לפני כ-13 שנה איבדה עליזה בן שימול, תושבת דימונה, את בנה שחר בעת שזה חסם בגופו מלגזה שהתדרדרה בחנות באילת בה עבד ואיימה לפגוע בעובד אחר. "שחר עבד בחנות, ולפתע מלגזה החלה להתדרדר לעבר אחד מחבריו. הבן שלי לא היסס, קפץ ובלם אותה בגופו והציל את חייו של אותו בחור. לצערי שחר נפצע אנושות והלך לעולמו זמן קצר לאחר מכן", מספרת האם עליזה.
"הבן שלי גילה אומץ לב בלתי רגיל, הציל חבר לעבודה ושילם בחייו. המעשה שלו מגיע מהחינוך והערכים שהוא קיבל מהבית", מוסיפה עליזה שמספרת שבסיוע של עיריית דימונה, היא זכתה להנציח את שמו של בנה האהוב וגן ילדים שהוקם בעיר נושא שמו של שחר ז"ל.
ביום שישי האחרון נאלצה בן שימול להתמודד עם רגע מפתיע וכואב במיוחד אחרי שהחנתה את רכבה בחניית אולם אירועים בעיר והשאירה בתא המטען את התיק שלה, שכלל ארנק וטלפון סלולרי. "יצאתי לרגע ולא העליתי על דעתי שמישהו יפרוץ לי למכונית", מספרת בן שימול בשיחה עם mako.
אלא ש-20 דקות לאחר שעזבה את רכבה, חזרה אליו בן שימוול ונחרדה לגלות שהוא נפרץ, והתיק שלה, יחד עם הטלפון הסלולרי שהכיל עשרות תמונות והודעות של שחר נגנבו יחד עם הארנק. בן שימול לא היססה ומיהרה להגיש תלונה בתחנת משטרת דימונה וסיפרה לשוטרים על חשיבות התמונות שהחזיקה בטלפון, והוסיפה שאין לה כל תיעוד נוסף שלהן.
"ביקשתי מהשוטרים שיעזרו לי למצוא את הטלפון עם התמונות של הבן שלי ואמרתי להם שהארנק לא חשוב לי ולא כלום, רק הטלפון עם הזכרונות של הבן", מספרת בן שימול. וכך, מיד לאחר הגשת התלונה, פתחו שוטרי הסיור והחוקרים בתחנה משטרת דימונה בחקירת הגניבה, לקחו את מצלמות האבטחה שתיעדו את הפריצה למכוניתה של בן שימול, אספו טביעות אצבע ועוד ראיות שנלקחו מהזירה.
כבר ביום למחרת הצליחו שוטרי תחנת דימונה לאתר את החשוד בפריצה ובגניבה, אז גילו שמדובר בתושב העיר בשנות ה-30 לחייו שנעצר רגע לפני שהתכוון למכור את הטלפון עם התמונות של שחר. "לא ידעתי לאוטו של מי אני פורץ ולמי שייך הטלפון ומה יש בו", טען החשוד בחקירתו והביע חרטה עמוקה על מעשיו
אחרי שמצאו את התיק ברכבו של הגנב, גילו השוטרים שאת הטלפון הוא החביא קבור באדמה במקום שומם, ולאחר חקירתו הוא הוביל את השוטרים למקום ומסר להם אותו יחד עם התיק. מיד לאחר מכן התקשרו שוטרי התחנה לבן שימול והודיעו לה שמצאו את הטלפון שהכיל כאמור זכרונות רבים ומרגשים של בנה שנפטר.
"תשמע, התרגשתי מאוד עד דמעות. כל הכבוד לשוטרי התחנה שעשו הכל, אבל הכל, כדי למצוא את הטלפון שלי וזה ממש לא מובן מאליו. הם עובדים קשה מאוד לשמור על ביטחון התושבים ורכושם, ומצאו את הזמן למצוא את הגנב ולהחזיר לי את הטלפון", אומרת בן שימול בהתרגשות, "הם נהגו בי ברגישות ואנושיות וניכר שהמקרה שלי נגע לליבם. הם לא ויתרו עד שמצאו את הטלפון. פשוט כל הכבוד להם".