A post shared by Alizé Cornet (@alizecornet) on

5. שובו של הקאמבק

הוא חזר. האיש השווה עשרות מיליונים, הכדורגלן הישראלי הטוב ביותר, אחד הווינרים הגדולים בתולדות הספורט בארץ - ערן זהבי חזר לנבחרת - ואיזה אנטי קליימקס זה היה.

זהבי, שתרומתו לנבחרת הלאומית מעולם לא התקרבה לתרומתו לקבוצות בהן שיחק, פרש לפני כשנה לאחר שערוריית זריקת סרט הקפטן בעקבות קללות ושריקות בוז שספג מהקהל (הישראלי) בחיפה במשחק נגד מקדוניה. הקוד האתי, עליו חתומים שחקני הנבחרת, מהווה חלק בלתי נפרד מהתקנון. בין היתר נכתב בו: "שחקן נבחרת חייב לשמור על מעמדה הייצוגי של הנבחרת ועל התנהגות ההולמת את מעמדו כשחקן נבחרת...שחקן נבחרת יימנע מהתנהגות בלתי נאותה כלפי שופט המשחק, הקבוצה היריבה וקהל הצופים". ומי שמפר את התקנון? "יובא לדין בפני בית הדין המשמעתי של ההתאחדות, ויהיה צפוי לאחד או יותר מהעונשים המפורטים בתקנון המשמעת".

זהבי, שללא ספק רמס את הקוד האתי, פרש, ולא הועמד לדין בבית הדין המשמעתי. לכולם קצת נוח להעלים עין (שלא לומר להדחיק) את העובדה שהוא חמק מעונש. אולי ההנחה היא שהפרישה הייתה הקדמת תרופה למכה ואפשר להסתפק בה על תקן עונש. אבל איש לא הכריז על כך רשמית, וממילא לא ניתן לצאת בהכרזה כזו מבלי, ובכן, לכנס את ועדת המשמעת. גם ההתנצלות של זהבי היא אקט מנומס במיוחד, אבל כזה שאין בו כלום. "טעיתי בתגובה שלי במשחק מול מקדוניה כאשר ברגע של כעס גדול ותסכול לנוכח התנהגות של קומץ אוהדים, זרקתי את סרט הקפטן ופגעתי בכל מאות אלפי האוהדים הנאמנים של הנבחרת. אני מתנצל על כך מעומק לבי. אני מביט קדימה, יוצא לדרך חדשה ואין עוד טעם לעסוק במה שהיה". כתב זהבי, שעל הדרך האשים את הקומץ.

כמובן שאין טעם לעסוק במה שהיה כי זה יציף את העובדה שהשחקן לא עמד לדין כפי שמחייב התקנון וההתאחדות אפשרה את זה. אבל יש מאמן חדש ומנהל טכני חדש וכולם רוצים לבוא לקראתם, כי מה להם ולמה שקרה בעבר. מובן שהנבחרת צריכה כיום את זהבי יותר ממה שהוא צריך אותה, ולכן ההסדר המגוחך וההתבטלות הזו: אתה תתנצל - אנחנו נשכח - אתה תזומן לסגל.

רק מעניין מה יקרה במשחק הביתי הראשון של הנבחרת מאז הקאמבק, אי שם באוקטובר. מה יקרה אם הקהל הפחות סלחן, או אותו קומץ מדובר, שוב ישרוק בוז ויקלל. האם זהבי עבר בינתיים סדנת טיפול בכעסים ויצליח להבליג? האם שוב בעידנא דריתחא יאבד את זה? האם ההתאחדות לכדורגל יצרה כאן תקדים בו היא ירתה לעצמה ברגל? או שמדובר במהלך שיתברר כמבריק כשבזכותו תעפיל ישראל לשלב הבא בגביע האומות ובהמשך תצליח לראשונה בהיסטוריה להגיע ליורו?

(ספוילר: לא)

A post shared by Yaniv Assayag (@yanivassiag) on

   יש לכם משהו להגיד לזוהר? בואו לדבר איתו בטוויטר

4. באטמן לנצח

מאנו ג'ינובילי לא היה הכדורסלן הכי טוב או הכי מוכשר. הוא לא הצטיין באתלטיות אדירה או יכולת קליעה נדירה. לא נתונים גופניים מרשימים ולא קו שיער שופע. אבל היה לו לב ואופי ענק שקשה למצוא, והוא היה אחד השחקנים המרגשים שדרכו על הפרקט.

שימו לב לרשימת התארים החלקית של השחקן שהודיע השבוע על פרישה ממשחק פעיל: אליפות איטליה, זכייה ביורוליג, 4 אליפויות NBA וזהב אולימפי; אין שחקן אחר בהיסטוריה שמחזיק בכל התארים האלה.

אה כן, ופעם אחת, באמצע משחק, הוא לכד ביד אחת עטלף שהתעופף למגרש, בזריזות וקואורדינציית שיא. פשוט שלח את היד ותפס אותו. וזה בעצם מה שג'ינובילי עשה כל הקריירה. לכד עטלפים שאיש לא חשב שאפשר ללכוד בצורה כזו. בגיל 41 (כמעט מופלג לכדורסלן) הוא ממשיך הלאה. לוחם, גיבור לאומי, שמורת טבע, באטמן לנצח.

A post shared by Manu Ginobili (@manuginobili) on

 

3. האקסית המיתולוגית (לא זו, השנייה)

הגרלת הבתים של ליגת האלופות סיפקה את הדרמה השנתית בדמות שני מיני-בתי-מוות: ברצלונה של ליאו מסי תשחק עם טוטנהאם ואיינדהובן; ופריז סן ז'רמן של אמבפה, ניימאר ובופון תפגוש את ליברפול ונאפולי.

