותי.
התפיסה הגברית היא קצת שונה, כמובן. בנימין, שביקר בברזיל כמה פעמים, מספר את זה קצת אחרת. "הקרנבל בריו ובסלבדור... זה לא הכי טוב שיש. שם יש בעיקר תיירות מבחוץ, לא תיירות ברזילאיות אמיתיות. והבחורות של סלבדור וריו, איך לומר, לא ממש מספקות את הסחורה. בערים הקטנות אין שואו לתיירים, שם העניין האמיתי, פיקאפים בברים, כל מי שזורם עם האווירה רק מרוויח".
נראה שגברים הרבה יותר מתחברים לטבע המתירני של ברזיל. "רוב הבחורות בברזיל זולות וישכבו איתך אם תקנה להן בירה. נדיר למצוא בחורות מתוחכמות יותר. אבל בכל זאת, כולן לוהטות, עושות הכל, אוהבות הרבה, ורוצות עוד. בשביל הבחורות המתוחכמות צריכים לדעת להתייחס אליהן יפה ולהיות ג'נטלמן... בשביל השאר צריכים רק להזמין אותן למשהו." ואיפה כל זה קורה? "המוטלים בברזיל זה תופעה אדירה, ממש צימרים איכותיים באמצע העיר", הוא אומר. "כולם עובדים לפי פרקי זמן, הרבה פעמים 6-8 שעות, ובאמת שיש הכל החל מחדר שיש בו רק מיטה ומראה על התקרה, ועד לחדרים עם בריכה פרטית ועוד פינוקים".
"חוץ מהערים", הוא ממשיך, "כיוון טוב לסקס בברזיל אלה החופים. רק תזכור לקחת אוטו, כי החופים רחוקים וקשה לעבור ביניהם". דניאלה מדגישה משהו אחר. "משהו שנתקלתי בו בעיקר בריו היה התרבות ההומולסבית. אנשים ממש פתוחים לגבי זה, אין שום בעיה, המון מועדונים, המון מקומות לבלות בהם. מישהי שאני מכירה רצתה להראות לנו את כל המקומות האלה, ולקחה אותנו למועדון חשפנות. גם במועדון הם היו חושפניים יותר! לא ראיתי גבר רוקד בעירום מלא לפני זה או אחר כך..."
כל הסיפורים האלה נשמעו ממש מלהיבים, אבל דבר אחד הציק לי: יכול להיות שזה רק בתקופת הקרנבל? יכול להיות שזה רק כשכולם ככה? "טוב, לא כולם ככה", אומרת דניאלה. "הסתובבנו עם כמה בחורות משם, דוברות אנגלית, פחות מקומיות מכולם. הן סיפרו לנו שאמא שלהן אסרה עליהן להתקרב לקרנבל עד גיל 18. אבל הן בטח לא הרוב. רואים שכמעט כולם בקטע – נניח, היו שם קבוצה של אנשים בתחפושות, שנתנו צמידים לכל בחורה ש"הצטרפה" אליהם... והיו הרבה בחורות עם צמידים כאלה." בנימין גם חושב שזה ככה לכולם. "תקשיב, זה לא משנה מי אתה או מה אתה, אם אתה יודע לתפוס את הקטע הברזילאי, תמיד יהיה מי שיזרום איתך".
המסקנה? כן, ברזיל בהחלט יכולה להיחשב בירת הסקס העולמית. הכי מומלץ? ללכת לשם בתקופת הקרנבל. אבל האמת היא שלא תפסידו הרבה גם אם תגיעו בכל תקופה אחרת. כמו שאמר בנימין – "תמיד יהיה מי שיזרום איתך".