ברון הסמים ששלט בקולומביה, שחקן התיאטרון עטור הפרסים שביקש להתנקש בנשיא ארצות הברית והאיש מאחורי מתקפת הטרור המפורסמת בעולם. סיפורם של חמישה רבי פושעים, שהצליחו להימלט פעם אחר פעם מידיהן של רשויות החוק, עד ליום שבו המזל נגמר
אילן קפרוב | mako | פורסם 08:21 17.10.12
אינספור פושעים, רוצחים וסתם אנשים עם טראומות ילדות בלתי פתורות, הטרידו את האנושות במשך השנים. רובם סיימו את חייהם מאחורי סורג ובריח, מעטים ידעו להיעלם מעל פני האדמה. אבל הנבלים המשפיעים מכולם היו אלו שכדי לסיים את עידן הטרור שלהם נדרשו משאבי עתק, אינספור כוחות והרבה מאד סבלנות.
ג'ון דילינג'ר: האיש שאף כלא לא הצליח להחזיק
את השפם גנבתי מציון ברוך|צילום: wikipedia.orgאתם לא יכולים לקרוא לעצמכם פושעים רציניים באמת, עד שיחידה פדרלית מיוחדת לא הוקמה אך ורק כדי לשים אתכם מאחורי הסורגים. למרבה האירוניה, אלמלא דילינג'ר צירוף האותיות FBI ככל הנראה לא היה אומר לכם הרבה. דילינג'ר, בן למשפחה בת חמש נפשות באינדיאנה, בחר בצד הלא נכון של החוק עוד בהיותו בריון מתבגר באינדיאנפוליס, עם היסטוריית הרשעות ארוכה. בגיל 25, אחרי שערק משירותו הצבאי בצי האמריקאי, התחתן והתגרש תוך חמש שנים, ולא הצליח למצוא עבודה – החליט לשדוד חנות מכולת בשנת 1929. הוא נתפס והודה, מתוך ציפייה שהדבר יביא להקלה בעונשו. במקום זאת שלח אותו השופט ל-10 שנים בכלא, ויצר תגובת שרשרת שתשנה את מהלך ההיסטוריה כולה.
בזמן שהותו בכלא סיפר דילינג'ר הזועם, לכל מי שהסכים לשמוע, על כוונתו להפוך לפושע על. "אני אהיה הממזר הכי גדול שראיתם אי פעם ברגע שאצא מכאן", נהג לטעון. אביו, שניהל את המאבק מחוץ לכותלי הכלא, הצליח להביא 188 תושבים לחתום על עצומה לשחרורו בערבות ב-1933. נאמן להבטחתו מיהר דילינג'ר להקים כנופיית שודדים ולשדוד בנק מקומי מיד עם יציאתו מהכלא. גם בפשע הזה הוא הצליח להותיר אחריו עקבות שיובילו אליו את הרשויות, רק שהפעם כבר לא הייתה כל כוונה לשבת בשקט. חודשיים אחרי שנתפס ונשלח לרצות את עונשו בכלא באוהיו, פשטה כנופיית דילינג'ר על המקום, הוציאה להורג את השריף, שחררה את המנהיג ופצחה בשרשרת של מעשי שוד ורצח שוטרים מאוהיו ועד דרום דקוטה. באחד המקרים נתפס בשלישית, אך הצליח להימלט כשהוא מאיים על חבורת השוטרים שסביבו באקדח עשוי עץ, גנב מכונית, וחזר להשליט טרור. הפעם בשיקגו.
עם פרס של 10 מיליון דולר על ראשו ומעמד של הפושע מספר אחת בארצות הברית, נוצר הצורך ליצור מערכת מתואמת שתשים קץ לאימה שהטיל דילינג'ר ברחבי המדינה. כך נולדה לשכת החקירות הפדרלית, ה-FBI. אחרי מספר קרבות עקובים מדם אליהם נקלע כוח הסוכנים המיוחד שהוקצה למשימה - מהם הצליח דילינג'ר להימלט בכל פעם מחדש – איתר סוף סוף ראש הסוכנות, ג'יי.אדגר הובר, נקודת תורפה בשרשרת ההגנה על דילינג'ר. אנה קומפאנאס, מנהלת בית הבושת בו ביקר השודד לעיתים קרובות, הסכימה למסור לשוטרים (תמורת הבטחה לגרין קארד) את המקום בו נפגש דילינג'ר עם נערת הלילה שבחר לעצמו. צוות המשימה התמקם מחוץ לאולם הקולנוע ב"תאטרון ביוגרף" בשיקגו ב-22 ליולי, 1934, והמתין לסיום הסרט. מיד עם יציאתו פתחו שלושה סוכנים באש לעבר דילנג'ר. הוא נהרג במקום. המצבה בקברו הוחלפה מספר פעמים בשל הנטייה של מבקרים במקום לחצוב לעצמם חתיכות ממנה כמזכרת מהסופר פושע. כבר אז הם ידעו כנראה שיום אחד יקימו את איביי.
