1. ולפעמים החגיגה נגמרת

קודם כל ברוך שפטרנו. ברוך שפטרנו מעבריין מורשע שמחזיק בקבוצה בליגת העל. אלי טביב מכר את בית"ר ירושלים, ובזאת, יש לקוות, טביב סיים את פרק הכדורגל הישראלי בחייו ובחיינו, לפחות עד שהוא ימצא את הפראיירית הבאה שלו - ורק על זה צריך להגיד תודה לרוכש משה חוגג. יהיו מניעיו אשר יהיו - לפחות התיק הפלילי שלו נקי.

ועכשיו לגבי המניעים; משה חוגג הוא אוהד הפועל באר שבע. הוא לא מסתיר את זה, להפך. הוא גם היה אחד הספונסרים שלה במשך כמה שנים. משה חוגג הוא איש עסקים שנהנה לגייס סלבס לטובת הסטארטאפים שלו ונהנה מהפרסום. משה חוגג יודע שהסיכוי להרוויח כסף מכדורגל בארץ זהה לסיכוי שהיה לאחת האפליקציות האחרונות שלו לנצח את אינסטגרם.

תעשו אחד ועוד אחד (ועוד אחד) ותבינו שחוגג לא הגיע לירושלים מטעמים אידאולוגיים. הוא יודע שהיותו הבעלים של קבוצה כמו בית"ר, עם האפיל התקשורתי הגבוה, תשמור אותו בכותרות כמה שרק ירצה, ותהיה טובה לעסקים האחרים שלו. בכדורגל הישראלי אולי אין כסף אבל הנספחים שמתלווים אליו בהחלט יכולים להיות כלכליים.

ועכשיו לגבי הפופוליזם; את חתימת העסקה מיהר חוגג לציין בביקור מתועד בכותל. עיר אחת, קבוצה אחת, אלוהים אחד. הוא גם טרח לומר ש"הקבוצה שייכת לאוהדים" והביע רצון להידברות איתם כדי שיהיו שותפים בבניית הקבוצה. הקבוצה שייכת לאוהדים, אבל חוגג לא אוהד של הקבוצה שקנה. כמו כן, מעניין מה יהיה לנציגי "לה פמיליה" להגיד במהלך ההידברות על בניית הקבוצה. הם ודאי ישתכנעו מכוונותיו של הבעלים החדש ויבואו לקראתו עם נכונות להחתים שחקן ערבי והתחייבות לא לשרוף אותו חי. כן, רק דברים טובים ייצאו מזה - כי למרות ששרת התרבות והספורט מירי רגב כינתה אותה "הקבוצה הכי צבעונית במדינה", בית"ר היא הקבוצה הכי גזענית במדינה.

מי שחושב שחוגג יביא את בית"ר לגבהים חדשים ויישאר בה לטווח ארוך, כדאי שייזכר באיש העסקים האחרון עם הפרופיל הגבוה שקנה קבוצה ירושלמית. קראו לו אורי אלון, והוא נטש אחרי שנים בודדות. חוגג בא לעשות סיבוב על בית"ר - אין חוק נגד זה - אבל זה לא ייקח הרבה עד שהוא ימצה, יעבור לסטארט אפ הבא שלו, והחגיגה תיגמר.

2. לונה פארק

אם רק סדר הדברים היה הפוך, אם רק את הפאדיחה האדירה שלה הייתה עושה לונה צ'מטאי-סלפטר במירוץ הראשון וזוכה במדליית הזהב בשני - הכל היה נשכח.

אבל אתה נמדד לפי הדבר האחרון שעשית. וכמו שלאריק זאבי זוכרים את ההפסד האומלל תוך 40 שניות באולימפיאדת לונדון קצת יותר מאשר את הארד מאתונה - ככה האתלטית הישראלית תיאלץ לחיות עם הבושה. מדליה באליפות אירופה היא תוצאה של עבודה קשה, הישג מדהים ומרגש, אבל לחשוב שמירוץ הסתיים סיבוב אחד מוקדם מדי, לחגוג ולהפסיק להתחרות - זו בכייה לדורות, אירוע שכל עולם האתלטיקה מדבר עליו, ומשהו שפשוט לא יכול לקרות.

