גבר ממרכז הארץ שהכה את אשתו לעיני עוברים ושבים בטיילת באילת במהלך נופש בעיר לא יישב בכלא. בית משפט השלום בעיר גזר עליו שלושה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות ותשלום פיצוי של 2,500 שקל לאשתו.
המקרה התרחש לפני כשנה וחצי. בני הזוג בשנות השלושים לחייהם הגיעו לנופש באילת יחד עם זוג חברים. במהלך צעידה בטיילת בעיר פרץ ויכוח קולני בין בני הזוג לעיני עוברים ושבים במקום.
הבעל זעם על אשתו ודחף אותה בכוח. כתוצאה מכך היא נפלה על הרצפה ואז הוא הסתער לעברה והכה אותה כמה פעמים בפנים. האישה ניסתה להתגונן ובסיוע אנשים שהיו עדים למקרה נחלצה מידי בעלה אבל לא לאורך זמן רב.
הבעל רדף אחר אשתו החבולה והמוכה, שניסתה להימלט ממנו אבל ללא הצלחה. "הוא רדף אחרי אשתו, תפס אותה ומשך בעוצמה רבה בשערותיה והכה אותה", סיפר עד ראייה לחוקרי משטרת מרחב אילת שחקרו את תיק האלימות החמור. "לאחר מכן הצמיד את הראש שלה לחזה עד שכמה שאנשים שהיו במקום הצליחו לחלץ את האישה".
האישה מסרה עדות במשטרה וסיפרה שבן זוגה תקף אותה במהלך ויכוח שנגע לנופש שלה באילת. היא נפצעה באורח קל.
לשכת התביעות במשטרת מרחב אילת הגישה כתב אישום נגד הבעל בגין תקיפת אשתו. במהלך המשפט התברר שלבעל יש עבר פלילי והוא ריצה עונשי מאסר בעבירות אחרות. התביעה דרשה להחמיר עם הבעל ולהפעיל כלפיו עונשי מאסר. הסנגור ביקש להסתפק בעונש של עבודות שכן מרשו עבר הליך שיקומי ומאז המקרה לא תקף את בת זוגו.
השופט שי ברגר שדן בתיק קבע בגזר הדין כי מתחם הענישה במקרי אלימות כאלה הוא בין שישה חודשים ל-14חודשי מאסר בפועל. השופט ציין בגזר הדין כי מדובר במקרה של השפלה ועלבון, משום שהמקרה התרחש במקום ציבורי לעיני כל, אבל יש לתת את הדעת לכך שלא נגרם נזק פיסי למתלוננת.
שירות המבחן המליץ לבית המשפט שלא לגזור עונש מאסר בפועל על הגבר בנימוק שהוא מגיע באופן עקבי לקבוצה בתחום הטיפול באלימות בזוגיות, עובר הליך שיקומי, לקח אחריות על מעשיו וכיום רמת הסיכון שלו כלפי המתלוננת נמוך.
התובעת מטעם יחידת התביעות במשטרת מרחב אילת, עו"ד יערה אלמדוי, טענה כי מדובר במקרה חמור מאוד ויש לגזור על הנאשם עונש שבין שמונה ועד 20 חודשי מאסר. היא דרשה לגזור על הנאשם שנת מאסר בפועל ואין במקרה זה שום הצדקה להקלה בעונשו.
השופט ברגר החליט להקל בעונשו של הבעל למרות שיש לו עבר פלילי בתחום האלימות. הוא התחשב בהליך השיקומי שעבר ובעובדה שהקשר בינו לבין המתלוננת ניתק. הוא סבר שהעונש הראוי נע בין שישה חודשים ל-14 חודשי מאסר בפועל.
בגזר הדין השופט הסביר את החלטתו לגזור עונש קל יחסית על הנאשם, והתחשב בכך שקיים סיכוי ממש לשיקום שבמקרה זה יש בו כדי להצדיק סטייה ממתחם הענישה.
"אשר לשאלת הסטייה ממתחם העונש ההולם: רשאי בית המשפט לסטות לקולא ממתחם העונש ההולם מחמת שיקולי שיקום, היינו אם הנאשם השתקם או אם קיים סיכוי שהוא ישתקם... אין חולק כי העבירה שביצע הנאשם הינה חמורה ועל בית המשפט להעביר מסר מוחשי וברור כנגד כל מי שביצע עבירות אלימות", ציין השופט. "יחד עם זאת יש לערוך איזון בין האינטרס הציבורי בהרתעה הגנה על ביטחון הציבור וההכרח להילחם ביד קשה בעבירות אלו לבין האינטרס הציבורי לאינטרס האישי של הנאשם השופט".