מסטוץ ועד קרב: דברים שגבר לא בורח מהם

החיים, כמו שבטח כבר יצא לך להבין, הם לא יותר משורה ארוכה של מבחנים. את חלקם תעבור בהצלחה, בחלקם תיכשל בצורה כה מביכה שלא תוכל להראות את פניך בציבור, מה שחשוב הוא ההתנסות. הבעיה מתחילה כשאנחנו מחליטים לברוח מהמחוייבות שלנו ולחפש לעצמנו דרכים קלות יותר. כאן מתערב המין הגברי ומותח גבול. אם אתה איתנו, אלה הסיטואציות שאיתם אתה מוכרח לדעת להתמודד.

מערכת יחסים לא מחייבת

התגפפות במרפסת (צילום: Gettyimages IL) — די, אל תיקשר יותר מדי. יש לי עוד דייט הערב|צילום: Gettyimages IL

יום יבוא ותצטרך לאפסן את חוויות הרווקות שלך במגירה סגורה, כזאת שרק אתה תדע על קיומה. זה יקרה כי באופן טבעי החיים ינתבו אותך למצוא מישהי קבועה לבלות איתה את שארית חייך, כזאת שלא תקבל בהבנה את הצורך שלך להשכיב כל אנזים חי ברדיוס הקרוב אליך. אבל עד אז, עד היום שבו טבעת קטנה תאלץ אותך להתבגר סוף סוף – אין שום דבר בעולם שיצדיק סירוב למי שרוצה לבדוק איתך את עמידות המזרן הלילה, ולהיעלם עוד לפני שתתעורר בבוקר. למעשה, אנחנו די בטוחים שמדובר בחטא, כזה שהעונש עליו הוא סתימה בצנרת.

אתגר

מטפס על הר (צילום: אימג'בנק / Thinkstock) — עכשיו אני רק צריך להיזכר למה טיפסתי לכאן|צילום: אימג'בנק / Thinkstock

לא, אנחנו לא מדברים על ההתערבויות המטופשות שלך עם החבר'ה. כן, אנחנו יודעים שאתה מספיק טיפש כדי לשתות בקבוק אבסינת בשלוק רק כדי לזכות בחצי מנה פלאפל, או ללכת ברחבי ירושלים עם חולצה של הפועל. אבל זה לא אומץ, אלה סתם דרכים ממש מטופשות להגיע לחדר המיון. האתגרים שאנחנו מדברים עליהם הם כאלה שתיתקל בהם בחיים: עזרה לחבר בצרה, מציאת הייעוד שלך בחיים ודאגה למשפחה. אבל עזוב אותך מדברים גדולים כאלה, האתגר הגדול הבא שלך הוא להיגמל מפלייסטיישן, ולתת גם לאחרים להתקרב לשלט.

הזמנה לקרב

הולכים מכות (צילום: אימג'בנק / Thinkstock) — למי קראת שטח פתוח?|צילום: אימג'בנק / Thinkstock

גם אם כל גרגר ב-DNA שלך זועק "רוץ טמבל, רוץ", יש מחויבות שאתה פשוט חייב לגזע שלך. סוג של חוזה לא חתום, שנועד לשמר מסורת עתיקת יומין של ליבון מחלוקות. כי בלי מסורת איפה נהיה? איך נדע מי חזק יותר, מי שולט, מי נשלט? אנחנו יודעים שהפעם האחרונה שבה הרמת אגרופים מול מישהו הייתה מול אליקו השמנמן בכיתה ד', וזה נגמר בכך שנשמת דרך הפה שלושה שבועות, אבל הגיע הזמן שתשתחרר מזה כי המין הגברי לא סולח על הברזות. אתה הרי יודע מה קרה בפעם האחרונה שמישהו ברח מקרב, נכון? זה היה הדרעק שהמציא את התיקו.

בילוי עם החבר'ה

בוא נעבור על זה שוב, אחת ולתמיד, כדי שיהיה ברור לכולנו: הדרך היחידה להבריז מערב חבר'ה בלי שמודעות מבוקש שלך יסתובבו בשכונה, היא אם תביא בשקית את האפנדציט שהיית חייב להוציא. כי לא משנה כמה עסוק אתה, כמה התעייפת השבוע או אם הבטחת שהיום אתה תהיה זה שתשכיב את הילדים – ערב חבר'ה קודם לכל. זה לא רק הפוקר, הכדורגל בשישי או הוויכוח הקלאסי על עם מי הכי כדאי להיתקע על אי בודד (ברור שמילה קוניס) – זה בעיקר הצורך לחלוק את כל מה שעבר עליך, מכביד עליך או מציק לך, לקבל שלל עצות נוראיות, וללכת הביתה בטוח שמעכשיו הכל יסתדר.

בירה

האמת היא שצריך לדייק קצת במקרה של הסעיף הזה. אם צורת אחסון של בירה, כמו בקבוק שבור למשל, רודפת אחריך, יכול להיות שבכל זאת כדאי לסגת מעט. אחרת? קצת קשה לנו להבין מה יגרום לך להפנות לה גב. המהות של בירה היא התגשמות הפנטזיה הגברית האולטימטיבית: מחממת ביום קר, תמיד כיף לתפוס איתה ראש, והיא אף פעם לא תשפוט אותך אם תירדם אחרי. ההימצאות שלה בקרבתך מעידה שלמרות הכל לא אבדה התקווה ושאתה עדיין ראוי למקומך במועדון הסגור של בעלי שיער החזה. אבל דיר באלאק, קוקטייל קטן, וישר נראה לך את הדלת.

מילואים

עמוד ענן: המילואימניקים (צילום: דובר צה — כן, באתי. תנו לי חצי שעה שנ"צ ואני אתכם|צילום: דובר צה"ל

למרות שהאינסטינקט הראשוני אומר לך לכבות טלפונים, לנעול דלתות, לגדל זקן ולקרוא לעצמך מתושלח – מילואים הם עוד מבחן שעליך לעמוד בו. אלה לא רק האידיאלים הלאומיים, הרצון לשמור על המשפחה והחוויה של ללבוש בגדים גדולים עליך בשלוש מידות, זאת בעיקר הידיעה שאם יש משהו מפחיד יותר ממלחמה זה הזעם של החבר'ה שנדפקו בגללך בשמירות. לכן אפשר לסכם את זה במשפט אחד שיספק תמריץ מספיק טוב להתלבטות בפעם הבאה: אם אתה לא תגיע למילואים, בסופו של דבר הם יגיעו אליך.