בהתחשב בעובדה שבאופן כללי נשים די מחבבות אותנו – זה היסוד שמניע את האנושות, פחות או יותר – מפתיע כמה דברים אצלנו הן שונאות, באיזו קלות אנחנו מכעיסים אותן וכמה הן לא סובלות מנהגים שעבורנו הם טבע שני. להלן עשרה הרגלים שהיינו שמחים להיגמל מהם ולהקל על הנשים שלנו, אבל אין שום סיכוי שזה יקרה.
מסתכל על בחורה אחרת
וגרוע מכך – מחמיא למישהי, אומר על בחורה שהיא כוסית, מספר על העובדת החדשה במשרד. בעצם, לא צריך להרחיק לכת – מספיק לחייך למלצרית כדי להפוך לחשוד בפלרטוט אגרסיבי (שלא לדבר על לגנוב מבט על הציצי שלה). אבל מה לעשות, ככה אנחנו עובדים. אנחנו רואים בחורה יפה, ומגיבים כמו החיות שמסתתרות בתוכנו. אל תשפטו אותנו.
לא מצליח לגלות עניין במה שהיא אומרת
בניגוד לגברים, שנוטים לסגור עניינים בינם לבין עצמם, אצל בחורות עבודת השיתוף היא אלמנט יסודי עוד הרבה לפני הרשתות החברתיות, ואפילו לפני הסלולר והטלפון. בחורה מצפה שתשאל אותה איך עבר עליה היום, ושגם תגלה עניין אמיתי בתשובה – גם אם היום עבר עליה בשיטוט אינסופי בקניון, בהמתנה משעממת במספרה או בפטפוטי סרק עם חברות בבית קפה. האמת, גם אם היא תספר לך שהיא פענחה היום בעבודתה במעבדה את הנוסחה לתרופה לסרטן, אתה עדיין תצטרך ממש להתאמץ כדי להשוות לפניך הבעת עניין אמיתית, כמו זו שהיית עוטה מול משחק של ארסנל-ברצלונה.
לא שם לב שהיא שינתה משהו
בסופו של יום, כל עניין הטיפוח שמריץ בחורות סביב מכוני יופי, ספרים, קוסמטיקאיות וחנויות בגדים, נועד בשבילנו. והמעט שאנחנו נדרשים לעשות הוא לשים לב. לנעליים החדשות, לשמלה היוקרתית, לשינוי בתספורת. בעניינים אלה, כל תלתל קטן שעבר מצד הראש לפוני בלי תגובה הוא עילה למריבה. עד שמישהו יפתח אפליקציה שתסייע במעקב היומיומי אחר שינויים (יש פונקציה כזו בוורד, מה הבעיה לפתח את זה לאייפון?) - כדאי שתגלה עירנות.
משאיר כלים בכיור/ בגדים על הרצפה/ זבל בפח המתפקע
ביקור מקרי בדירות רווקים יכול להבהיר בקלות את ההבדל בין דירת רווקים לדירת רווקות. מינון הבלגן הוא קריטריון ההבחנה: גובה ערימת הכלים בכיור; פיזור המלתחה ברחבי חדר השינה; היותו של מכסה פח האשפה מונח במקומו או פעור מעט כלפי מעלה. הבחורות המסודרות, עם המודעות הגבוהה לניקיון ולאסתטיקה, נועדו לאזן אותנו. למה הן מתעצבנות מזה?
לא מבקש הכוונה
כן, יש לנו בעיה קלה של אגו. וזה אומר שאנחנו לא מבקשים הכוונה בכביש, לא משנה מה. יש לנו GPS, ואם לא – מפה, ואם לא – מצפן פנימי ואוריינטציה טבעית שפיתחנו בצבא. אנחנו כבר נסתדר. לא צריך לשאול אף אחד, אנחנו יודעים. ברמזור ההוא ימינה, ישר בצומת, כיוון כללי מערבה, לפי כוכב הצפון זה שם. זה היה פה ליד תחנת הדלק, אני בטוח. טוב, נו, לכי תשאלי ב"יילו". העיקר שאף אחד לא ידע שזה בא ממני.
משתכר
אנחנו עושים כל כך הרבה שטויות ילדותיות כשאנחנו פיכחים, שהשתכרות כבר הופכת אותנו לבלתי נסבלים. מהצד החיובי – רף החרמנות עולה. מהצד השלילי – אנחנו עשויים להיות מציקים, מנג'סים ותלותיים מתמיד. מהצד הלא ברור – מינון הגסויות עולה. יש כאלה שדווקא אוהבות את זה.
נהנה בלעדיה
האדם הוא יצור חברתי, אבל החווה הרבה יותר. ואולי לכן קשה להן כל כך לראות אותנו נהנים בלעדיהן. "לך, תהנה בכדורגל עם החברים שלך", היא אומרת, ובעצם מנסה להגיד לך: "אני כבר ארקב פה בבית עם הסרט שתכננתי שנראה ביחד אבל אתה הברזת לי כי יותר כיף לך עם החברים שלך מאשר איתי". אי אפשר גם וגם? למה כל אקט מקבל משמעות של הצהרה רומנטית?
נהנה עם מישהי אחרת
מילא ליהנות עם החבר'ה, אבל ליהנות עם מישהי אחרת?! לצחקק בבית קפה עם עמיתה לעבודה?! להחליף חוויות בסלון עם האקסית?! כל עוד אתה מבלה עם חברים-בנים, זה מכעיס – אבל מובן. אבל לבלות עם בחורה אחרת - זו כבר הצעת גירושין.
אומר לה שהיא מגזימה
בחורות מגזימות. הן הרבה יותר אמוציונאליות מאיתנו, ויש לזה צדדים חיוביים ושליליים. הצדדים השליליים הם יציאות תכופות מפרופורציות ועשיית דרמות. זה לא אומר שצריך להגיד להן את זה. לעולם אל תגיד לבחורה היסטרית שהיא היסטרית. זה כמו להגיד לסופה שהיא עושה יותר מדי רוח. זה לא הזמן. לפחות חכה שתשכך.
לא זוכר
אנחנו שוכחים את יום ההולדת שלהן, את יום השנה שלנו, את הנשיקה הראשונה, את המתנה הראשונה. כמה שלא נשכח, הן לעולם לא יתרגלו לזה. הן חושבות שבגלל שהן זוכרות הכל – הכל! – אנחנו צריכים ליישר קו. הן לא מבינות שבעצם בגלל שהן זוכרות הכל – הכל! – אנחנו מרשים לעצמנו לשכוח.
