ירין ביטון (25), תושב אור עקיבא, נחשב לאחד העבריינים הצעירים המסוכנים ביותר בישראל, ולטענת המשטרה אף שימש בעבר בכמה מקרים כבורר בעולם התחתון וצבר כוח רב אחרי שהתחבר לעבריינים בכירים מארגוני פשיעה ערביים בצפון הארץ.
"ביטון הוא אחד העבריינים המסוכנים בישראל, בטח לגילו, ואנחנו מעריכים שבשנים הקרובות יהפוך לאחד העבריינים הבולטים בארץ", מציין קצין משטרה, "הוא מחובר מאוד לעבריינים ערבים בכירים, מה שנותן לו גב פעולה רחב מאוד מבלי לחשוש שייפגעו בו".
שמו של ביטון צץ לראשונה לפני כארבע שנים בזמן חתונתו במסעדת "דניאל" שבפרדס חנה, חתונה שזכתה לכינוי המצמרר "חתונת הדמים": מעט אחרי חצות, ביטון ואחיו החורג תמיר התקוטטו מחוץ למסעדה עם חברם אלמוג פדל בן ה-21, עד שאבי ביטון, אביהם של שני האחים, ניגש למטבח המסעדה בעיצומה של הקטטה נטל סכין ודקר את פדל שנפצע באורח אנוש ולאחר מכן מת מפצעיו.
הרקע לאירוע החמור נבע ככל הנראה כתוצאה מסכסוך ישן בין האחים (תמיר הוא בנו המאומץ של אבי ביטון) לבין פדל אשר הועצם עוד יותר במהלך החתונה. בתחילה הפרקליטות האשימה האחים ואביהם בעבירת רצח, אך עקב קשיים ראייתיים סעיף האישום הומר מרצח להריגה, אבי ביטון ובנו תמיר הורשעו בהריגה ונשפטו לחמש ושש שנות מאסר בפועל, ואילו ירין הורשע בעבירה של סיוע לחבלה ונידון לשלוש שנות מאסר.
גם במהלך תקופת מאסרו של ביטון, וגם לאחר שהשתחרר, חוקרי היחידה המרכזית במשטרת מחוז חוף ישבו לו חזק על הזנב, אחרי שהבינו שמדובר בעבריין מסוכן מאוד, חסר מעצורים, וכזה שלא יהסס לפגוע באחרים כדי להתקדם. "עקבנו אחריו כל הזמן. הוא הפך ליעד בכיר במיוחד לאור העובדה שהוא התחבר לעבריינים שונים ומסוכנים וסחר באמצעי לחימה", חושף גורם במשטרה.
החוקרים ביצעו האזנות סתר רבות לטלפון של ביטון שלא הפסיק לפטפט עם מקורביו ועבריינים אחרים, כשחלק מהשיחות התנהלו בקודים, ודרכן הבינו השוטרים שביטון שימש גם כבורר בפרשת סכסוך בין קבלן בנייה לבין תושב חדרה.
לפני כשנה ארבו בלשי ימ"ר מרכז לביטון בשעת ערב מוקדמת בעת שעשה את דרכו לאור עקיבא, עצרו אותו בתוך מכוניתו סמוך לכניסה לעיר, ולאחר חיפוש קצר ברכב מצאו אקדח תשעה מ"מ עם מחסנית ולבנת חבלה. על פי החשד, ביטון התכוון למכור את אמצעי הלחימה לעבריין אחר ולגרוף בתמורה עשרות אלפי שקלים, או לסירוגין לבצע עבורו משימה של פגיעה בעבריין יריב.
ביטון, שלא ידע שהבלשים עוקבים אחריו חודשים ארוכים, הופתע מאוד מהמעצר, ובחקירתו העדיף לשמור על זכות השתיקה אך הודה שאמצעי הלחימה היו שלו. פרקליטות מחוז חיפה הגישה נגדו כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה בגין עבירות נשק, ובהמשך חתמה עמו על הסדר טיעון לפיו הוא יודה באישום נגדו.
הפרקליטות סברה שהעונש הראוי הוא בין חמש לשמונה שנות מאסר לאור חומרת המעשים, אך סנגורו של ביטון, עו"ד תומר נווה, ציין כי העונש צריך להיות נמוך בהרבה, ובסופו של דבר ביטון נידון לעונש קל ביותר של שנה וחצי מאסר בפועל כשהשופט מתחשב לדבריו בנסיבות חייו הלא קלות.
הפרקליטות מצדה ערערה על קלות העונש לבית המשפט העליון, וביקשה להחמיר את עונשו של ביטון לאור העובדה שמדובר בעבירות נשק, וסנגורו שוב ביקש להסתפק בעונש של שנה וחצי ולדחות את הערעור על הסף.
בסופו של דבר השופטים הכפילו את עונשו של ביטון לשלוש שנות מאסר, עונש שעדיין נחשב לקל יחסית, שכן המדינה דרשה עבורו עונש של שמונה שנים. סנגורו של ביטון, עו"ד תומר נווה, מסר בתגובה לגזר הדין כי הפרקליטות דרשה לגזור על מרשו שמונה שנות מאסר ובית המשפט העליון הסתפק בשלוש שנות מאסר למרות עברו הפלילי העשיר והמאסרים שריצה בעבר.