בריחת 6 המחבלים אתמול מבית הכלא גלבוע, שנחשב ל"כספת" של שירות בתי הסוהר, כבר נכנסה לראש רשימת הבריחות הנועזות מצד אחד והמביכות מצד שני בתולדות המדינה. מחקירה ראשונית עולה כי האסירים בהנהגתו של בכיר הפת"ח בג'נין זכריה זביידי, הצליחו לברוח בשל כשל מבני דרך רווח שנוצר בין רצפת בית הכלא לבין הקרקע. החקירה בראשית דרכה ומירב המאמצים מרוכזים כרגע בניסיון לתפוס את 6 המחבלים, אך צפויות עוד התפתחויות רבות בנושא כולל בכירים בשירות בתי הסוהר שישלמו בתפקידם.
לאורך השנים היו לא מעט מבוכות לשב"ס שבמרכזן בריחת אסירים שלרוב עשו זאת בעת הבאתם לדיונים בבית המשפט או מבתי מעצר פחות מאובטחים מאשר בית כלא. הזכורה בהן היא בריחתו של האנס בני סלע בשנת 2006. אך הבריחה אתמול היא סיפור אחר לחלוטין ומעטות הפעמים שאסירים הצליחו לבצע בריחות כה נועזות מבתי הכלא בישראל. הנה אלה שכן הצליחו לעשות זאת:
1958 - הבריחה הגדולה מכלא שאטה
מאה אסירים פלסטינים הסתערו ביום ה-31 ביולי על מחסן הנשק בכלא ולקחו כמה רובים, מוטות ברזל, קרשים ולפידים מאולתרים שהובערו מבגדים מהולים בנפט. זה התחיל באסיר שפתח את דלת הברזל הפנימית של הכלא וסימן לחבריו לרוץ פנימה. הסוהרים הופתעו. האסירים חדרו לאגפים, פתחו את תאי הכלא, ירו במנעולים הכבדים ושחררו את חבריהם שהיו כלואים. הסוהרים ניסו להשתלט על האסירים שהחלו לטפס עם סולמות על החומות והחלו לברוח החוצה. אסירים אחרים הרסו את גדרות התיל ונמלטו לכיוון ירדן. סוהרים פתחו באש והתעמתו אסירים חמושים. שני סוהרים נהרגו בבריחה הגדולה בתולדות מדינת ישראל ו-12 אסירים נהרגו. 66 אסירים נמלטו בחסות החשיכה לירדן. הבריחה הזו נחשבת עד היום לכתם בשב"ס.
1961 - בריחת המלך מכלא רמלה
נחמן פרקש, אלוף ישראל באגרוף ומלך הבריחות של ישראל (ארבע בריחות מבתי כלא), נדון למאסר עולם בגין רצח בשנת 1957 וריצה את עונשו בכלא רמלה. בשנת 1961 בעיצומו של הקרנת הסרט למאות אסירים "באבט יוצאת למלחמה" בכיכובה של בריז'ט ברדו, פרקש וחברו רפאל בליץ, שהיה שפוט אף הוא למאסר עולם על רצח, הצליחו להימלט מעל חומות הכלא כשהם מנצלים את העובדה שהסוהרים בוהים בברדו ולא הבחינו בהם עוזבים את האולם. השניים גנבו אופנוע בחולון והחלו לברוח. המשטרה וכוחות ביטחון גדולים הציבו מחסומים רבים ברחבי הארץ וכמה שעות לאחר מכן פרקש נתפס בתל אביב כשהוא פצוע ברגליו. בליץ הספיק לחצות את הגבול לסוריה. שבוע לאחר מכן הסורים החזירו את בליץ לשטח ישראל ואזרחים שהבחינו בו תפסו אותו במהלך מרדף דרמטי. ועדה חקירת שהוקמה ציינה כי הסוהרים התרשלו כשצפו בסרט ושהכלא אינו מתאים להחזקת אסירים מסוכנים.
בשנת 1963 פרקש ברח שוב מכלא יפו והפעם הגיע למצרים. אחרי שנה וחצי במצרים הוא גורש לעזה, משם חצה את הגבול לישראלולרוע מזלו חברי קיבוץ נחל עוז שזיהו תפסו אותו והוא העובר לידי שוטרי תחנת משטרת שדרות.
ב-1973 פרקש הבלתי נלאה שהיה עצור בתא מעצר בתחנת משטרת צפת ניסר את סורגי התא וברח. כעבור כחודש הוא נתפס באחד הקיבוצים בצפון הארץ כשהוא מחופש לשוטר משמר הגבול. שנתיים לאחר מכן ברח שוב מבית מעצר במרכז.
