1. שישו את ירושלים

הנה מה שיש לי להגיד על גמר גביע המדינה בכדורסל בין הפועל ירושלים למכבי ראשל"צ: צפיתי ב-2025. מה לעשות, חלוקת כספי המשימה הייתה יותר מותחת ממה שהלך במחצית השנייה בארנה.

אחרי 15 שנות אימון - זה בסך הכל הגביע הראשון של עודד קטש. עבור הפועל ירושלים זה תואר שלישי בחמש שנים (אחרי אליפויות המדינה ב-2015 ו-2017). בכלל; לירושלים יש עונה מוצלחת, שכוללת פריחה במפעל השלישי בחשיבותו באירופה, ונראה שהנטישה של הבעלים אורי אלון בסוף העונה שעברה לא הקריסה את הקבוצה, ועם האזרוח המסתמן של אמארה סטודמאייר, תתקבל מפלצת שיכולה בכל יום נתון לנצח את מכבי תל אביב. בקצב הזה היא עוד יכולה לזכות העונה בטרבל.

ועדיין, כל עוד ירושלים לא נספרת כמועמדת לגיטימית להצטרף ליורוליג - והשנה היא ויתרה מראש על האופציה לנסות כשבחרה להשתתף בליגת האלופות של פיב"א - היא לעולם לא תקבל את ההכרה שהיא כל כך משוועת לה מחוץ לישראל. בשביל זה ירושלים צריכה מסורת ארוכה יותר, כסף גדול יותר, יחסי ציבור טובים יותר, ועם כל הכבוד גברת - את לא מכבי באדום.

 

2. קוון ודילר

המשחק האחרון שעמרי לזר שפט בו היה ביום שני האחרון במסגרת גביע המדינה בכדורגל נשים - בין מכבי כשרונות חדרה (לא שם שהמצאתי) לבין הפועל עירוני פתח תקווה (לא עיר שהמצאתי), שם הוא שימש כקוון. לא ג'וב זוהר, אבל אחלה השלמת הכנסה. לזר לא ישלים יותר הכנסה באגף הזה לאחר שנעצר בתום חקירה סמויה בחשד לניסיון הטיית משחקים בליגות הנמוכות.

לזר, כך על פי הפרסומים, נקלע לחובות במקום האחר בו השלים הכנסה - דילר במשחקי פוקר בדירות קזינו (בהחלט לא עסק מפוקפק פחות מקוון בליגה א'), וקיבל הצעה שהוא כנראה לא יכול היה לסרב לה: להטות משחקים תמורת כסף. רק שלזר לא שמר את ההצעה לעצמו וניסה לעניין שופט נוסף בעסקה, ואותו שופט מיהר לעדכן את איגוד השופטים וההתאחדות לכדורגל. המשטרה מיהרה להלביש מארב על לזר ובסופו של דבר הוא נתפס.

זו לא הפעם הראשונה ששופט כדורגל בארץ נתפס בהטיית משחקים לצורך הימורים - הפרשה הזכורה ביותר היא כמובן פרשת "שופטים באדום" - הפעם מדובר בדג רקק ובמשחקי רקק.

בהתאחדות טוענים שמדובר ב"עניין נקודתי", ומספרים שכמה ימים קודם לכן תיאר בפניהם לזר את המצוקה הקשה שהוא נמצא בה. סביר שכבר ידע שהוא עומד להסתבך וחיפש סולם כדי לרדת מהעץ עליו עלה. שכר השופטים ועוזריהם בליגות הנמוכות הוא זניח - כמה מאות שקלים למשחק. אדם לא יכול להתפרנס רק מזה. אם ללזר היה בנוסף ג'וב נורמלי, ההסתבכות הזו הייתה יכולה להחסך ממנו. עם כל הכבוד, גבר בן 34 לא אמור לחיות משיפוט בליגה נמוכה ומחלוקה מזדמנת של קלפים.

