מרתון סמסונג קורונה תל אביב

כמעט בכל שנה מרתון תל אביב מסתיים עם כמה נפגעים. לפעמים מהחום, לפעמים ממתיחות שרירים, קלקולי קיבה או שלל סיבות אחרות. בכל זאת, לרוץ - וזה יגיד לכם כל בטטת כורסה ממוצעת - זה לא דבר בריא.

והנה, החוששים והעצלנים קיבלו את התירוץ המושלם לא להשתתף במרתון שייצא הבוקר (שישי) לדרך, בעזרתו האדיבה של נגיף הקורונה. וכך, עוד לפני שהמרתון התחיל - בוטלה הגעתם לארץ של כ-3,000 רצים מחו"ל מחשש שיביאו איתם את הווירוס.

אלא שבאירוע עצמו משתתפים בסביבות ה-40 אלף ישראלים. האם מישהו בדק מי מהם חזר לאחרונה מאחת המדינות שהקורונה התפרצה בהן? האם מישהו תהה אם הם במקרה באו במגע עם מישהו שבא במגע עם הנגיף? האם מישהו דאג שהם ירוצו עם מסיכות? בכל זאת, עשרות אלפי בני אדם מזיעים, מתנשפים, ואולי משתעלים מהמאמץ - לא האירוע הכי היגייני שיש. אם חושבים על זה, המרתון הזה הוא מרבץ חיידקים אחד גדול גם בלי שהקורונה תפעיל את קסמה.

פחות מחצי שנה לפני אולימפיאדת טוקיו, ביפן כבר מתחילים לדבר בקול רם על האפשרות שהיא לא תתקיים. באיטליה משחקי כדורגל נדחו למועד לא ידוע, ובעוד מקומות בעולם מבטלים אירועי ספורט ואירועים בכלל. בישראל עצמה, משרד הבריאות הודיע באופן חסר תקדים כי הוא ממליץ למי שלא צריך - לא לצאת מהארץ. ההיסטריה בשיאה, אבל למארגנים זה לגמרי נראה בסדר, שלא לומר אחראי, לקבץ 40 אלף איש במקום פתוח.

אולי, רק אולי ולכאורה, אם חברת ענק לא הייתה משקיעה כסף רב כל כך במימון המרתון, איש לא היה חושב פעמיים אם לקיים אותו או לא. והרי מספיק שרק אדם אחד שרץ יתגלה איכשהו כנשא, והאירוע הזה ייזכר לנצח כמרתון סמסונג קורונה תל אביב. שיהיה לכם לבריאות.

איך זה לקבל שלוש?

זה היה אחד הדרבים הקלים והחד צדדיים אי פעם, ואני כולל בפנים את ה-0:5 של מכבי לפני שלוש וחצי שנים. כל כך קל, שהשמחה הגדולה של האוהדים הצהובים לא הייתה מטורפת כמו תמיד, אלא שמחה בריאה, "רגילה" ומובנת מאליה - כמו הורים שמחתנים את הילד השלישי שלהם. אצל האוהדים האדומים ההפסד לא התקבל בדיכאון המובנה - אלא בהכנעה, בהבנה ותבוסה מובנת מאליה.

המשחק היה עד כדי כך לא מותח, שהוא כמעט (כמעט) הסתיים בלי תקריות. למעשה, האירוע הכי חריג צולם באימון של מכבי לפני הדרבי, שם חלק מהשחקנים ענו לקריאות האוהדים בשירת "כל הפועל בני זונות". זה כמובן מיותר, לא מכובד, מלהיט, ובעיקר לא נכון. אני מכיר כמה וכמה אוהדי הפועל, ואני יכול לומר בפירוש שלא כולם בני זונות.

ביציע, בתא לא מבודד, ישבו ערן זהבי ובנו. זהבי, שמקורקע בישראל על רקע הקורונה בסין, מתאמן בארץ לקראת משחקי הנבחרת בחודש הבא. רק לפני שבועיים פורסם שבית ספר יוקרתי בכפר הירוק השהה את כניסתו ללימודים של בנו של זהבי בעקבות פנייה של הנהגת ההורים לאור התקופה הארוכה שהמשפחה גרה בסין.

