החלטת הקרמלין לפלוש לאוקראינה הייתה אסון - עבור אוקראינה, כמובן, אבל גם עבור רוסיה עצמה. יותר מ-10,000 חיילים רוסים נהרגו ככל הנראה בקרבות. המכון למימון בינלאומי צופה התכווצות כלכלית של 15% בתוצר של רוסיה בשנת 2022 בלבד. רוסים מהמעמד הבינוני בעלי אמצעים לעבור בורחים מהמדינה.
בכל מערכת פוליטית שמתפקדת כרגיל, מי שאחראי לתקלה כזו, כמו הפלישה הכושלת לאוקראינה, ייאלץ לענות על כמה שאלות קשות בפני אזרחיו. אולם בפדרציה הרוסית שוולדימיר פוטין בילה את עשרים ושתיים השנים האחרונות בעיצובה, ייתכן שראש המדינה עדיין יצליח להתחמק, אפילו מהעונש הקטן הזה.
במערב ישנם כמה תרחישים בנוגע לגולו של נשיא רוסיה פוטין: או שהוא עשוי להיות מודח על ידי חבורה של גנרלים בכוונה לעצור את הקטל לפני שרוסיה תתרוקן מכוח האדם, או שהוא עשוי להיות מורעל על ידי קציני מודיעין רוסים ממורמרים שרואים את מדינתם הולכת ונעשית ענייה, חלשה ומבודדת יותר בכל יום שפוטין מורשה להישאר בשלטון.
ישנה גם האפשרות שפוטין ייגרר מהארמון שלו על ידי המון זועם של תומכים לשעבר, שהובטחה להם יציבות אבל קיבלו במקומה אינפלציית מחירים ומחסור בתרופות. ישנו תרחיש שהוא עשוי להפוך את רוסיה למדינת בונקר תרתי משמע על ידי הפעלת נשק גרעיני.
מומחים שמתראיינים על התרחישים העתידיים על גורלו של פטין מתאמצים להבהיר שאף אחד - אולי האיש בקרמלין הכי פחות מכולם - לא באמת יודע מה צפוי לקרות. לפי כל אינדיקציה, הנהגת הקרמלין ציפתה באמת ובתמים ש"המבצע הצבאי המיוחד" שלה יצליח להשתלט על קייב עד סוף פברואר. במקום זאת, ב-25 במרץ הודיע משרד ההגנה הרוסי כי הוא מכוון מחדש את המיקוד שלו הרחק מבירת אוקראינה על מנת לרכז כוחות באזור דונבאס המזרחי. בעוד הצבא האוקראיני ממשיך להשתלט מחדש על שטח שאבד באופן זמני וככל שהעדויות לפשעי מלחמה רוסיים מצטברות, הקרמלין הסתמך על משטר של שליטה מוחלטת במידע כדי למנוע מרוסים רגילים ללמוד את האמת על הרקורד ההולך וגובר של מנהיגיהם שהוביל לשגיאות והתנהגות ברברית כלפי אזרחים אוקראינים חפים מפשע.
בחזית הפנימית, מומחים מציינים את המעבר המואץ של רוסיה מסוג של סמכותנות בסגנון ברז'נייב שאפיינה את רוב שלטונו של פוטין למשהו הדומה יותר לטוטליטריות סטליניסטית מוחלטת. הקרמלין השקיע חלק ניכר משנת 2021 במאבק נגד החברה האזרחית. בינואר אותה שנה, איש האופוזיציה אלכסיי נבלני נעצר. בחודשים שלאחר מכן פורקה הקרן שלו למלחמה בשחיתות לאחר שסומנה כ"ארגון קיצוני", כינוי שהעמיד אותו בשורה אחת עם אל-קאעידה בעיני התובעים הרוסיים. עד ספטמבר, כאשר בחירות מזויפות לפרלמנט שמרו על הרוב של מפלגת רוסיה המאוחדת שהולכת וגוברת - "מפלגת הנשיא" - כל פעיל רוסי המסוגל לארגן תנועת מחאה נרחבת כבר היה בכלא או בגלות.
