כשסיפרתי לאשתי שאני הולך לכתוב טור סליחות, היא נדהמה: מה, אתה הולך לכתוב טור שלם שמוקדש לי? ובכן גברת, גם טור שלם לא יצליח לסגור את החוב העצום שנפתח במהלך שנות היכרותנו, וחוץ מזה אין לי על מה להתנצל.
אבל מכיוון שיום כיפור בכל זאת בפתח, גם גדול החוטאים יכול לעשות חשבון נפש ולנסות לפתוח דף חדש, חלק ונקי. כן, זה פחות אני. סורי נוט סורי.
סליחה לינוי
פעמיים בשנה וקצת האחרונה הבעתי חוסר התרשמות מופגן מהישגיה של לינוי אשרם, ונעצתי סיכה בבלון הפטריוטי המגוחך שהביא אותה לכותרות. פעם זה היה אחרי גביע העולם, ופעם אחרי המשחקים האירופיים, שני מפעלים קיקיוניים שבינם ובין האולימפיאדה יש קשר רופף במיוחד. בשני המקרים התחייבתי שאם אשרם תזכה במדליה כלשהי בטוקיו 2020 אחבוט בעצמי באלה. הותקפתי על כך שאני שוביניסט, על כך שאני מזלזל בענף איזוטרי כמו התעמלות אמנותית, שאני אויב הציבור, ובאופן כללי אדם די מבאס.
ואז אשרם, בתחרות באמת רצינית, זכתה במדליית ארד בקרב-רב באליפות העולם. וזה כבר משהו שאי אפשר להתעלם ממנו. אשרם, נכון לעכשיו, היא המועמדת הישראלית הבולטת ביותר למדליה אולימפית, והישבן שלי הוא המועמד הזוהר-ישראלי הבולט ביותר להיחבט.
סליחה לינוי, הוכחת שאת אלופה אמיתית, או לפחות מקום שלישי אמיתית. את מוזמנת להיות זו שחובטת בי, לעיני מצלמות. אם, כמובן, תעלי על הפודיום בטוקיו. אחרת, וואי וואי, לא יהיה מספיק "אמרתי לכם" בעולם.
סליחה עמרי
עמרי כספי סגר קריירה ארוכה ומפוארת ב-NBA. אני אנסח זאת מחדש: עמרי כספי סגר קריירה ארוכה ב-NBA. ספק אם מישהו חשב שהוא יחזיק שם מעמד 10 שנים, זה לא משהו כל כך שכיח. מצד שני, הוא פרש כשחקן הפעיל עם הכי הרבה דקות משחק מבלי להגיע לפלייאוף, הישג מפוקפק שהוא ודאי היה שמח לוותר עליו. כספי, ללא ספק, היה מעדיף להישאר עוד שנה בליגה הטובה בעולם, גם כשחקן שולי, ולו בשביל האפשרות להוריד את קוף הפלייאוף מהגב. אבל הוא לא קיבל הצעה שלא יכול היה לסרב לה ובזאת נסגר הפרק ההוא.
התייחסתי לא מעט לסוף הדרך של כספי, שבקושי שיחק באופן רציף ויציב בעונות האחרונות והיה פציע למדי. כשפורסם שיחזור למכבי ת"א, כתבתי שזו החתמה מעולה של מחלקת השיווק, אבל לא ברור עד כמה היא אפקטיבית עבור המחלקה המקצועית.
שחקן שבקושי ראה כדור בחצי שנה האחרונה, שהיכולות המפורסמות שלו כבר כמעט לא באות לידי ביטוי על המגרש, ושהיה רגיל להיות שחקן משלים, לא ברור עד כמה יועיל לקבוצה שרוצה להגיע לפלייאוף באירופה. בטח ובטח כשבסכום שהוציאו עליו יכלו להביא שחקן בעמדה דחופה יותר כמו רכז למשל.
סליחה עמרי, ברור לי שהגעת למכבי מחוסר ברירה, ברור לי שהשיקולים שלך היו גם שיקולי נוחות ולא רק שיקולים מקצועיים, אבל ממבט על המשחקים עד עכשיו אין בכלל ספק שאתה שובר שוויון בליגה המקומית, רמה אחת מעל השאר. ובוודאי שאתה המנהיג של הקבוצה. אני אוהב אותך, ומלמד את הבן שלי עליך, אבל שיהיה ברור שכל תוצאה פרט לדאבל בישראל ועלייה להצלבה באירופה - ואני שוב אמצא את עצמי אומר שהכסף שנשפך עליך נזרק לפח.