למזלו, הוא ככל הנראה לא הספיק לעשות נזק ממשי במשחקים בהם שפט וקיוון - כך שלזר יכול לקוות שההכנסה הבאה שישלים לא תהיה באגף אליו ישובץ בכלא.

 

 

3. פיצוץ בלאט

דיוויד בלאט לא האמין שזה קורה לו: בחצי גמר הגביע היווני של אולימפיאקוס מול היריבה העירונית המרה פנאתינאיקוס, הגיעה הנחתה מהנהלת הקבוצה: על הקבוצה לרדת מהמגרש. הסיבה, לטענתם, שיפוט מוטה באופן חד צדדי, שהתבטא בין היתר בשריקת שלוש עבירות לחובת אולימפיאקוס בחצי הדקה הראשונה של המשחק. זה בטח היה דז'ה וו מוזר במיוחד עבור בלאט, זה שב-2002, כמאמן מכבי תל אביב, פוצץ את משחק הקבוצה מול הפועל ירושלים, לאחר שירושלים החליטה לרדת מהמגרש כמה שניות לסיום המחצית. בלאט יצא אז באופן נוקב נגד האירוע ובינתיים, כשהבוסים שלו הם אלו שהחליטו לפוצץ, בלאט עוד לא הגיב רשמית.

אגב, שכשאתה מפגר ב-15 נקודות במחצית, קצת מגוחך להפיל את הכל על השיפוט. כך שיש סיכוי, כפי שמעריכים ביוון, שראשי אולימפיאקוס תכננו את הפרובוקציה מראש. זה כמובן לא יעזור להם והם יספגו הפסד טכני, ייקנסו וייענשו. בסיום, בעלי פנאתינאיקוס לא הסתפק בעקיצות מילוליות כלפי הנמסיסים שלו, אלא הניח לאחר הפיצוץ תחתוני נשים אדומים על ספסל אולימפיאקוס. קלאס עד הסוף. בטוח שזה לא יוסיף שמן למדורה לקראת המפגש הבא.


4. שוב עולה המנגינה

אחד הרגעים המכוננים של כל אוהד מכבי תל אביב בכדורסל הוא מה שמכונה "נס ז'לגיריס". אותו משחק שנערך ב-8.4.2004 ובו ז'לגיריס קובנה הובילה ב-6 נקודות 15 שניות לסיום, כשהפסד היה מונע ממכבי לעלות לפיינל פור שנערך באותה שנה בתל אביב. בהצטרפות אירועים נדירה וחריגה, 2.2 שניות לסוף, הכדור היה של מכבי בפיגור 3, ואז גור שלף במסירת פוטבול נדירה הצליח למצוא את דריק שארפ שקלע שלשה מטורפת, שלח את המשחק להארכה, ומשם כבר אי אפשר היה לעצור את מכבי בדרך לזכייה ביורוליג.

אודה ואתוודה: לא הייתי בתודעה מלאה כשהאירוע התרחש. כלומר נכחתי במגרש, אבל את הדקות האחרונות ביליתי כשראשי בין ידי על הברכיים, מתקשה להאמין שהחלום נגוז. העזתי להציץ בפסק הזמן רגע לפני המהלך המכריע, אבל עד כדי כך לא הייתי באיפוס, שכששלף מסר את הכדור, חשבתי שהוא הגיע לפני כן לשחקן אחר שמסר בעצמו לשארפ - כן, זו הייתה החוויה הראשונית.

 >> יש לכם משהו להגיד לזוהר? בואו לדבר איתו בטוויטר

מאז ראיתי את המשחק, וספציפית את השניות האחרונות, עשרות פעמים. פאן פאקט: הוא גם הוקרן במסיבת הרווקים שלי. ולמה אני נזכר בו שוב? כי השבוע יצא לעולם "סימפוניה בצהוב"; סרט קצר בן 40 דקות בהפקת היורוליג, שמביא את סיפורה של מכבי בשנים 2004-2005, אותם שנים בהן היא הציגה את הכדורסל המופלא ביותר ששוחק אי פעם ביבשת, ועוסק ברובו במשחק ההוא נגד ז'לגיריס. הסרט מאחד את כוכבי המשחק לארוחת ערב בנווה צדק ומביא את הצד שלהם כולל אנקדוטות שטרם סופרו. מדהים שגם כמעט 15 שנים אחרי, שארפ, שלף, וויצ'יץ', באסטון ובורשטיין (ובהקלטות נפרדות שאראס ופארקר) זוכרים כל פרט קטן מהמשחק.

