5. על חטא שחטאנו לפניך

לדניז חזניוק אין קריירת טניס מפוארת. היא מדשדשת אי שם במאייה השלישית בעולם ולא מצליחה לפרוץ קדימה. לכן, השמחה שלה עם ההעפלה לסיבוב השלישי בטורניר בסין הייתה מובנת. אלא מה, המשחק באותו סיבוב יועד להתקיים ביום הכיפורים, ואת המארגנים לא באמת עניינו הבקשות של הטניסאית השולית מישראל. אז חזניוק עשתה כל מה שיהודי ירא שמיים היה עושה, ופנתה לרב שלה כדי לקבל הכשר מיוחד. בכל זאת, פיקוח רשת דוחה כיפור.

אתנחתא קלה לתזכורת: זו לא הפעם הראשונה שספורטאי ישראלי נתקל בדילמה אם לשחק ביום כיפור או לא. לעתים, כמו דודי סלע בזמנו, אתה מחליט לפרוש באמצע המשחק. לעתים, כמו במקרה של השייטים אלדד אמיר ויואל סלע, אתה מוותר מראש ומפסיד מדליה אולימפית ראשונה לישראל. לעתים, כמו במקרה של הכדורגלנים אבי כהן ז"ל ועמרי אלטמן - אתה פשוט מחליט לעלות לשחק כרגיל.

חזניוק, כאמור, עשתה שו"ת עם הרב שלה, וזה, במפתיע, נתן לה את ההיתר בתנאי שאחותה תצום במקומה. שזה, בואו נודה, פתרון יצירתי ותקדים כיפי במיוחד. האחות סטפני אכן צמה באופן חריג מבחינתה, אבל זה לא עזר לדניז שהפסידה בשתי מערכות. בקיצור, מעתה אימרו: הוגרלת לשחק בכיפור? מצא שעיר לעזאזל שיענה את נפשו עבורך. הרב יאשר. כן, דת זה דבר משעשע במיוחד.

 

4. המציא לנו מחילה

נבחרת ישראל בכדורסל הפסידה פעמיים תוך ארבעה ימים באופן מתסכל במיוחד. פעם לגיאורגיה בבית, ופעם לגרמניה בחוץ. בשני המקרים היא הייתה בתמונה עד הרגע האחרון, והאופי של השחקן הישראלי הטיפוסי היה זה שהכריע. בכל ענף אחר (ועם כל מאמן אחר) מישהו פה היה נשחט לגזרים. אבל פתאום, בתקשורת הישראלית יש פרץ של אופטימיות. השחקנים צעירים ובוסריים? מצוין! צריך לבנות לטווח הארוך. חוסר הניסיון גרם להפסדים? נהדר! רק ככה הם ילמדו ויתחסנו. הסיכוי לעלות לטורניר החשוב אפסו? למי אכפת! ממילא לא היה לנו צ'אנס. אחרית הימים.

האמת? זו גישה בריאה מאוד, בטח עם הספורט החולה שלנו. בשני הענפים המובילים אין שום טעם בשלב הזה לדבר על הישגיות מיידית. זה לא יקרה. מלכתחילה צריך להכריז על יעד עתידי של כמה שנים קדימה ולפעול בהתאם. רק שלא בטוח שנבחרת ישראל בכדורגל הייתה מקבלת הנחה כזו לו הייתה נוקטת בדרך דומה. וספק אם מאמן שהוא לא עודד קטש היה זוכה להקלות כאלה. ניפגש ב-2024 (או מה שזה לא יהיה).

3. שביקין שביתין בטלין ומבוטלין

יוסי בניון הוא שחקן מכבי פתח תקווה תחת חוזה. יוסי בניון יודע עמוק בפנים (וגם לא כ"כ עמוק), שלא שם הוא חלם לסיים את הקריירה המפוארת שלו. מצד שני, יוסי בניון כבר לא נמצא ברמת משחק או שכר שקבוצה גדולה יכולה להרשות לעצמה. אז מה עשה יוסי בניון? ניסה להעביר את עצמו לבית"ר ירושלים כדי להיפרד מול קהל גדול ואצטדיון מכובד. כי בעיניו, יוסי בניון גדול מהמשחק, והכל אמור לשמש תפאורה עבורו. בדיוק כפי שלחץ - במישרין או בעקיפין - לזמנו לסגל הנבחרת גם כשעתידו היה מאחוריו רק כדי לשבור את שיא ההופעות ולהעמיד אותו על 100 עגול.

אבל אבי לוזון לא פראייר. הוא יודע שבניון הוא גם שחקן טוב מאוד למכבי פתח תקווה, וגם אחד כזה שקונים עבורו כרטיסים שבלעדיו לא היו נמכרים למשחקי הקבוצה. אז הוא הסכים, בתמורה לשלושה שחקנים, דירה בטלביה, וחתול. כמובן שבית"ר סירבה. גם הם יודעים מה הערך של בניון עבורם בימים אלה.

"אני מחויב ומסור לחברים בקבוצה שלי, לצוות המקצועי ולא פחות למטרות וליעדים שהצבנו לעצמנו", כתב יוסי בניון באינסטגרם. כן, זאת אומרת אחרי שמיצית את הדרכים לעזוב.