למרות קומץ ההפגנות נגד המלחמה בעקבות פלישת רוסיה בפברואר 2022 לאוקראינה, צנזורה מגבילה יותר ויותר מנעה מהרוב המכריע של הרוסים לגשת למידע מדויק על המלחמה. בתקשורת הרוסית, זה פשע להתייחס למלחמה כאל כל דבר אחר מלבד "מבצע צבאי מיוחד", והפצת כל גרסה של אירועים שאינה תואמת הצהרות רשמיות של משרד ההגנה הרוסי היא כעת פשע שדינו עד חמש עשרה שנות מאסר.
אם ניתן לחזק ולתחזק את הסנקציות המערביות, ואם התמיכה הצבאית במאמצי ההתנגדות האוקראינית תוכל להמשיך לעזור לקייב להסב אבדות שאין להן תחליף לצבא הרוסי, אזי ההחלטה של הקרמלין לפתוח במלחמת בחירה זו באמת עלולה להביא בסופו של דבר לסופו הבלתי נמנע של שלטון פוטין. עם זאת, כיצד ניתן להגיע למטרה זו, באיזו מסגרת זמן ועם אילו השלכות נותרו בשאלות שרק הזמן יכול לענות עליהן. למרות שהסוף הזה נראה בלתי נמנע יותר ויותר, מעטים בטוחים שהוא קרוב.
כל מי שמחפש תשובה מהירה לכיוון לנגלי, וירג'יניה, מקום מושבו של ה-CIA, עומד לצאת מאוכזב. "סוכנויות מודיעין לא עוסקות בחיזוי", מסביר ג'ון סיפר, לשעבר ראש תחנת ה-CIA במוסקבה.
"חלק גדול מהרוסים מנותק מהמציאות"
סיפר מכיר בכך שהמתקפה הקטסטרופלית של פוטין באוקראינה פתחה פתח של אפשרויות שכמעט לא היו מתקבלות על הדעת רק לפני חודשיים. רק שהתרחיש הסביר ביותר, לפחות בעתיד הנראה לעין, הוא זה שבו המגמות הנוכחיות נמשכות. "זה מה שקוראים בשירות הביון 'ניחוש פרוע', אבל אני חושב שנקבל פוטין מוחלש שיצליח להישאר בשלטון די הרבה זמן".
בהתבסס על כל מה שראה מפוטין ב-22 השנים האחרונות, סיפר מצפה שהנשיא הרוסי לכל הפחות יילחם עד הסוף. "בתור ותיק של הקג"ב, פוטין תמיד היה אובססיבי לרעיון של בוגדים ובגידה. הוא בנה מערכת שבה, לא משנה כמה גרוע הדברים עלולים להידרדר מבית, לא נותרה אופוזיציה לרוסים לפנות אליה. אין אפילו דמות ברורה בשירותי הביטחון כדי שהאליטה תתלכד סביבו. כל עוד הוא יכול לשמור על האליטה משוכנעת שעדיף להן איתו באחריות מאשר הן ילחמו ביניהן על מה שיבוא אחר כך, הוא יהיה מסוגל לשמור על שליטה".
כמות המשאבים הכספיים העומדים לרשותו של הקרמלין במאמציו להשאיר את האליטה הזו נאמנה תלויה במידה רבה בכמה כאב כלכלי יכול העולם החיצון להטיל על רוסיה. דניאל פריד, ששימש כמתאם מדיניות הסנקציות לאורך כהונתו השנייה של ברק אובמה כנשיא, התרשם ממסע הלחץ שהממשל הנוכחי בוושינגטון ארגן עד כה.