מעבר לעובדה שהסרט מרגש ולפרקים קורע מצחוק, הצלחתי לתדהמתי לגלות עוד פרטים מהשניות האחרונות שלא הבחנתי בהם בפעמים הקודמות, למשל העובדה שבורשטיין למעשה חסם ופינה את הדרך לשלשה של שארפ. מטורף. "סימפוניה בצהוב" הוא סרט כדורסל אדיר (אפשר למצוא אותו ביוטיוב), חובת צפייה לא רק לאוהדי מכבי אלא לחובבי כדורסל (וניסים) באופן כללי. אני משוכנע שאצפה בו עוד כמה פעמים. נראה, אולי אפילו אקרין אותו במסיבת הרווקים של הבן שלי.

5. הסטורי של אצילי

הכלל הבא תקף לגבי גברים בדיוק כמו שהוא תקף לגבי נשים: מי שלא רוצה שתמונות עירום שלו יופצו ברשת - שלא יצטלם בעירום. זו לא האשמת הקורבן: מובן שזכותו של כל אדם לעשות כרצונו עם גופו, ברור שהפצת תמונות היא עבירה, ומן הסתם כך גם פריצה לחשבון פייסבוק או אינסטגרם. אבל הנה נתון מדהים: מעולם , אבל מעולם! לא פורסמה תמונת עירום של אדם שלא הצטלם בעירום.

כל זה עולה כמובן בעקבות הפרשה האחרונה: כדורגלן מכבי ת"א עומר אצילי צולם כשהוא עירום ע"י חברו לקבוצה צ'יקו אופואדו. זה לא היה פפראצי; אצילי מביט למצלמה, יודע שהוא מצולם ונראה משועשע מהסיטואציה. אלא שהנייד של אופואדו ככל הנראה נפרץ, התמונה הועלתה לאינסטגרם שלו ומשם כבר התגלגלה הלאה. 

עכשיו ככה: ברור ששחקני כדורגל עירומים בחדר ההלבשה אחרי מקלחת זו לא סנסציה, סיכוי סביר שהם גם מצלמים ומשווים אחד עם השני, כי בואו - מדובר בילדים מתבגרים. זו גם לא הפעם הראשונה שזה קורה במכבי, ולפני ארבע וחצי שנים הופצה תמונה מחדר ההלבשה שבה מספר שחקנים בוחנים את איבר מינו של כדורגלן הקבוצה דאז, בן רייכרט. מרגש שיש כזו אווירה משוחררת בין חברים.

במקרה רייכרט - שבו לא הייתה פריצה לניידים - המעורבים נקנסו. הפעם, אופואדו הגיע להתנצל, ולפי הדיווחים אפילו בכה בעקבות הפריצה לטלפון ולחשבון האינסטגרם. האמת? שום נזק לא נגרם. הקבוצה כבר הבטיחה את האליפות, השחקנים שמחים, התמונה נראית כמו השתובבות נעורים וממש לא  נשדרת הטרדה או תקיפה מינית, ולא עושה רושם שאצילי נפגע באיזשהו אופן. מה גם שההתנצלות של אופואדו היא לא על עצם צילום התמונה אלא על כך שדלפה החוצה. הרי זו המבוכה האמיתית.

אם במכבי חוששים מהתרופפות השורות ורוצים למנוע הישנות של מקרה דומה, הפיתרון פשוט: בקשו מהשחקנים להפקיד את הניידים בכניסה לחדר ההלבשה. דבר שכמובן יקרה אף פעם.