אם למישהו היה ספק לגבי בריאותם של הזהבים, הגיע הרגע המלבב במהלך הדרבי שנקלט על ידי מצלמות הטלוויזיה ובו הילד ליקק לאבא שלו את האוזן בשתי הזדמנויות שונות. אני בטוח שזה כבר ישכנע גם את ההיפוכונדרים ביותר, והורי בית הספר המודאגים יכולים בשקט לשוב וללקק לערן זהבי.

אין אין אין חגיגה

משה חוגג חשב שהכסף שהוא שפך על בית"ר ירושלים, המלחמה בגזענות, הרכש הנוצץ וכרטיסי האוהד החדשים, יזיזו משהו אצל הקהל. חוגג לא חשד ביציעים הלא מלאים פעם אחר פעם בטדי, והודיע על מיזם חדש לפיו אוהדים יוכלו להיות חלק מבעלי המניות בקבוצה, תמורת סכום של 500-600 שקלים, ככה בקטנה, כדי לעזור לו בנטל. בעלי בית"ר גם תכנן אירוע מיוחד להצגת המיזם החדש וציפה לאלפים רבים של אוהדים שיגיעו.

ובכן, זה התפוצץ לו בפנים: רק 1,200 איש נרשמו, מספר די מביך עבור חוגג, שנאלץ לבטל את האירוע ולהחזיר את התוכנית למגירה. פועל יוצא מכך, ככל הנראה, הוא שחוגג מתכוון להשקיע פחות כסף מהשנתיים האחרונות, ובאופן משמעותי.

בהודעה הרשמית כתב חוגג ש"למקרה שזה מעניין מישהו, תכננתי להוריד את מחירי הכרטיסים בצורה דרסטית בתמורה להתחייבות שלכם להגיע למשחקים או לתרום את הכרטיסים לילדים וחיילים. זהו שיעור מעניין עבורי, אלמד ממנו, תודה".

תתקשו למצוא יותר פאסיב-אגרסיב מזה גם אצל האמהות הפולניות ביותר. יש כאן פריטה על כל נים מצפון אפשרי: גם רציתי לעשות לכם הנחה, גם תכננתי לתרום לחיילים, וגם, למקרה שזה מעניין מישהו, למדתי משהו. רק חסר היה שייכתוב שהוא יושב עכשיו בפינה בחושך.

חוגג כנראה מגיע ממניע נכון, אבל את שיעורי הבית שלו הוא לא עשה. מי שרואה את מה שקורה ביציעים ומבין את הלך הרוח בטדי, היה יכול להבין מראש שליוזמה כזו לא תהיה שום היענות. בית"ר היא קבוצה אוכלת בעליה, ומאמניה. חוגג הוא רק החוליה האחרונה בשרשרת, סביר להניח שלא יישאר שם לטווח ארוך, עד שיבוא הרוכש הבא שיחשוב שהוא יכול לעשות סיבוב על הקבוצה.

 

כשאחר (יבעט את הפנדל)

זה היה דרבי עירוני טעון ומסקרן בשמינית גמר הגביע האזורי. המפסידה, כמובן, הולכת הביתה. המשחק הגיע להארכה ואז לפנדלים. כל מאמן רצה שחקן מנוסה ובועט מיומן שייקח את הבעיטה המכריעה, אז מטבע הדברים הפועל מרמורק שלחה אדם בן 48 שעוסק למחייתו בקריירה די רחוקה מכדורגל, ולדבריו לא שיחק כבר שלוש שנים.

למרבה התדהמה - אייל גולן החטיא והקבוצה שלו עפה.

אני מניח שגולן לא היה הבחירה הראשונה של המאמן, אבל לך תגיד לא לנשיא הכבוד של המועדון. הרי גולן חידש את כרטיס השחקן שלו וחזר לאימונים במיוחד לקראת המשחק המסוים הזה, אז מה - לא ניתן לו את הכבוד לחרב לנו את הדרבי?

העניין הוא שכדי להחמיץ פנדל צריך להתאמץ במיוחד, וגולן עשה את המיטב: גם בעיטה די חלשה וגם לאמצע השער. היה יכול לעמוד שם דחליל והכדור עדיין לא היה נכנס. בסדר, קשה להאשים את גולן, בטח הראש שלו טרוד בכל ענייני החתונה הממשמשת ובאה. אני מקווה שלשבירת הכוס הוא יעשה יותר הכנות.