5. מניין הימים
עברו 125 ימים מאז שאלישע לוי סיים באופן רשמי את תפקידו, ולנבחרת ישראל בכדורגל אין עדיין מאמן.
אבל מי צריך מאמן כשיש מערכת שיווק ויח"צ משומנת, שהצליחה להערים על נבחרת ארגנטינה ולהביא אותה למשחק מול הנבחרת ב-9.6, ימים ספורים לפני פתיחת המונדיאל.
הביקור של ליאו מסי ולהקתו ממומן ע"י חברה מסחרית ועלותו כ-3 מיליון דולרים. הכסף יגיע בין היתר ממכירת זכויות השידור, וכמובן - ממכירת הכרטיסים למשחק. למרות הדיבורים על מחיר שווה לכל נפש, לא הייתי בטוח שאפשר לבנות על זה. גם המארגנים יודעים שאין אבא שיגיד לבן שלו "לא" אם הוא יבקש לנצל הזדמנות חד פעמית לראות את אלוהי הכדורגל בפעולה מקרוב.
פרט לכסף - שאין לזלזל בו - לא ברור למה נבחרת ארגנטינה צריכה את הטרטור הזה להגיע לישראל רגע לפני פתיחת הטורניר, שעשוי להיות האחרון של מסי. אלא אם כן התכנון הוא לבנות להם את הביטחון דרך ניצחון קליל על אוסף המכונה "נבחרת ישראל".
רק חבל באמת שלישראל עוד אין מאמן לאומי חדש. אחרי הכל מישהו צריך לתרגל את השחקנים בספרינטים, לקראת המרדף הגורלי אחרי מסי. אני מתכוון כמובן לריצה המטורפת כדי להיות הראשון שמחליף איתו חולצה.
4. אם אין אני לי - מי יחמיא לי?
לברון ג'יימס חי את הגדולה שלו. יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה הוא עסוק במספרים שלו ובמה הם אומרים על המרוץ שלו להיות הגדול בכל הזמנים - מרוץ שכשלונו די נחרץ מראש כשבפסגה נמצא מייקל ג'ורדן.
השבוע הפך ג'יימס לשחקן היחיד אי פעם שמחזיק במאזנו לפחות 30 אלף נקודות, 8,000 אסיסטים ו-8,000 ריבאונדים. זה נתון מטורף, אין ספק. ובכל זאת, צריך לזכור שלג'יימס יש "רק" שלוש אליפויות, ושהוא לא מפסיק לחפש להצטרף לקבוצה שיכולה למקסם את היכולות והשאיפות שלו. ג'ורדן ובראיינט למשל, נשארו באותה קבוצה וזכו איתה בכל האליפויות שלהם (כן, ג'ורדן חזר מעוד פרישה כדי לשחק בגיל 40 פלוס בוושינגטון, אבל אף אחד לא סופר את זה כמשהו מעבר לקוריוז וגימיק שיווקי).
"אני לא אוהב שמשווים אותי לאחרים", אמר ג'יימס אחרי ציון הדרך החדש. "אני שחקן שהליגה הזו עוד לא ראתה עד היום, יחיד מסוגו. אני צריך קטגוריה משל עצמי". עכשיו, הוא צודק. מדובר בשחקן ייחודי. ועדיין, עצם העובדה שהוא לא מפסיק להעסיק את עצמו בשיאים של עצמו עם הפוסטים העצמיים שמהללים אותו ומתכתבים עם עצמו, קצת מביכה.
בתור אחד שמסתמן כבעל שאיפות פוליטיות בסיום קריירת הכדורסל שלו ותוקף את דונלד טראמפ בכל הזדמנות, חבל שהוא מדגים שחצנות, אגוצנטריות ונרקסיזם כל פעם מחדש. כי אחד כזה כבר יש בבית הלבן.
3. הבכי והנהי
אם לא מספיק שמכבי תל אביב הפסידה את גביע המדינה, המאמן נבן ספאחיה והשחקנים דיאנדרה קיין, אלכס טיוס ונוריס קול גם קיבלו עונשים מבית הדין של איגוד הכדורסל.
קיין היה קרוב לעימות עם השופטים במשחק הגמר כשגם הוא לא בחל ב"פאק יו". התביעה דרשה שיורחק משני משחקים בפועל ועוד שלושה על תנאי וייקנס ב-35 אלף שקל. הוא הורחק לבסוף ממשחק אחד ועוד 3 על תנאי ונקנס ב-50 אלף שקל. נראה כמו עונש הולם. וממילא מכבי צריכה לבחור בכל משחק שני שחקנים שלא ישותפו, אז נחסכה התלבטות במשחק אחד. לא ביג דיל.
לגבי טיוס וקול, הם בסך הכל הוציאו קצת קיטור בטוויטר. טיוס צייץ: "השופטים הכי גרועים אי פעם. רמאות זה בלשון המעטה. הם צריכים להיות מורחקים מהליגה הישראלית". קול כתב: "השיפוט פה נוראי. קרו פה דברים מוזרים. השופטים צריכים להתבייש בהחלטות שלהם". שומו שמיים. על הדברים האלה דרשו בתביעה שהשחקנים יורחקו ממשחק אחד וייקנסו ב-35 אלף שקלים. בפועל טיוס קיבל הרחקה על תנאי וקנס 20 אלף שקל, קול נקנס בלבד, בסכום של 12 אלף. וגם זו הסחפות.
