רוב הסיכויים שאתם מכירים את דוויין "דה רוק" ג'ונסון; אולי בזכות קריירת המשחק שלו בקולנוע, סדרות האיכות שלו מבית היוצר של HBO או מה-Royal Rumble ב-99'. נו אתם יודעים, הפעם ההיא שהוא אזק למיק פולי את הידיים מאחורי הגב ואז היכה אותו יותר מ-10 פעמים בראש עם כיסא ממתכת (כן כן, סיפור אמיתי. היום למיק קצת קשה לחבר משפטים ברורים).
מה שאולי לא ידעתם על ג'ונסון זה שהוא עבר חתיכת דרך עד שהוא פרץ בהיאבקות מקצועית. למעשה, אפשר לומר שהוא עבר חיים שלמים עד שנכנס לזירת ה-WWE ששינתה את חייו. הנה כמה דברים שאולי לא ידעתם על הילדות של "דה רוק":
היום הראשון בחדר הכושר
לטענתו של ג'ונסון, הוא התחיל להרים משקולות בגיל 14. בפוסט בחשבון הפייסבוק שלו, הוא כתב שהסיבה לכך הייתה הזיכרון הכואב של הפינוי מבית הילדות שלו: "שנאתי ממש את תחושת החוסר אונים, אז החלטתי שאני לעולם לא אתן למישהו לגרום לי להרגיש כך. אז עשיתי את הדבר היחיד שידעתי שאני יכול לעשות בשתי ידי – התחלתי להתאמן. בתקווה שאני לעולם לא אראה את בני המשפחה שלי מפונים מביתם".
הבכורה על מגרש הפוטבול
בגיל 16, כשהוא מתנשא לגובה של 1.95 מטר ושוקל כמעט 100 ק"ג, ג'ונסון גויס לקבוצת הפוטבול של ביה"ס. לטענתו, המאמן פנה אליו ודרש ממנו שיבוא לשחק בשבילו. "הוא בא אליי ואמר לי כך: 'אני רוצה שתעשה משהו בשבילי, אני רוצה שתשחק פוטבול בקבוצה שלי'", סיפר בעבר ג'ונסון בריאיון. "אני לעולם לא אשכח את ההשפעה שהייתה לאדם הזה על החיים שלי. האמפתיה שהייתה לו כלפי, אפילו שהתחצפתי אליו, הייתה מדהימה. הוא האמין בי".
עילוי על המגרש
הכישרון של ג'ונסון בפוטבול זיכה אותו במלגה מלאה לאוניברסיטת מיאמי, המקום הראשון שבו הוא התנסה עם סטרואידים. לטענתו, הלחץ והנחישות להיות במיטבו הובילו אותו להשתמש בחומרים האסורים. בריאיון לאתר ה-Hollywood Reporter, "דה רוק" מספר שהוא התנסה בחומרים ביחד עם חבריו לקבוצה. לטענתו, זה לא עשה לו כולם ולכן הוא הפסיק. את לימודיו האקדמאים הוא סיים כמה שנים מאוחר יותר עם תואר ראשון בפיזיולוגיה וקרימינולוגיה.
הדיכאון
ג'ונסון ספג פציעה בכתף במהלך הלימודים שלו במיאמי, מה שמהר מאוד הפך לדיכאון. בריאיון ל-Hollywood Reporter הוא מספר שלקח זמן מה להבין שהוא מתמודד עם דיכאון, שכן הוא מעולם לא התמודד עם תחושות כאלו.
כמה שנים מאוחר יותר, הוא חשף את הדרך שלו להתמודד עם התחושות הלא נעימות. "כשזה נוגע לדיכאון, הדבר החשוב ביותר שגיליתי זה שאני לא לבד", הוא סיפר בריאיון לאופרה ווינפרי, "כלומר, אתה לא הראשון שמתמודד עם זה וגם לא האחרון. בדיעבד, חבל שלא היה לי מישהו באותה תקופה שייקח אותי הצידה ויגיד לי: 'יהיה בסדר. אתה תהיה בסדר'".
מותו של רוקי ולידתו של "דה רוק"
ב-1996, ג'ונסון החליט ללכת בצעדיו של אביו ונכנס לזירת ההיאבקות. שם הבמה שלו היה "רוקי מייביאה", שזה השם הפרטי של אביו ושם המשפחה של אמו – והקהל לא קנה את זה.
תחילת דרכו של ג'ונסון ב-WWE הייתה חצי כוח, בעיקר כי הקהל לא בדיוק התחבר לגימיק והחיוכים שלו. רק אחרי שהוא הפך ל-"דה רוק", הדמות הרעה (או Heel בז'רגון ההיאבקות), הקהל התחיל לחבב אותו. בריאיון לאתר האינטרנט Men's Health, הוא סיפר שהדבר העיקרי שהוא למד באותה תקופה זה כי "הדבר העוצמתי ביותר שהוא יכול להיות זה עצמו". מקסים.