בן כהן, העבריין שמצא את מותו אתמול (רביעי) בדירה בתל אביב, הוגדר על ידי רבים מחבריו (וגם אויביו) בתור אדם עם נשמה של חתול; הוא שרד שלושה נסיונות חיסול שונים, ולבסוף, כך על פי ההערכות, היה זה שנטל לבסוף את חייו במו ידיו.
"לבן היו מספיק אויבים שחיפשו לסגור איתו חשבונות", מספר ל-mako עבריין לשעבר. "הוא אהב את החיים הטובים והנוצצים, וכדי לחיות ברמה גבוהה הוא היה צריך כסף, הרבה כסף. בן היה אדם אלים ואגרסיבי, וכשהוא היה רוצה להשיג משהו - הוא השיג אותו - גם אם היה צורך לפרק מישהו".
"אבל בסוף, כמו תמיד, זה חזר אליו כמו בומרנג. היה לו ביטחון עצמי מופרז, והוא היה משוכנע שלא יעזו לפגוע בו", מוסיף העבריין שהכיר היטב את כהן. "כשזה קרה, ורגליו נקטעו בניסיון חיסול קשה, בן נכנס לדיכאון ואיבד הרבה מהביטחון שלו. הוא ידע שבפעם הבאה יורידו אותו".
וכך, שנה וקצת אחרי נסיון החיסול האחרון שלו, מתברר שמה שלא עשו הרוצחים השכירים ואויביו של כהן, עשה הקוקאין, ואתמול בבוקר נמצאה כאמור גופתו של כהן בביתו ברחוב שפרוט בתל אביב. בני משפחתו, שניסו במשך כמה שעות לאתר אותו באמצעות שיחות טלפון ולא הצליחו להשיגו, היו אלו שהתקשרו למד"א ולמשטרה, ואלה הגיעו לביתו של כהן, פרצו פנימה, ושם התגלתה גופתו באחד החדרים.
"בן היה מכור לסמים, התמכרות שהתגברה בעיקר אחרי קטיעת שתי רגליו. הוא היה משתמש בקוקאין ושותה הרבה אלכוהול. מדובר בשילוב קטלני", מספר עבריין שהכיר היטב את כהן. "תמיד היו לו ערימות של כסף, אבל הוא היה מודאג מזה שחבריו הקרובים נעצרו או נרצחו (הכוונה ליענקל'ה אמסלם שעצור בתיק ייבוא סמים, ורצח חברו בן סוטחי במקסיקו). הוא גר במגדל יוקרתי ואהב לארגן מסיבות לחבריו, אבל בזמן האחרון הוא היה במצב רוח קודר. הוא היה חסר מנוחה ומוטרד כי לא הספיק לנקום במי שניסה לחסל אותו שלוש פעמים".
כהן (44), פרוד ואב לשניים, נולד וגדל ברמת גן. הוא למד בתיכון אורט בעיר, ואת דרכו הפלילית החל בכנופיית רמת עמידר, שם הכיר את עמיר מולנר, מי שהפך עם השנים לאחר מחבריו הטובים. בין רחובות השכונה למדו השניים את רזי עולם הפשע והדרכים לשרוד בעולם התחתון בישראל, כשהם פועלים תחת הבוסים הישירים שלהם: האחים יוסי ורוני הררי. כהן החל מהר מאוד להתבלט בין חברי בכנופיה, ופיתח קשרים טובים עם העבריין המנוח יעקב אלפרון.
למרות תחילת הדרך המשותפת, בשנים האחרונות נוצר נתק חריף בין כהן למולנר, ובהמשך גם החריף הסכסוך בינו לבין ערן חייא (בנו של העבריין איתן חייא), והוא "הקפיד" להסתכסך באופן קבוע עם עבריינים נוספים ונותר בודד, כמעט בלי חיילים בשטח. כוחו של כהן, כך נראה, הלך ונחלש.
"הוא היה גובה חובות בשוק האפור בלי לעשות חשבון לאנשים. מי שלא שילם, שילם ביוקר - אם באלימות או בזריקת רימונים לעסק. כהן לא בחל בשום אמצעי. הוא היה עבריין אלים מאוד", מסביר גורם במשטרה. "לבן כהן היה בית ספר טוב, בית ספר כנופיית רמת עמידר. אחרי שיצא משם הוא רק השתדרג, עד שלבסוף הוא נשאר בעיקר לבד".
בשנות ה-90' התחבר כהן לעבריין פליקס אבוטבול, ועל פי מידע שהגיע למשטרה, בשנת 1999 הוא יצא בשליחותו ללוס אנג'לס יחד עם עבריין נוסף במטרה לחסל את יריבו של אבוטבול, אלון גלעדי, עמו הוא היה מסוכסך על רקע מלחמות השליטה על ענף ההימורים בנתניה ובאזור השרון.
למשטרה אמנם הגיע מידע מוקדם על תכנית החיסול, אבל כהן וחברו הקדימו אותם, הגיעו לביתו של גלעד בפרבר בלוס אנג'לס, התנפלו עליו, היכו אותו למוות במכות אגרוף, ולאחר מכן גלגלו את גופתו בתוך שטיח והכניסו אותה למכוניתם. כשהגיעו לחניון בשדה התעופה, השאירו את הגופה בתט המטען וטסו לישראל.
המשטרה עצרה את כהן והעבריין הנוסף זמן קצר לאחר האירוע, אך התקשתה להוכיח את סעיף הרצח עקב קשיים ראייתיים, ולבסוף כהן חתם על הסדר טיעון מקל מאוד ששלח אותו לשבע שנות מאסר בלבד.