"ממשל ביידן עשה עבודה מצוינת בתיאום עם האירופים לקראת הפלישה", אומר פריד. הם היו מוכנים מיד להטיל סנקציות על מוסדות פיננסיים רוסיים ואנשים בעלי השפעה. עכשיו השאלה היא: בעוד רוסיה ממשיכה בתוקפנותה, לאן הולכים מכאן? איך אתה מטפל בייצוא האנרגיה הרוסי? עם סנקציות, זה בדרך כלל עוזר לעקוב אחר הכסף, ולרוסיה, הנפט והגז הם המקום שבו נמצא הכסף".
כ-40% מתקציב המדינה הרוסית ממומן על ידי הכנסות מיצוא נפט וגז. אם קונים באירופה יוכלו למצוא מקורות חלופיים, ואם סנקציות משניות יוכלו לשכנע יבואני אנרגיה גדולים כמו הודו וסין לעשות את אותו הדבר, אזי רוסיה תישלל מהרבה מההכנסה שאפשרה לכלכלתה להתמודד עם הסנקציות שהוטלו עליה עד כה.
לרוע מזלם של קובעי המדיניות המערביים, גורמים רשמיים מוסמכים כמו ראש הבנק המרכזי של רוסיה אלווירה נביולינה, ראש הממשלה מיכאיל מישוסטין ושר האוצר אנטון סילואנוב נשארו כולם נאמנים לקרמלין. בעיקר הודות להתערבותם, ערך החליפין הרשמי של הרובל חזר לרמות המתקרבות לשערו לפני המלחמה, ומדפי הסופרמרקטים ברחבי המדינה נותרו מלאים במוצרי צריכה כמו סוכר וכוסמת.
"זה לא האינטרס של המדינה להמשיך במלחמה, ובכל זאת העצות המקצועיות שלהם מאפשרות לפוטין לקיים את המאמץ המלחמתי גם כשהמצב המאקרו-כלכלי מתדרדר", אומר סונין.
העוגה הכלכלית הרוסית ללא ספק מתכווצת, אבל במדינה שבה לכל אדם מעל גיל 40 יש זיכרונות מתקופה גרועה יותר, ייתכן שההחלטה הקולקטיבית היא לקצץ במקום להתקומם. "גם בנסיבות הנוכחיות, המערכת הפוטיניסטית מסוגלת כלכלית להחזיק מעמד עוד עשר שנים", אומר קונסטנטין סונין, פרופסור לכלכלה יליד רוסיה מבית הספר האריס למדיניות ציבורית באוניברסיטת שיקגו.
ד"ר אלינה פוליאקובה, נשיאת ומנכ"לית המרכז לניתוח מדיניות אירופית, מבינה כיצד משטר שמרושש את נתיניו עדיין יכול להצליח לקבל מספיק תמיכה עממית כדי לשרוד, לפחות בטווח הקצר: תעמולה מחוזקת בדיכוי.
במשך שמונה שנים, ערוצי טלוויזיה בשליטת הקרמלין הציגו ממשלות שנבחרו באופן דמוקרטי בקייב כ"חונטות ניאו-פשיסטיות בתמיכת ה-CIA". כתוצאה מכך, רוסים רגילים רבים פשוט פוסלים את דיווחי עדי הראייה של קרוביהם האוקראינים על בנייני דירות שהופצצו ומסדרונות אזרחיים מופגזים כדוגמאות לתעמולה אנטי-רוסית מסוג Made in America. פוליאקובה אומרת ש"התפקיד של התקשורת הממלכתית ברוסיה היה דה-פקטו לשטוף את המוח לאנשים, וזה עבד. חלק גדול מהרוסים מאמין בתמונת עולם מנותקת לחלוטין מהמציאות".
הקרמלין הוסיף למרכיב ה"דיכוי" של הנוסחה לאורך 2021, כפי שהוכח מעצרו של נבלני, ההטרדות המוגברות של עיתונאים עצמאיים וסירוב החברה להעניק אישורי מחאה לאזרחים המתנגדים למלחמה. אבל מאז תחילת הפלישה הגלויה של רוסיה לאוקראינה, הדיכוי גדל באופן אקספוננציאלי.
