ג', תושב מרכז הארץ בשנות העשרים לחייו, ניהל במשך כמה חודשים מערכת יחסים עם אישה כבת 30. לפני כשנה ג' הודיע לחברתו שהחליט להיפרד ממנה. שבוע לאחר מכן היא הודיעה לו שהיא בהיריון ממנו ושאין בכוונתה לעשות הפלה.
"הייתי בהלם כי כל הזמן הקפדתי להשתמש באמצעי מניעה אז אין מצב שהיא בהיריון ממני. זה נראה כאילו היא רוצה להפיל עליי תיק כי נפרדתי ממנה", טען ג'.
לפני כשלושה חודשים החברה לשעבר ילדה תינוק ודיווחה ל-ג' שעליו לשלם לו דמי מזונות. ג' סירב בתוקף בנימוק שלא מדובר בבן שלו. ג' טען כי לאקסית שלו היו ארבע מערכות יחסים עם גברים אחרים במקביל אליו וייתכן שהילד הוא מאחד מהם.
"אין סיכוי בעולם שהילד שלי. באחד הריבים בינינו היא סיפרה שיש לה קשרים עם עוד גברים. עשיתי תחקיר וגיליתי שהיו לה עוד הרבה גברים חוץ ממני. זה בטוח מאחד מהם. למה שאשלם דמי מזונות על ילד לא שלי?", קבל ג'.
אם התינוקת-האקסית הגישה תביעת מזונות נגד ג' לבית משפט לענייני משפחה במרכז הארץ. היא תבעה ממנו מזונות והוצאות נלוות עבור הבן. לטענתה הילד שייך ל-ג' אף שאכן היו לה מערכות יחסים פתוחות עם כמה גברים נוספים חוץ ממנו.
ג' טען באמצעות עו"ד חני אביטן, מומחית לדיני משפחה, כי הילד אינו שייך לו. הוא ביקש לשלוח אותו לבדיקת אבהות כדי להוכיח זאת. בית המשפט הורה לשלוח את ג' לבדיקת אבהות. כעבור זמן קצר הגיעו התוצאות והתברר ש-ג' אכן אינו אבי התינוק והשופטת דחתה את תביעתה של האישה לקבלת דמי מזונות.