בשנת 2009, כמה שנים אחרי שחרורו מהכלא, כהן הסתבך שוב אחרי ששלח שני צעירים להשליך רימוני הלם ורסס לעבר סוכנות מכוניות גדולה בתל אביב בעקבות חובות כספיים של בעל הסוכנות. מצלמות האבטחה תיעדו את האירוע, והשניים נעצרו יחד עם כהן. הוא חתם שוב על הסדר טיעון, הורשע בעבירה של החזקת חומרי חבלה וקיבל עונש קל של שנת מאסר.
זמן קצר לאחר מכן חתימתו על הסדר הטיעון הוא נפגש באקראי עם עבריין בתל אביב, ולאחר ויכוח קשה שפרץ בין השניים, כהן התנפל על אותו עבריין, היכה אותו באכזריות ודרך על ראשו. זו הייתה השפלה קשה בה ניסה כהן להעביר מסר ברור לכל אויביו.
במשך השנים גלגל כהן עשרות מיליוני שקלים. חלק הגיעו מגביית חובות, סחיטה באיומים (גביית דמי חסות), הלוואות בשוק האפור וחלק ניכר מענף הנדל"ן. הוא תמיד הקפיד להתלבש במותגים יוקרתיים, התגורר בדירות מפוארות במגדלים בתל אביב ונהג במכונית פאר.
בשנת 2013 הוא נעצר שוב בחשד לעבירות סחיטה והלבנת הון בסכום של כ-300 מיליון שקלים, והפך ליעד מודיעיני בכיר של משטרת ישראל, עניין שלרגע לא הפריע לו לתרום כספים לקבוצות כדורגל שונות במרכז הארץ, ובאחד המקרים, כך על פי החשד, איים על בעלי קבוצת הפועל פתח תקווה בזמנו שהעז לפטר את המאמן יובל נעים.
במקביל לשלל עיסוקיו, כהן החל לצבור אויבים רבים שחיכו לו מעבר לפינה כדי לסגור איתו חשבונות מהעבר וההווה. כהן היה מודע היטב לאיומים על חייו, והקפיד להסתובב תמיד עם שומרי ראש בנסיון להיות מוכן לכל תרחיש שלא יבוא.
בשנת 2014 הוא נתפס בצפון הארץ על ידי בלשי משטרה שעקבו אחריו בזמן שנסע מטבריה לתל אביב כשהוא תחת השפעת קוקאין. במהלך המעצר התחוללה מיני דרמה אחרי שכהן נמלט, כמעט דרס שוטר והתנגש בניידת. בלשי המשטרה הסתערו על מכוניתו, ניפצו שמשות ועצרו אותו. דקות לאחר מכן התברר שהוא רכש חמש מנות קוקאין בתחנת דלק טבריה. כהן נעצר ונשפט לכמה חודשי מאסר.
אחרי מעצרו הוא הוזהר כמה פעמים על כך שיש כוונות לחסל אותו, ולפני אחד מאותם נסיונות חיסול, הוא נכח במפגש בוררות עם מספר עבריינים בבית קפה במרכז תל אביב. בעיצומה של הפגישה, שנסובה על ענייני חובות וערבות, כהן זעם על העבריין עימו ישב, תקף אותו, וגרם לאשפוזו בבית חולים.
הנקמה, כך הבין כהן, לא איחרה לבוא; זה קרה ב-19 בינואר 2016 במחלף ארלוזורוב שעל גבול תל אביב- גבעתיים, אז מטען נפץ שהוסתר מתחת לדלתות מכונית הוולו היוקרתית שלו התפוצץ בעוצמה רבה בזמן שכהן ישב בתוכה. הוא ניצל בנס, אבל שתי רגליו נקטעו והוא נזקק לשיקום ארוך ויקר מאוד. המתנקשים אגב, לא נתפסו עד היום.
גם בבית החולים השיקומי בתל השומר כהן לא נח, והסתבך בפרשה בה הואשם כי ביצע מעשה מגונה במטופלת במחלקת האורתופדית בזמן שמאבטחו האישי משגיח שאיש לא ייכנס למחלקה. המעשה התרחש בעת מסיבת שחרור שערך במקום, המטופלת סירבה להתלונן נגדו. למרות זאת, כהן נחקר והוגש נגדו כתב אישום על ביצוע מעשה מגונה ונדון למאסר על תנאי.
"מאז ניסיון החיסול הוא נהג להחליף רכב כל כמה ימים, לשנות הרגלי נסיעה והגביר את האבטחה סביבו", מספר עבריין שהכיר את כהן. "יריביו ידעו שהנקמה תהיה אכזרית, ולכן ניסו בכל מחיר להוריד אותו". בשנתיים האחרונות הוא ניצל משני ניסיונות חיסול נוספים; בפעם הראשונה היה זה כדור שנורה לעבר הבניין היוקרתי בו התגורר בתל אביב, ובאוגוסט 2018 היה זה רוצח שכיר רכוב על אופנוע שנצמד למכוניתו וירה לעברו כמה כדורים.
"בן לא הספיק לחסל את מי ששלח את המתנקשים לפגוע בו. היה לו קושי לגייס אנשים שיעשו לו את העבודה, והוא תמיד אמר שהוא מקווה שבורא עולם ינקום את הנקמה בשבילו ולא המשטרה. בסופו של דבר הוא מת בצורה הכי עצובה שיש", מסכם עבריין שהכיר היטב את כהן.
ממשטרת ישראל נמסר כי הם מחכים לתוצאות נתיחת גופתו של כהן, על מנת לבדוק האם הורעל והאם הקוקאין שבו על פי החשד השתמש היה "מלוכלך" והכיל מרכיבים רעילים שהובילו למותו.