משחק העשור

שבוע לתוך 2020, במשחק הראשון של השנה, וכבר קיבלנו את משחק העשור. אפשר לקפל את הכדורגל בארץ, יותר טוב מזה כבר לא יהיה. משחק עונה שמתעלה על כל הציפיות - הר שמוליד אוורסט. כל מה שאוהד כדורגל יכול לרצות. אלא אם כן הוא אוהד מכבי חיפה.

זה דווקא התחיל הכי ישראלי שיש, עם עיכוב של רבע שעה בגלל הקונפטי שאוהדי חיפה השליכו למגרש. גם סכנת החלקה לשחקנים וגם סכנת הכשלה לשופטים. בעלי חיפה, יעקב שחר, החמיא למועדון על כך ש"להעביר אירוע רב משתתפים שכזה באפס תקלות (אני לא מתייחס לאיחור בפתיחת המשחק), מוסיף גאווה".

האמת? זה קצת - להבדיל אלף אלפי הבדלות כמובן - כמו להגיד על עצרת השלום שלהעביר אירוע רב משתתפים שכזה באפס תקלות (מבלי להתייחס לרצח ראש הממשלה בסיום), מוסיף גאווה.

תירגעו טוקבקיסטים ירוקים, כתבתי "להבדיל אלף אלפי הבדלות".

איזו הודעה מביכה של שחר. הרי הקונפטי לא הוכנס בהיחבא לאצטדיון, הנושא הזה *תואם* עם הקבוצה, שפשוט לא נערכה לאפשרות שהניירות הקטנים יושלכו באופן כזה למגרש. הרי כל מה שמצופה מכם ברמה הארגונית הוא להעביר את משחק בסדר ובשלום, וסדר, איך לומר, לא בדיוק היה. שחר היה יכול להגיד טעינו כשסמכנו שדבר כזה לא יקרה ונפעל על מנת שהוא לא יקרה שוב. אבל לא. וזה לא בדיוק מוסיף גאווה.

צמה של עוצמה

קחו רגע ותסתכלו על יונתן כהן, כוכב מכבי ת"א, שהחליט לרגל המשחק הגדול לעשות תסרוקת מגוחכת של צמות. הוא הרי ידע שכולם ידברו על זה. ידע שאם יפשל במשחק כולם יקרעו אותו על העיסוק בפריזורה במקום בכדורגל. כמה ביצים צריך כדי לקחת החלטה כזו לפני רגע כל כך גורלי.

אבל הביצים שלו התבררו להיות עשויות מפלדה. כהן התעלה עם צמד, כולל שער ניצחון מטורף בתוספת הזמן, ועכשיו מבחינתו לעשות קרחת ולתרום את הצמות לטובת פאות לחולי סרטן. הן יהיו שוות הרבה יותר מהפייק-צמות ש"תרמו" מיכל הקטנה ומיקי מוכתר (שהנה , במקום לדבר על התרומה שלהן, מדברים על הרמאות בעלק מצווה שהן לא עשו).

 

הלך הברק

מי זוכר שרגע לפני משחק העשור, ברק בכר התפטר מהפועל באר שבע ואיים לגנוב ממנו את הרעם. אה כן, ברק בכר התפטר. או פוטר. תלוי את מי שואלים. בכל מקרה, בטוח סימנו לו את הדרך החוצה, אחרי ארבע וחצי עונות בהן באר שבע לקחה שלוש אליפויות רצופות וסיפקה תצוגות היסטוריות באירופה.

בכר, המאמן הישראלי הטוב ביותר כבר כמה שנים, עזב בצורה שלא מכבדת איש. אם כבר הבנתם שהעונה גמורה, אם כבר הבנתם שהמאמן מיצה, מה יהרוג אתכם לסיים את החוזה בסוף העונה ולהיפרד כידידים?

האשמה היא אצל הבעלים אלונה ברקת, שבאמצע העונה הקודמת החליטה שהיא הולכת לפוליטיקה ולמעשה התרחקה מהניהול השוטף של המועדון. כשהיא חזרה אחרי הכישלון הצורב בבחירות, זה כבר לא היה אותו הדבר.

יש דיבור על כך שבכר צריך להיות המאמן הבא של נבחרת ישראל במקום אנדי הרצוג שוודאי יסיים קדנציה אחרי ההדחה הקרובה של הנבחרת בחודש מרץ. אני מאחל לבכר שזה לא יקרה. מילא שהוא לא יוכל לחלץ את הנבחרת מהבוץ - לזה צריך שידוד מערכות כללי - אבל המשרה הזו היא בית קברות למאמנים, איש לא הצליח להשתמש בה כמקפצה (חוץ, כמובן, מאברם גרנט, שיכול להשתמש בכל חומר ומצב בעולם בתור מקפצה).

בכר יכול לחכות למכבי חיפה, שעשויה להיפרד עבורו ממרקו בלבול. מה שהוא צריך לעשות, זה לכוון את עצמו לחו"ל. זה אמנם יהיה באיחור של שנה, אבל זה המקום הנכון והמתאים למאמן צעיר ובעל יכולות כמוהו.

עתידות מצערות: בעוד כחצי שנה בכר יקבל את ההצעה מההתאחדות לכדורגל בטיעון ש"לא אומרים לא לנבחרת ישראל".