פוליאקובה מספקת כמה דוגמאות. "יש לך תגובה מיליטנטית יותר לכל מחאה נגד המלחמה, אנשים נעצרים על שהם יוצאים לרחוב והחזיקו פיסות נייר ריקות, המשטרה מופיעה בדלתות של אנשים בגלל דברים שהם כתבו ברשתות החברתיות. זה רק עניין של זמן עד שרוסיה תהיה מאחורי מסך ברזל חדש".
פוליאקובה מבהירה שהמערכת שבנה פוטין יכולה לגרום לאיש בצמרת להאריך ימים. "בסופו של דבר, פוטין לא יהיה שם - הוא בן תמותה - אבל לא ברור מה יבוא אחר כך. האם זה יהיה אותו דבר בעצם? האם זה יהיה יותר גרוע? אני לא רואה שום אינדיקציה לכך שהסנקציות על האליטה מובילות להפיכה, והתקוממות דמוקרטית היא מאוד לא סבירה בהתחשב בדיכוי. בין אם פוטין ימות מוות טבעי ובין אם לאו, יש סיכוי טוב שיירש אותו משהו שדומה לו".
ובכל זאת, פוליאקובה רואה סיבה לתקווה, יחד עם הזדמנות מיידית לפעולה מערבית כדי למקסם את סיכוייה של רוסיה לבצע בסופו של דבר מעבר דמוקרטי מוצלח. "יש דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי לוודא שרוסים שמתנגדים לשיטה הפוטיניסטית עדיין מסוגלים להשתתף בפוליטיקה לאחר קריסת המשטר הנוכחי. זה אומר להקים מענקים, מלגות ותפקידי הוראה לגולים רוסים. לטווח ארוך, אנחנו יכולים לוודא שהסופרים, העיתונאים ופעילי החברה האזרחית שנאלצים כיום לחו"ל יוכלו לשמור על כישוריהם. כך, כאשר בסופו של דבר יתרחש שינוי ברוסיה, יהיו אנשים שמוכנים לחזור ואולי לנווט דברים ברוסיה. כיוון נכון."
בעוד שחלק גדול מהאוכלוסיה האינטלקטואלית הרוסית שמתארת פוליאקובה כבר עזבה את המדינה, כמה הוגים עצמאיים בחרו להישאר מאחורי המסך הברזל החדש. ד"ר גרג יודין, פרופסור לפילוסופיה פוליטית בבית הספר למדעי החברה והכלכלה במוסקבה, הוא ביניהם. יודין, שהשתתף באחת ההפגנות המוקדמות נגד המלחמה בפברואר, רואה רק שתי אפשרויות לעתיד של רוסיה ושל העולם: "או שפוטין יודח מהשלטון, או שהמלחמה תימשך. אם הקהילה העולמית חותמת על עסקה שמאפשרת לפוטין להתארגן מחדש ולהתכונן למתקפה הבאה, אז הוא יתכונן למתקפה הבאה".
אפילו ממושבו של יודין במוסקבה, העיתוי והנסיבות של עזיבתו הסופית של פוטין אינם קלים יותר לניבוי מאשר מוושינגטון. עם זאת, השקפתו ממקור ראשון על השפעות הסנקציות המערביות מעידה על כך שהבירה הרוסית נותרה תחת שליטת הקרמלין.
"אם אתה נכנס לקניון", מסביר יודין, "אולי 30% מהחנויות סגורות, אבל בכולן יש שלטים שאומרים 'עוד מעט נפתח מחדש!' המחירים עולים, אבל חיי היומיום נשארים פחות או יותר ללא שינוי. אנשים מצפים שדברים יחזרו לקדמותם בעוד שלושה או ארבעה חודשים. אם העולם יוכל להמשיך את הלחץ מספיק זמן, אז אולי אנשים באמת יחליטו לצאת החוצה לרחובות".