"אני זוכר את הלילה ההוא כאילו זה קרה אתמול", סיפר לאחרונה אלכסו פז בן ה-20 על היום בו השתנו חייו. "הייתי בן 9 ונסעתי עם אבי במיכלית הדלק שלו. ישנתי בזמן שזה קרה, וכשהתעוררתי הרכב כבר התהפך ודלק נשפך לכל עבר. אבא שלי הצליח להוציא אותי משם בחיים - אבל הלהבות שרפו לחלוטין את מי שהייתי".
על האירוע ששינה את חייו סיפר המוזיקאי הצעיר כיצד נאלץ שנים לאחר מכן לעבור תהליך שיקום אינטנסיבי שכלל יותר מ-40 ניתוחים פלסטיים וטיפולי פיזיותרפיה אותם הוא נאלץ לעבור עד היום, ולטענתו הוא זוכר איך במהלך אותה תקופה פינטז על המוות בימים הקשים, אבל החליט בכל זאת להמשיך הלאה – בתקווה להגשים את חלומו הגדול.
"מוזיקה תמיד הייתה המפלט שלי, במיוחד ביחידה לטיפול נמרץ", סיפר פז. "תמיד כתבתי שירים, לא מתוך רצון לפרסם אותם, אלא בשביל עצמי. הם היו הדרך היחידה שלי לתת ביטוי לסערת הרגשות שהתחוללה בתוכי. רק ככה יכולתי להוציא את הזעם והכאב. זה היה תהליך מרגש ומזכך".
פז, הידוע גם בכינויו "אל ניניו דה פואגו" ("ילד האש"), התראיין לפני מספר שבועות לכלי תקשורות רבים באמריקה הלטינית, וסיפר שהוא מפיק את כל המוזיקה שלו מביתו שבספרד, ולאחרונה גם הפך לגיבור סרט דוקומנטרי שהופק על חייו המאתגרים. "עברתי תהליך מאוד משמעותי לאורך השנים", סיפר פז. "אני כבר לא מפחד מהמוות, אלא מהחיים עצמם. אני מתעורר כל בוקר עם כעס גדול שעצור בתוכי, ומוזיקה היא הדבר היחיד ששומר אותי בחיים. זה מה שנותן לי השראה".
סיפורו של פז וההתמודדות שלו עם נכותו מהווה עד היום השראה עבור רבים ברחבי העולם, ולמרות זאת, הוא מצדו לא מרגיש שהוא צריך להוות דוגמא לאיש. "אני לא צריך להיות מודל לאף אחד. מעולם לא הרגשתי שהתגברתי על משהו, אני רק יודע לסבול - ואני מסוגל לסבול את האתגרים שנקלעים בדרכי".
"החיים הם סבל נוראי עבורי. החיים הם כאב", מספר פז. "המוות לעומת זאת הוא שקט, הוא שלווה. החיים לא מאפשרים לי להיות שמח, אבל מעולם לא אמרתי שאני רוצה להיות שמח, אבל כן תמיד אמרתי שאני רוצה לחיות ולמרות הכל".