נתעכב רגע על המגוחכות בלקנוס שחקנים זרים שמשתכרים מאות אלפי דולרים בסכומים כאלה. הרתעה אמיתית אין פה. קול יכול לשלם להם את הסכום במטבעות שנופלים לו מהכיס. העניין האמיתי הוא שהם לא היו צריכים להיענש בכלל. האם הם איימו? הם קיללו? לא - הם בסך הכל פרקו קצת את מה שהצטבר עליהם. ממתי צריך להיענש על חופש הביטוי. השיפוט נוראי? ייתכן. צריך להרחיק אותם? הסחפות. עידנא דריתחא כמו שאומרים. הדבר היחיד שקול וטיוס היו צריכים לקבל זו נזיפה חמורה מהמועדון, וגם זה רק בגלל הבכיינות וחוסר הקלאס. ואילו המאמן הקרואטי - הוא השתולל על השופטים בחצי הגמר עם שלל צרחות "פאק יו" שהביאו להרחקתו, ובית הדין גזר עליו הרחקה על תנאי וקנס של 15 אלף שקלים. האמת? יצא בזול. איבוד העשתונות הזה היה בקלות יכול לגרור עונש כבד יותר. מצד שני הוא גם היה מעמיד על הקווים במכבי את גיא גודס. וענישה קולקטיבית זה באמת לא הוגן.
2. הפועל משבר-שבע
הפועל באר שבע לא זכתה בגביע המדינה כבר 20 שנה. אחרי ההפסד לקרית שמונה ברבע הגמר, זו כבר תהיה השנה ה-21. והאלופה, שגם הפסידה בגמר גביע הטוטו מוקדם יותר העונה, בלחץ. לחץ שכנראה עוד לא היה באימפריה הדרומית.
הבעלים אלונה ברקת כינסה דיון חירום עם הצוות המקצועי אחרי המשחק, ולכלוך מחדר ההלבשה התחיל לצאת החוצה לתקשורת. באר שבע כבר עמדה במספר משברים העונה ומכולם הצליחה להתאושש, בין היתר תודות למעידות של היריבות שלה בצמרת, ובראשן - מכבי תל אביב.
נראה שהפעם מדובר במשהו עמוק יותר. הקבוצה מציגה יכולת בינונית (יחסית) בלבד כבר תקופה, היא סוחבת פציעות של שחקנים מרכזיים, וגם התרגילים הפסיכולוגיים של המאמן ברק בכר (בעיני המאמן הטוב בארץ, בפער) נראה שהפסיקו לעבוד. והנה, רגע לפני סיום העונה הסדירה ותחילת הפלייאוף, הלחץ האמיתי מתחיל. אולי שתי האליפויות הרצופות עלו להם לראש, אולי הם מבינים שהעונה הזו עלולה להיות שירת הברבור שלהם. עוד הפסד-שניים במקרה הטוב, ואובדן אליפות במקרה הרע, וקרוב היום שביציעי טרנר עוד יתחילו לקרוא לבכר להתפטר. בינתיים, אותו בכר השעה את בן ביטון שיצא לבלות במועדון אחרי ההפסד בגביע. כן, גם לעד-לא-ידע יש גבול.
בתרחיש כזה, ואם בכר יבין שמיצה ויחפש קריירה בחו"ל (או לכו תדעו - במכבי), באר שבע תהיה בדרך להתפוררות שלא בטוח אם וכמה זמן ייקח לה להתאושש ממנה. הדבר האחרון שרוצים שם הוא להפוך שוב להיות לא רלוונטים. אתם יודעים - קבוצה כזו שמסתפקת בזכייה בגביע המדינה אחרי 22 שנה.
1. האיש השווה מיליונים
כשערן זהבי חותם על חוזה חדש לשלוש שנים נוספות בגוואנגז'ו R&F, כזה שמשדרג לו את השכר מ-7.5 מיליון דולר בעונה לעשרה מיליון בעונה, פלוס 20 אלף דולר על כל שער יכבוש, פלוס בונוס של מיליון דולר אם יסיים את העונה כמלך השערים (והשלושער במחזור הפתיחה הוא סיפתח נאה) - יש כמה דברים די ברורים: 1. הוא לא גנב את הכסף הזה מאף אחד. 2. מישהו חושב שהוא ראוי לקבל סכומים כאלה. 3. עוד כמה מיליוני הדולרים האלה הם לא מה שיעשו את ההבדל עבור מי שהוא כבר מולטי מיליונר, כזה שגם ניניו יהיו מסודרים בחיים. 4. את ערן זהבי הפסיקו לעניין תארים קבוצתיים וחשוב לו רק המימד האישי. זה לגיטימי, אבל כדאי להגיד את זה.
קריירת הכדורגל האמיתית של אחד הווינרים הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי למעשה הסתיימה, וסביר שגם זהבי השלים עם זה. הוא ויתר על האופציה לשחק באירופה, ואלא אם יחזור לסיבוב פרידה בישראל (לא מומלץ. לפרטים: אייל ברקוביץ', חיים רביבו, יוסי בניון), זהבי לא ייצא מהליגה הסינית הלא באמת מרתקת.
זכותנו להתאכזב מהבחירות שהוא עשה והפוטנציאל שמומש רק עד גבול מסוים, זכותו לא לספור אותנו. בכל זאת יש לו דברים טובים יותר לספור: כסף. ערימות של כסף.