אם סדר הדברים היה הפוך, זה היה סיפור מופלא של גאולה ויציאה מהקבר, עלילה שאפשר לכתוב עליה סרט. עם איך שזה התגלגל לבסוף, יש פה מקסימום מערכון של החמישייה הקאמרית. מדליית הזהב של לונה, במובן הזה, היא לא יותר מאשר סמולר דה השפלה.

  

3. מוחמד יסלח?

כמה קשה עבדה ליברפול כדי להשאיר אצלה את הכוכב הכי גדול שלה, מוחמד סאלח, ובאיזו קלות היא עלולה להרוס את היחסים איתו? תשמעו סיפור.

סאלח, אחד השחקנים הטובים בעולם היום, הביא את ליברפול עד לגמר ליגת האלופות בעונה שעברה, ואם לא הפציעה המוקדמת שלו אולי גם היה אחראי לזכייה סנסציונית שלה. כדי להשאיר אותו במועדון, ליברפול החתימה אותו על החוזה הכי יקר בהיסטוריה שלה. ועכשיו - רגע אחרי פתיחת העונה המצוינת בליגה האנגלית, הוא תועד מסמס בזמן שנהג ברכבו ועמד בפקק (ותוך כדי כך מתעלם מאוהדים נלהבים שביקשו חתימה וסלפי), והקבוצה, על דעת עצמה, דיווחה עליו למשטרה אחרי שהסרטון שצולם ככל הנראה בסלולר של אחד הנהגים הסמוכים הפך לוויראלי.

תגידו - איזו רמה גבוהה של אזרחות טובה הפגינו במרסיסייד. אבל ראבאק - כמה טמטום. מי מישטנקר ככה על עובד שלו, ועוד עובד מצטיין, הכי טוב במפעל. איזו פגיעה באמון זו? למה לא להסתפק בענישה פנימית? וגם זה רק בגלל היחס לאוהדים? נכון שהקנס הצפוי לסאלח הוא כולה 1,000 שקל, סכום שהוא משתעל בבוקר, ועדיין - לכל הפחות היה אפשר אחרי הבירור הפנימי לתת לסאלח להסגיר את עצמו.

אחרי הכל, אתם יודעים איך אלה נוהגים על הכביש (בצד שמאל יעני, כי אנגליה. למה מה חשבתם?)

 

A post shared by Mohamed Salah (@mosalah) on

4. לקחת פסק זמן ולא לחשוב

כמה לא מפתיעה ההחלטה של ליאו מסי לקחת פסק זמן מנבחרת ארגנטינה. עוד פסק זמן יש לומר, אחרי ה"פרישה" שלו לפני שנתיים בסיום הקופה אמריקה שבה הפסידה ארגנטינה במשחק הגמר לנבחרת השכנה מצ'ילה. במקום לאסוף את השברים ולהרים את החברים, הוא נוטש. קפטן לתפארת.

ואיזה מין דבר זה להודיע על הפסקה של שנה? כמה חדל אישים אתה יכול להיות? הרי בשנה הזו לא קורה כלום, פרט למשחקי ידידות זניחים. זה בסך הכל ניסיון להלחיץ את המערכת שתמנה מאמן כלבבו של מסי ואז הוד פרעושיותו יואיל בטובו לסיים את פסק הזמן. אולי עדיף לארגנטינה להודיע למסי: "אדוני לא רוצה? לא צריך. תודה על כלום ושלום". ואז לצאת לדרך חדשה, משוחררת מעולו של הכוכב שלא הוביל אותה לשום תואר בכל שנותיו בנבחרת האלביסלסטה.

יש אפס חשיבות לעלק פסק זמן הזה. מסי סתם רוצה חופש כי לא בז' שלו להשתתף במשחקי סרק שבהם הוא עלול להיפצע. זו החלטה מאוד מתנשאת ופחדנית להגיע רק לטורנירים הגדולים. ובואו - גם לטורנירים האלה מסי לא באמת מגיע.

A post shared by Leo Messi (@leomessi) on

>> יש לכם משהו להגיד לזוהר? בואו לדבר איתו בטוויטר