סליחה משה
גילוי נאות: אני מכיר את מנכ"ל בית"ר ירושלים, מוני ברוש, כבר שנים ארוכות מאוד. היכרות שהלכה והתפוגגה ככל שהזמן חלף. גילוי קצת פחות נאות: בפעם הראשונה שכתבתי על בעלי בית"ר משה חוגג וארגון הטרור "לה פמיליה" - קיבלתי ממוני ברוש הודעה זועפת.
טענתי בתוקף לאורך השנה שהניסיונות של חוגג לנהל דיאלוג עם ה"לה-פמיליות", ובראשם הצירוף המופרך של אחד מנציגיהם למסיבת עיתונאים רשמית - מעניקים להם לגיטימציה. חשבתי שחוגג, כמו אלי טביב לפניו, בעיקר מדבר, בעיקר עושה למראית עין, אבל למעשה חושש ולא באמת פועל.
אני לא משוכנע עד הסוף שטעיתי, אבל לו רק בעקבות ההחתמה של עלי מוחמד - הכי קרוב לערבי שאי פעם היה בבית"ר - ובהמשך הגשת תביעות נגד אוהדי הקבוצה על נזק שגרמו, מעידות שאולי בכל זאת חוגג קורץ מחומר אחר.
סליחה משה, נראה שאתה מנסה כמיטב יכולתך, אני ממש מקווה שלא תיפגע פיזית מהטרוריסטים אותם אתה מנסה לחנך. למרות זאת, לא יפריע לי אם תרדו ליגה.
סליחה ערן
גם השנה אני בתחושה שיכולתי לעשות יותר. שלא דיברתי מספיק בשבחו של ערן זהבי, שלא היללתי מספיק את פועלו, שלא סגדתי לו כראוי לאל שהוא. מלך שערי מוקדמות יורו 2020; מלך שערי הליגה הסינית; האיש שכל מגע שלו בכדור הוא פוטנציאל לדרמה; החלוץ שהבקיע את השער הכי מדובר של השנה. הנסיך, הדוכס, המלך, ירום הודו ואין בלתו.
ערן אבא, זה אתה ורק אתה, מבטיח להשתדל לפאר אותך עוד יותר בשנה הקרובה.
אין סליחה ואין מחילה, מירי
מירי רגב לא רוצה להיות שרת התרבות והספורט, היא שידרה במספר הזדמנויות את הסנטימנט שהיא מיצתה ומעוניינת במשרד אחר. היא כנראה הגיעה לקצה גבול יכולת השיסוי, הפילוג, הפופוליזם והפוליטיזציה שהיא יכולה לעשות שם.
גם השנה, עם ועדות מונפצות, חלוקת כספים שערורייתית, התנהלות שכל כולה ערבוב מתקרנף של פוליטיקה וספורט, רגב הוכיחה שוב שבינה ובין ספורט (ותרבות) אין כלום, ולא יהיה כלום.
אני לא יודע מה יהיה צדק פואטי גדול יותר בממשלה הבאה שתקום - אם אי פעם תקום כזו: שרגב תיאלץ להישאר במשרד שהיא מתה לברוח ממנו, או שבמסגרת אחדות כלשהי היא "תשונמך" למשרד זניח שמקבל פחות תשומת לב תקשורתית (משרד התפוצות נגיד, או פיתוח הנגב והגליל).
מירי, אין לי מה לבקש ממך סליחה, רק לייחל לכך שתמצאי את עצמך במקום שבו תגרמי כמה שפחות נזק.
אפילוג
אני קורא באדיקות את הטוקבקים לטורים שלי. ביקשתי באופן מפורש מהעורך שלא לצנזר אף אחד מהם, לא את המקללים ולא את המאיימים. אני מאמין גדול בכך שצריך לתת לחרא לצוף ולא להתעלם ממנו. הנה מקבץ נבחר מהתגובות שלכם בשנה העברית שחלפה:
"אידיוט, מטומטם, טיפש גמור, הכי דביל שקראתי, אפס היית ואפס תישאר, כתב בושה, כותב מפגר, ברור שאתה אוהד רונאלדו, ברור שאתה אוהד מסי, גזען, פאתט, גמד, שמאלני עלוב, אוטו אנטישמי, אנטי ציוני, בנאדם שפל תת רמה, מיץ של הזבל, כמה קקי יש לך על הלשון, ואיש קטן הלוואי תחטוף שפעת (אני תוהה אם ניתן לחטוף שפעת מקקי על הלשון)". אבל התגובות שאני הכי אוהב הן אלה שמאשימות: "מה אתה מנסה להכניס את הדעות שלך?!". ובכן, אלו הם טורי דעה.
סליחה טוקבקיסטים, שאני לא מתיישר לפי החליל שלכם וכותב מה שבא לי. תמשיכו להגיב, זה משעשע במיוחד, רק בחייאת - קוראים לי זוהר. בבקשה אל תכתבו את השם שלי בלי ו', זה *באמת* פוגע.