בחודש פברואר האחרון נחשף עוקץ הקופאיות בסניף רמי לוי במרכז הקניות "מול זכרון". שבע הקופאיות שהועסקו בסניף עקצו מוצרים בהיקף של חצי מיליון שקלים. שיטת העוקץ המתוחכמת פעלה כך שהקופאיות העבירו את הברקוד של המוצרים בקופה על מנת שלא לעורר חשד, אך בפועל שילמו עליהם שקלים בודדים בלבד.
>> מי מאיים על הצרפתים העשירים של נתניה?
הקופאיות נעצרו לאחר מעקב סמוי שביצעו בלשי תחנת משטרת זכרון יעקב, שעקבו אחר התנהלות הקופאיות לאחר שעלה חשד שהן העבירו בקופות עגלות מלאות במוצרי מזון מבלי לשלם עליהם.
על אף חשיפת עוקץ הקופאיות בסניף רמי לוי, מתברר שבלא מעט סניפים של רשתות מזון ברחבי הארץ מתמודדים עם מקרים דומים. בחלק מהסניפים שבהם התגלו מעילות על ידי קופאיות, הסתפקו בפיטורים או בתביעות אזרחיות מבלי להגיש נגדן תלונות במשטרה. קציני ביטחון שעמם שוחחנו מדברים על נזקים של מיליוני שקלים בשנה כתוצאה ממעורבות של קופאיות בגניבות מהסניפים שהן מועסקות בהם. קציני הביטחון מגלים כי שיטות העוקץ כוללות סיוע של עובדים אחרים בסניפים, בני משפחה וחברים.
כך למשל קופאית ותיקה בסניף רשת מזון בדרום הארץ הייתה מעלימה עין מבני משפחה וחברים בסניף שהיו גונבים מוצרי מזון מהסניף שבו עבדה. "הם היו מניחים על המסוע מוצרים כמו שישיית מים מינרלים אבל מתחת לקופה היו שמים שקית גדולה מלאה במוצרים יקרים. הקופאית הייתה מחייבת אותם רק על מארז השישה של המים ומאפשרת להם לצאת עם השקיות שהיו מלאות במוצרים במאות שקלים לפחות", חשף ב', קצין ביטחון וותיק, "להערכתי זה קרה פעמים רבות. היא גרמה נזק של אלפי שקלים לסניף. עקבתי אחריה כמה פעמים. אחרי שחשפתי את השיטה שלה היא התנצלה, פוטרה ואמורים להגיש נגדה תביעה אזרחית".
לדבריו, מבין הגורמים שמובילים קופאיות לעקוץ את הסניף שבו הן מועסקות ניתן למנות את שכר נמוך ומצוקה כלכלית. "צריך להדגיש שמרבית הקופאיות והקופאים הם אנשים ישרים מאוד ומדובר באחוז מזערי ביותר שמבצע את מעשי העוקץ", טוען י' קצין ביטחון בסניף שכונתי של רשת מזון. "אבל בסניפים קטנים הנזק יכול להיות משמעותי לעומת סניפים גדולים. במקום שבו אני עובד עוקץ של 20 אלף שקל למשל זה נזק משמעותי. לא פעם הרשתות שוכרות חוקרים פרטיים לעקוב אחר קופאיות ועובדים שגונבים מהמחסנים ועמדות המוצרים הפגומים. הגניבות האלה עשויות להגיע למאות אלפי שקלים בשנה".
שיטה נוספת שנחשפה בכמה סניפים היא עוקץ הבר-קוד. בני משפחה או מקורבים לקופאיות מגיעים עם לקופה עם מוצרי מזון חלקם לעיתים יקרים. הם מבררים לכאורה מול הקופאית מה הסכום המוצר, הקופאית מעבירה אותו בקופה ואז נשמע צפצוף של הבר קוד. לסובבים זה נראה כאילו הקופאית העבירה את המוצר ו"הלקוחות", שהם למעשה בני משפחה וחברים, שילמו עליהם. בפועל הם מעבירים מוצרים של 500 ו-700 שקל ומשלמים במקרה הטוב על חלק קטן מהמוצרים.
"הן יוצרות מצג שווא סביבן", סיפר קב"ט בסניף גדול במרכז הארץ. "הן מעבירות את המוצרים בבר-קוד, הוא מצפצף בעוצמה רבה, נדמה שהמוצרים עברו בקופה ושולמו אבל בפועל בני משפחה ומקורבים המשתפים פעולה עם הקופאיות יוצאים עם השקיות המלאות ומשלמים עשרות שקלים בודדים במקרה הטוב".
שיטה נוספת נוגעת למוצרי ניקיון, משקאות אלכוהוליים, פירות וירקות ואריזות פגומות שהסניפים אמורים להחזיר ליצרנים. "המוצרים הללו מועברים למחסן מסוים בסניף ואמורים להיות מוחזרים לחברות ולקבל תמורתם זיכוי או מוצרים חדשים. קופאיות בסניף ועובדים דואגים לגרום נזקים קטנים למוצרים ולהכריז עליהם כמוצרים בלויים ובמקום לזרוק אותם לפח לוקחים אותם הביתה", סיפר גורם בכיר בסניף של רשת מזון ארצית בשרון, "מדובר בעיקר במוצרי ניקיון".
"השיטות של הקופאיות בעיקר רק הולכות ומשתכללות", סיכם אחד מקציני הביטחון. "הבקרה והפיקוח עליהן התגברו בחודשים האחרונים כדי למנוע מעשי עוקץ והונאה. יש יותר מצלמות אבטחה על הקופות כדי להרתיע אותן מלעקוץ".