להיות גבר זה לא לפחד מכלום. זו כמעט דרישת בסיס במקצוע הזה. גבר נבחן בין השאר במידת האומץ שהוא מפגין ליד האישה הרכה שלצדו, מול הגברים הנועזים האחרים שמתחרים על ליבה, ונוכח כל סכנה רוחשת, ממקק שנמלט אל מתחת למקרר ועד באנג'י מגשר תלוי עשוי חוטים דנטליים אל נהר שורץ פיראנות ופוטנציאל למחלות זיהומיות קשות כשאתה קשור במרפק עם כבל מאריך. זה גורלנו כזכרים – לעמוד במבחן אומץ מתמשך כדי להוכיח לנקבה שנוכל לשמור על קנה וצאצאיה בבוא העת.
אבל מבחני האומץ שמזמנים לנו החיים הם קשים בהרבה, יומיומיים הרבה יותר, לפעמים בלתי אפשריים. לפניכם תשעה דברים שכל גבר מפחד מהם - ויותר מאשר אנחנו מפחדים מהדבר עצמו, אנחנו מפחדים שהנשים שלנו יגלו שאנחנו מפחדים. כי מה בעצם יש לנו להציע, חוץ מפוזה של טרזן?
שערות על הכרית
ללא ספק, החרדה הגברית הפיזיולוגית מספר אחת. אנחנו שלמים לחלוטין עם הדיספרופורציות בפרצוף, אדישים לפגעי העור ומלטפים בחיבה את כרס הבירה. אבל סימני ההקרחה הראשונים מכניסים אותנו לסטרס – שמביא עמו רק החמרה בהקרחה. המפרצים הזוחלים, הכיפה המתרחבת, הקרקפת שהופכת מיום ליום להיראות דלילה כמו בלומפילד אחרי שזרוע. אנו יראים את היום בו ניישר קו שיער עם אבא וסבא.
שהיא תגלה שאנחנו בעצם נהנים לצאת למילואים
זה סוד גברי שמור. בהגיע המעטפה החומה, עליך להזדהות עם פרצופה המכורכם של בת זוגך, לפלוט "מילואים, איזה באסה...", ומיד לשלוח סמסים לחבר'ה כדי לוודא שמישהו מביא שש בש וז'יטונים. המילואים הם המפלט שלנו מצרות היומיום. תת יקום מקביל שבו אין טלפונים מהעבודה, אין צעקות של ילדים ואין ריבים עם האישה; גן עדן שבו כל בחורה היא כוסית, רק כי אתה במדבר הכל-גברי של המילואים; שבו לא צריך להוריד את הזבל, לשטוף כלים או לנהל שיחה; שבו אף אחד לא מצפה ממך לרגישות, נאדים וגרפעסים הם חלק מהשפה, והנחירות שלך נבלעות בשאון הקידוחים באוהל; שבו אתה תמיד יכול להיות "באמצע תרגיל ולא יכול לדבר כרגע". עיר מקלט.
לגלות שאתה לא הכי טוב שהיה לה
הנה מידע שלעולם, אבל לעולם, לא תרצה לדעת. אתה לא מעוניין לשמוע על גברים קודמים שכבשו את הבחורה שלך, ופחות מזה על כאלה שעשו זאת טוב ממך. מה יכול להיות משפיל יותר לגבר מאשר לגלות שעם חבר קודם היא גמרה באורגזמות מרובעות, ואת זה של האקס המיתולוגי היא בקושי הצליחה... נו, הבנתם. יש רק דבר אחד משפיל יותר, מפחיד יותר – לשמוע אותה צורחת ברגע האמת את שמו של מישהו אחר. זה הסימן שלך לקפל את הדגל.
להיתפס עם דמעה בסרט
יש יסוד סביר להניח שהסיבה האמיתית שגברים נמנעים מהז'אנר המכונה "סרטי בנות" היא משום החשש מהפדיחה. הפדיחה של להיתפס ביציאה מהסרט עם עיניים אדומות. חונכנו להיות אדישים לרגשות, והמניפולציות הקולנועיות מעמידות את החינוך הספרטני שלנו במבחנים לא נעימים. אם הבחורה תמהה אם בכית בסרט, מומלץ לנפנף אותה ב"מה פתאום, אני מצונן", ואת מקור העיניים האדומות להאשים בעייפות. או סמים. העיקר שלא להיות רכרוכי.
לפגוש אקסית באמצע דייט
אם היא אקסית, אז כנראה שיש לזה סיבה טובה. יכול להיות שהיא מחזיקה עליך כמה תיקים מלוכלכים, יכול להיות שהיא מכירה את הצדדים הקינקיים והמפחידים שבך, ויכול להיות שהיא פשוט מלאת תאוות נקם ורק מחפשת להחזיר לך על הפרידה בסמס שדפקת לה לפני חודשיים, בזמן שהיא כבר מדדה שמלות כלה דמיוניות. אחת שהיא אקסית, סביר להניח שאתה כבר לא רוצה לראות אף פעם, ובטח שלא כשאתה בקרב על ליבה של בחורה אחרת. הדבר האחרון שאתה צריך, זה מישהי שכבר היתה שם, שתבוא ותתקע לך את הסכין בגב ותוסיף עוד חברה למועדון האקסיות שלך.
לקבל הזמנה לארוחה עם ההורים של החברה בדייט החמישי
כלל בסיסי בהתנהלות רומנטית: בחורה תמיד תרצה שהעניינים יזרמו מהר. גבר תמיד ירצה שזה יקרה לאט (אני מוציא את הסקס מהמשוואה. אנחנו מדברים על מערכת יחסים, עם רגשות וכאלה). אנחנו מפחדים לקבל סמסים של "אז מה עושים היום?" למחרת הדייט הראשון, למצוא את עצמנו בתצוגת תכלית מול החברות בדייט השלישי, והכי גרוע – להכיר את ההורים של הכלה המיועדת עוד לפני שהכרנו לעומק את המוצר שלהם.
קרע בקונדום
ולצורך העניין גם "נראה לי שטעיתי בספירה של הימים הבטוחים" או "שכחתי לקחת גלולה היום". אנחנו אמנם יצורים אימפולסיביים למדי, בוודאי כשזה מגיע לסקס, אבל אף אחד מאיתנו לא רוצה להיות אבא בהפתעה.
היום שבו תפותח גלולה לגבר
היום הזה יגיע. זה די ברור. המחקרים מתקדמים, השיטות משתכללות, יש עכברים כבר שלוקחים את זה באופן קבוע. יום יבוא, וגם גברים יוכלו ליטול גלולה למניעת הריון. וזה תחום שממש לא היינו רוצים לראות בו שוויון. בטח שלא אחרי שראינו את מה שזה עושה להורמונים אצלכן. וחוץ מזה, הרי ברור שלא נצליח לעמוד בלוח זמנים מסודר וליטול את הגלולות באופן קבוע, אז למה לא למנוע מראש את התאונות המצערות הללו?
לשמוע "אני אוהבת אותך" בהפתעה
אין דבר שיכול לשתק גבר כמו הרגע הזה שבו הוא שומע, כמו בת קול אלוהית, את המילים מטילות המורא האלה: "אני אוהבת אותך". המילים האלה שמהלכות עלינו אימים, שדוחקות אותנו למיטת סדום, כמו חידת ספינקס שאין לה פתרון, שלעולם לא ניתן להיחלץ מהן בשלום. תאמר "אני יודע"? שחצן. "גם אני"? חרמן שקרן. תשתוק? קר לב. למה להבהיל אותנו ככה? אי אפשר להסתפק ב"היית גדול"?