2. ישיבה של מטה

נשיא המדינה רובי ריבלין הוא אוהד בית"ר ירושלים ידוע שכיהן בעבר כאחד מראשי הקבוצה. התהליך הגזעני והפאשיסטי שעובר על הקבוצה תודות לגרעין המתחזק של "לה פמיליה" - חורה לו. אף זה ידוע. הנשיא מתבטא ופועל למען שוויוניות ואיחוד השסעים בחברה הישראלית. ידוע גם ידוע.

אלא שהתוצאה של כל הידיעות הללו היא שריבלין, גם אם לא במכוון, הוא חלק מניסיון ההלבנה של בית"ר ירושלים. לפני שנה, כחלק ממיזם "מגן הכבוד", העניק הנשיא לבית"ר את "אות פורץ הדרך" על מלחמתה בגזענות. זו לא טעות. בית"ר - שהורשעה עשרות פעמים בגלל גזענות, ועד היום סירבה באדיקות להחתים שחקן ערבי במועדון, זכתה בתואר על מלחמה בגזענות. מיותר לציין שהיא הורשעה מאז שוב. ושוב.

זה לא מנע מריבלין לקפוץ על העגלה הנוספת שנקרתה בדרכו ולארח אתמול (חמישי) - גם זה כחלק ממיזם "מגן הכבוד" - את נציגי בית"ר ירושלים ובני סכנין שהכריזו על חזרת קהלי החוץ למשחקים בין הקבוצות, לראשונה מזה שנתיים, לקראת המשחק שייערך בטדי ביום שני. "ההחלטה הקודמת הייתה של קרע בחברה הישראלית, הייתה דבר שהיינו צריכים למנוע", אמר ריבלין וטעה. לא חסרות דוגמאות מרחבי העולם בהן במשחקים בין קבוצות ספציפיות נאסר על קהל החוץ להגיע מחשש להתפרעויות ולאלימות - להחלטה הקודמת הייתה סיבה מוצדקת, והקרע בחברה הישראלית רק הולך ומחריף בחסות חוק הלאום. לא בטוח שהפוטו-אופ של ריבלין וראשי בית"ר וסכנין הוא-הוא מה שיאחה אותו.

אגב, לפני פחות מחצי שנה, נשיא המדינה, שהגיע לגמר גביע המדינה, התקבל בשריקות בוז על ידי אוהדי קבוצתו שלו, על רקע התנגחות שלו עם ראש הממשלה נתניהו. אם כבר מדברים על קרע וקורעים.

מעניין* אם שרת התרבות והספורט מירי רגב תגיע למשחק הקרוב. בפעם הקודמת שנכחה במשחק בין הקבוצות בטדי היא נצפתה מחויכת במיוחד כשסביבה שרו מאות אוהדים את "ההמנון" "שיישרף לכם הכפר".

*כלומר, לא מעניין. לא מישהי כרגב תוותר על הזדמנות כה קלה לגזור עוד קופון פופוליסטי, מתלהם ומפלג. עכשיו כשלקהלי החוץ שוב מותר להגיע למשחקים - אולי בכל זאת יש מישהי ששווה לאסור עליה להתייצב.

 >> יש לכם משהו להגיד לזוהר? בואו לדבר איתו בטוויטר

1. פתח לנו שער בעת נעילת שער

החשבון של אזרחי ישראל עם ליאו מסי נפתח מחדש. תוך התעלמות מוחלטת מהיום הקדוש ביותר ליהדות, והעובדה שבמחזור הראשון של ליגת האלופות - יום לא פחות קדוש לאוהדים - נערך בערב יום כיפור - שחקן ברצלונה נתן את אחת ההצגות הגדולות שלו במפעל עם שלושער מרהיב בניצחון 0:4 על פ.ס.וו איינדהובן, כולל שער מבעיטה חופשית שסובב כמו תרנגול כפרות מעל ראשם של ההולנדים בחומה. שיתבייש האנטישמי הזה, אחרי כל מה שעשינו בשבילו.

אבל אם נודה על האמת זה היה יום הכיפורים בעיקר עבור כריסטיאנו רונאלדו. אם לא הספיקה ההצגה של הנמסי(ס) הגדול, הפורטוגזי פתח את הופעת הבכורה שלו במדי יובנטוס בצ'מפיונס עם הרחקה (מוצדקת או לא, זה לא משנה), וראה את הקבוצה החדשה מסתדרת יפה מאוד בלעדיו, וכדי להוסיף שמן למדורה - גם האקסית ריאל מדריד הוכיחה שהוא לא באמת חסר לה עם 0:3 מסחרר על רומא. מה הפלא שהוא בכה. עכשיו, כשהוא ומסי בשתי ליגות נפרדות והבסיס היחיד להשוואה הוא בליגת האלופות, אפשר לסכם את השבוע הראשון כמארס טורקי לארגנטינאי. כמו שכתבה אחותו של רונאלדו באינסטגרם: "אלוהים אף פעם לא ישן" (והוא רואה את כל המשחקים. בטח גם מצא גם לינק לצפייה בערב כיפור).