בשאר הבתים עושה רושם די ברור מי הקבוצות שיעברו לשלב הבא. ובכל זאת, פיקנטריה אחת כשיובנטוס עם רונאלדו (כמה שזה עדיין מוזר להגיד את זה), הוגרלה לבית אחד עם מנצ'סטר יונייטד, האקסית המיתולוגית הראשונה שלו, הקבוצה שבה פרץ לגדולה, זו שהמאמן שלה ז'וזה מוריניו (אם עדיין יהיה מאמן) הדריך אותו בריאל מדריד. שני אקסים במפגש אחד, רק בלי הסיכוי שמישהו יחגוג בהורדת חולצה אחרי כיבוש. הנה רעיון לפורמט חדש של תכנית דייטים (כל הזכויות שמורות).

ואם כבר טלנובלות, כריסטיאנו רונאלדו טרח להבריז בהפגנתיות מההגרלה ומטקס הענקת פרס כדורגלן השנה של אופ"א, בו זכה לוקה מודריץ' - חבר קבוצתו לשעבר. רונאלדו כנראה ידע שהאגו שלא לא היה מצליח להיכנס לאולם ולשבת ולהריע לכל כדורגלן שהוא לא כריסטיאנו רונאלדו. קלאס עד הסוף

  

2. הפוך גוטה

לאליזה קורנה היה יום מבולבלי. זה קורה. היא לבשה את החולצה שלה לעבודה, אבל גילתה שהניחה אותה הפוך. אז היא פשטה אותה, החליפה לצד הנכון ולבשה אותה בחזרה. במקרה זה התרחש על מגרש טניס לעיני אלפי צופים באליפות ארה"ב הפתוחה.

שופט המשחק כנראה התערער מאוד מהספורטאית בחזיית הספורט ומיהר לנזוף בה ולהזהיר אותה שהיא מפרה את הכללים. כאילו לא מספיקה הפאדיחה שאישה בוגרת מגלה מול כולם שהיא לבשה את החולצה הפוך - כמעט כמו בחלום גרוע - צריך גם לעשות לה שיימינג. מה בדיוק הפריע לאדון שופט, לא ברור, חוץ מפוריטניות וקיבעון אנאלי כלומר. אבל מארגני התחרות, שדוגלת בשוויון ואף השוותה את גודל הפרס בטורניר הנשים לזה של הגברים, מיהרו להתנצל ולהגדיר את האירוע "תקלה" שלא תחזור על עצמה. זה מה שחסר להם - זעם ניו יורקי.

אגב זו לא התקרית האנטי-פמיניסטית הראשונה שקורנה מעורבת בה. בשנה שעברה ביקרה הטניסאית את ראשי הסבב העולמי בעקבות טקס שבו שחקני טניס צעירים התבקשו לבחור דוגמנית אחת מבין שתיים שליוו אותו, שתחשוף את הבית שבו ישתתף בטורניר. הן, לפחות, לא נאלצו לפשוט את החולצות שלהן.

 

A post shared by El Tribuno (@eltribunosalta) on

1. ירושלים מלחמה

מתוך דברים שאמר גיא לוזון, מאמן בית"ר ירושלים, אחרי המשחק נגד מכבי פתח תקווה במחזור הראשון בליגת העל: "שלטנו במשחק, לחצנו, היינו אגרסיבים, סיכנו את השער, אני לא יודע כמה פעמים מכבי פ"ת עברה את קו מחצית המגרש". תן לי לעזור לך, גיא: זה קרה לפחות 4 פעמים. פעם אחת על כל גול שחטפתם בתבוסה 4:1. רק כדי להבהיר למי שקרא את הציטוט הזה והתרשם שהאימפריה האימתנית פירקה לגורמים את היריבה המפוחדת.

אבל זה גיא לוזון שעושה את מה שגיא לוזון עושה מצוין: לגנוב דעת.

זה דווקא מתכתב מצוין עם הבעלים החדש והנמרץ משה חוגג, שלאחר ההצהרה שאוהדי הקבוצה אינם גזענים והמפגש עם נציגי ארגון "לה פמיליה", מיהר להיוועד עם יו"ר בני סכנין, מוחמד אבו יונס במטרה לפעול למען השבת קהלי החוץ למשחקים בין הקבוצות; בשנים האחרונות, לאור האלימות המילולית והפיזית (לא גזענות! אוהדי בית"ר אינם גזענים!), החליטו בהתאחדות לכדורגל שלא לאפשר לאוהדי בית"ר להגיע למשחקים בסכנין ולא לאפשר לאוהדי סכנין להגיע למשחקים בירושלים.

בהצהרה של חוגג ואבו יונס אין שום דבר מלבד פופוליזם ומלאכותיות. מה הם חושבים? שהקהלים נרגעו, שפתאום תהיה נופת צופים וכבוד הדדי, שהמשטרה לא תצטרך לתגבר כוחות בכמויות לפני כל מפגש, ושיחלקו סוכריות וכנאפה בכניסה לאצטדיונים? זה קשקוש. כל מפגש טעון כזה הוא מועד לפורענות. יש מספיק מקומות בעולם שלקהלי החוץ אסור להגיע למשחקים מסוימים כדי למנוע מראש תקריות חריפות.

 משפט יהודי ידוע אומר שפיקח יודע איך לצאת מצרה שחכם לא היה נכנס אליה. חוגג ואבו יונס אולי פיקחים, אבל הם לא כל כך חכמים. ויותר גרוע - הם חושבים שאנחנו טיפשים.