כמה יוסי

המחליף של בכר בהפועל באר שבע יהיה יוסי אבוקסיס, שבאקט של נאמנות נטש את קבוצתו הקודמת בני יהודה, באמצע עונה גרועה, כדי לקבל מצנח זהב בנגב (גם אם בשכר נמוך יותר, עד כמה שזה יישמע סותר).

המתווך בעסקה הזו הוא איש שלא קשור לאף אחת מהקבוצות: יו"ר ההתאחדות לשעבר, אבי לוזון, שלקח על עצמו לעשות את החיבור בין אבוקסיס לברקת. מוזר. איזה אינטרס יש ללוזון לבצע את המהלך הזה? ממתי הוא הפך לפילנתרופ? למתנדב למען הקהילה? לסוכן פרו-בונו? ואיזה אינטרס יש לבעלים של בני יהודה ברק אברמוב לשחרר את המאמן שלו *ללא תמורה* באמצע העונה רק כי הוא לא רצה "להשאיר אותו בכוח"? איזה מין נימוק זה בכלל עבור איש עסקים? האם הפך לנדבן בן לילה?

לו הייתי אדם שמאמין בקונספירציות, הייתי חושב שלוזון גזר קופון בעסקה הזו או שיגזור קופון עתידי. לו הייתי אדם שמאמין בקונספירציות, הייתי חושב שגם אברמוב קיבל או יקבל תמורה ישירה או עקיפה עבור המתנה לבאר שבע. אבל אני אינני אדם כזה ולכן ברצוני לברך את כל הצדדים על עסקה ישרה ומוצלחת.

 

להושיע את אלישע

כדי להשלים את הסבב של המאמנים, למחליף של אבוקסיס בבני יהודה מונה מאמן הנבחרת לשעבר אלישע לוי, שבית הקברות של הנבחרת הביא אותו למכבי פתח תקווה (שקשורה קשר הדוק לאבי לוזון, המממ...) ממנה פוטר באמצע העונה שעברה.

אלא שאלישע, כמה עצוב, אפילו לא היה האפשרות הראשונה עבור קבוצה כמו בני יהודה. כמה משפיל שלפניו בתור היו אורי גוטמן, עם ניסיון של יומיים בליגת העל (התפטר מהפועל חדרה לפני חודש וחצי) ומסאי דגו עם ניסיון לא גדול בהרבה ממנו (פוטר מק"ש לפני חודשיים וחצי).

לאלישע הם פנו רק כשהאופציות האחרות ירדו מהשולחן. ואחרי כל זה, לפי הדיווחים, הוא הסכים לשכר נמוך יחסית, וסיכם את תנאיו אחרי מו"מ מהיר במיוחד. אני רק יכול לתאר לעצמי ששיחת הטלפון הלכה בערך ככה:

- אלישע, אתה רו...

- כן.

מי מכיר את ניר?

ובשבוע המטלטל שעבר על מאמני הכדורגל, פוטר גם ניר ברקוביץ' מהפועל אום אל פאחם, כמה שבועות בלבד אחרי שהקבוצה הדיחה את האלופה מכבי ת"א מגביע המדינה (בסנסציית העשור הקודם, זוכרים?).

ניר, אחיו של אייל ברקוביץ', נושא עמו את גן הלשון המשוחררת שרץ במשפחה, וסיפק כמה פנינים בראיון לידיעות אחרונות:

-"אף אחד לא יודע שאני חודש וחצי משחק בחצי הרכב, אבל אני לא מתרץ" // נשמע כאילו אתה לגמרי מתרץ.

-"אני שמתי את אום אל־פאחם על המפה, אף אחד לא הכיר אותם לפני שאימנתי שם" // בסדר, טל ברודי של הליגה הלאומית.

-"האופי שלי לא נותן לי להיות מספר 2 של אף אחד. אני בשל להיות מאמן בליגת העל" // כן, עם רקורד של בערך שלוש שנים כמאמן בוגרים בליגות הנמוכות ובלי תעודת פרו, אתה לגמרי בשל. בדיוק כמו שאחיך בשל להיות מאמן הנבחרת.

-"בכל מקום בארץ יש לי אהדה גדולה" // אם תעבור עכשיו ברחוב, 9 מתוך 10 אנשים לא יזהו אותך. אגב אם מישהו יזהה את השם זה לא בגלל הכדורגל אלא בגלל הסטורי שנמחק נגד אייל גולן ("אתה תישאר פדופיל לנצח").

זו לא הפעם הראשונה שברקוביץ' מפגין חוסר מודעות מתובלת בהתנשאות בראיון, ואפשר להבין שהוא רוצה יחס כמו שמתייחסים לפה הגדול של אחיו. העניין הוא שאייל ברקוביץ' לפחות סיפק קבלות על המגרש, והפה הגדול שלו עשה לו אח"כ כסף בתקשורת.

את ניר איש לא מכיר ׁ(חוץ מאנשי אחי נצרת שהחתימו אותו ממש אתמול עד סוף העונה ובטוחים שהוא ישים אותם על המפה)

ועוד שתי קטנות

- מזג האוויר שוב סוער, אז איזה מזל שבשבת אין משחק בבלומפילד (כי איזה תירוץ חולדאי היה מוצא הפעם ל"שני ימי גשם בשנה" שהוא הבטיח בתל אביב?).

- עמרי כספי עשוי לעבור ניתוח ולהיעדר עוד שלושה חודשים (מדובר בטקס הפרישה הארוך ביותר בהיסטוריה).