1981 בריחת הסלב מכלא באר שבע
הרצל אביטן, האסיר הכי מפורסם והכי מסוכן במדינת ישראל באותם הימים, נלקח לפגישה עם אביו החולה בדירה במרכז הארץ כשהוא מוקף שוטרים ומאבטחים שהיו אמורים למנוע ממנו לברוח. אביטן ניצל את העובדה שהסוהרים אפשרו את קיומה של הפגישה כשהוא ללא אזיקים והוא נמלט דרך חלון חדר השירותים. במהלך הבריחה הוא רצח את מנהל כלא רמלה רוני ניצן. הוא נידון לשני מאסרי עולם והחל לרצותם בכלא באר שבע. בשנת 1988 לקח אביטן כיכר לחם שממנו יצר צורה של אקדח דמה. הוא ניגש למרפאה והצמיד את אקדח הדמה לגופו של הסוהר שהיה במקום ואיים עליו שירצח אותו אם לא יעזור לו להימלט מהכלא. הסוהר שחשש לחייו הכניס את אביטן לרכב מסחרי והם נסעו מחוץ לכלא. אביטן הורה לסוהר לרדת מהמכונית והמשיך בנסיעה. בפאתי העיר באר שבע הוא לקח מונית ונכנס לבית משפחת אלמקייס בעיר שם העביר את השבת. הוא התחפש כשחבש פאה לראשו וברח להוד השרון. שבוע לאחר מכן נודע למשטרה שאביטן מסתתר בדירה בעיר והוא נתפס.
1985 – בריחת רוצח הילד אורון ירדן מכלא איילון
צבי גור, אסיר עולם שהורשע ברצח הילד אורון ירדן ובחטיפתו יצא מחוץ לכלא איילון כדי לצבוע את החומות. כשהבחין שאין עליו שום השגחה ניצל זאת עד תום וברח. השב"ס והמשטרה ערכו מצוד אחר הרוצח המסוכן והיה חשש שהוא יחזיק בני ערובה, יפגע בילדים נוספים או ינסה להימלט לסיני. כעבור כמה ימים גור נלכד בעת שעלה על אוטובוס בראשון לציון ועורר את חשדם של הנוסעים שדיווחו על כך לנהג. הנהג סגר את הדלתות ונסע ישירות לתחנת משטרת חולון. גור היה המום ממעצרו והודה שהתכוון ממילא להסגיר את עצמו.
1987 – בריחת המחבלים מכלא עזה
הם התלבשו במהירות בחולצות כהות שהכינו, נעלו נעלי ספורט כהות וחיכו לפקודות מאסורי, המוח מאחורי הבריחה. הוא טיפס ראשון מהתא לכיוון חלון השירותים - חלון צר שהיה פתוח אחרי שהאסירים ניסרו בימים האחרונים את סורגיו מתחת לאף של הסוהרים. אחד אחד הם יצאו מחלון השירותים, בדרכם לחופשי כשהחיילים בעמדות השמירה ישנים.
שלוש שעות לאחר מכן, בבוקר לאחר הבריחה, סוהרי כלא עזה התעוררו לדרמה גדולה שעד אתמול נחשבה לפשלה הגדולה ביותר של שירות בתי הסוהר והידיעה על הבריחה הוסתרה מהציבור במשך 10 ימים. דבר הבריחה נחשף לראשונה בכנסת, תשעה ימים לאחר הבריחה, בשאילתה שהגיש ח"כ דוד מגן מסיעת הליכוד לשר המשטרה בר-לב: הוא ביקש לברר איך קרה ששישה מחבלים ברחו מכלא עזה. בר-לב הודה בעקבות השאילתה לראשונה שאכן התרחשה בריחה, וכמו כן, שהורה על הקמת ועדת חקירה בנושא, שהטילה את האחריות למחדל על הנהלת בית הסוהר – מנהל הכלא, סגן גונדר מרצ'ל לבל, הועבר מתפקידו וכן סוהרים וקצינים נוספים.
הבורחים הפכו לגיבורים מקומיים כאשר תושבי עזה וחאן יונס סייעו להם להסתתר. זה לא עזר לאסורי שחוסל על ידי כוח צה"ל, ביחד עם שני מחבלים נוספים, זמן קצר לאחר הבריחה, כשהשלושה ניסו לברוח מעזה למצרים. שניים נוספים, סאמי ש'ייח ח'ליל ומוחמד ג'מאל, חוסלו בשכונת סג'עיה בעזה ימים ספורים לאחר ניסיון הבריחה על ידי חיילי צה"ל בעת שניסו לירות לעברם. שתווי נעצר כמה שבועות לאחר הבריחה על ידי שב"כ וצה"ל, נכלא והשתחרר אחרי שנתיים. חאלד סאלח מתגורר באלג'יריה, ושימש במשך מספר שנים כציר בשגרירות אש"ף במדינה. עימאד ספטאווי, שברח אף הוא מעזה, חזר אליה לאחר הסכמי אוסלו במחשבה שיזכה בחסינות, אבל נעצר והוא מרצה את יתרת עונשו בכלא נפחא עד היום.