פאבלו אסקובר: ברון סמים, רוצח, גיבור המונים
וזה עוד בלי להחשיב את הקוויקי של הבוקר|צילום: wikipedia.orgאם חשבתם שג'ון דילינג'ר היה ילד מפחיד, זה רק משום שהוא לא פגש בשכונה את פאבלו אסקובר. בתור בן למשפחה עניה במדיין, העיר השנייה בגודלה בקולומביה, הבין אסקובר מהר מאד מה עליו לעשות כדי לעלות ברמת החיים. כבר כמתבגר היה מעורב בהברחת סיגריות, מכירת כרטיסי לוטו מזויפים, גניבות ובחטיפה של פקיד בכיר, שעבור שחרורו קיבל מאה אלף דולרים במזומן. עם ההון ההתחלתי הזה פנה אסקובר לשוק הברחות הסמים. בגיל 22 כבר הרוויח את המיליון הראשון שלו, כשהיה בן 30 הבריחה הרשת בבעלותו מעל 15 טון קוקאין ביום, בשווי של לא פחות מחצי מיליארד דולר. את 15 מטוסי הענק ו-6 המסוקים בהם השתמש כדי לייבא את הסמים מפנמה לקולומביה, הציב בגאווה בשערי אחוזת הענק שלו בעיר.
אחרי שהפך את גבולות ארצות הברית למגרש המשחקים הפרטי שלו, החליט אסקובר שהגיע הרגע להיכנס לפוליטיקה ולרוץ לבחירות בקונגרס הקולומביאני. אלא שבמקום לנשק תינוקות, לטייל בשווקים ולפמפם מסרים, הייתה לברון הסמים שיטה טובה הרבה יותר להשפיע על תוצאות הבחירות. אינספור נבחרי ציבור, שוטרים ופקידי מדינה זכו לקבל ממנו שתי ברירות הקשורות בכסף: שטרות או קליע. הפקידים והשוטרים לקחו בדרך כלל את האפשרות הראשונה, בארבעת המתחרים על כסא המפלגה העדיף אסקובר פשוט להתנקש. מאוחר יותר דאג לרצוח גם את כל המועמדים לנשיאות, פוצץ את המטוס של הנשיא המכהן והרג 110 אנשים (הנשיא עצמו כלל לא היה עליו באותו יום). במבצע אחר פשטו כוחות הקרטל של מדיין על משרד המשפטים כשהם מותירים אחריהם 52 גופות, בדרך להשמדת כל תיקי הראיות שנאספו אי פעם כנגדו. אחרי שסיים את טיהור האורוות, הסכים אסקובר להסגיר את עצמו לכלא פרטי, "La Catedral", משם המשיך לנהל את עסקיו באין מפריע ללא חשש שיוסגר לארצות הברית.
ב-1992 הבינו האמריקאים שהרבה תועלת לא תצמח להם מהרשויות בקולומביה. במקום זאת הוחלט להשקיע ביחידה מיוחדת של המשטרה הקולומביאנית, אליה צורף כוח משימה מיוחד של הכוחות המשולבים בארצות הברית על מנת להגיע סוף סוף אל אסקובר. המרדף הסתיים ב-2 לדצמבר 1993 כשכוח המשטרה המיוחד איתר את אסקובר בבית במדיין, והטיל עליו מצור. עם הפריצה לבית נתקלו השוטרים באש כבדה מצד הפושע ושומרי ראשו, וחיסלו אותם במהרה. בקולומביה, עם זאת, מחשיבים לא מעטים את אסקובר גם כיום לסוג של גיבור (לוקח מהעשירים ונותן לעניים), ומעניקים את שמו לילדיהם. נראה אותם מוציאים גרין קארד עם זה.
אוסמה בן לאדן: המצוד הגדול בהיסטוריה
המודל לחיקוי שלי: קראטה קיד|צילום: wikipedia.orgחשבתם שרק ילדים למשפחות עניות עשויים להפוך לנבלי על במנוסה מהחוק? מסתבר שגם "במשפחות הכי טובות" זה יכול לקרות. האיש שעתיד להנהיג את ארגון הטרור הקיצוני בעולם, נולד בריאד, סעודיה, למשפחת מיליארדרים המקורבת לבית המלוכה. את החינוך שיאפיין את אורך חייו קיבל בבית ספר דתי שמרני של העדה הוואהבית, זרם אסלאמי קיצוני הדוגל במלחמת חורמה בכופרים. בזמן לימודיו באוניברסיטה העמיק בחקר פרשנות הקוראן ותורת הגי'האד, והביע עניין בספרים ומסמכים המתעדים את פעילותה של ארצות הברית במזרח התיכון. כאן, טוענים בכירים ב-CIA, נולדה האמונה כי מדיניות החוץ האמריקאית נועדה לפגוע ולדכא מוסלמים, וכי מושגי הפאן ערביות, הסוציאליזם והדמוקרטיה נוצרו רק כדי להקל עליה את השליטה בהם. הפתרון שהציע היה פשוט: השלטת חוקי השריעה (הדין המוסלמי המחמיר של הקוראן) על המוסלמים כולם.
צחוק הגורל קבע כי את ההכשרה הצבאית, הנשק והאספקה הראשוניים קיבל בן לאדן מגופים מערביים, כחבר במוג'האדין במהלך מלחמת רוסיה-אפגניסטן ב-1979. עשור מאוחר יותר עקר לאפגניסטן ועשה שימוש במשאבי הממון הבלתי נדלים שברשותו כדי להקים את "אל קאעידה" – רשת של קבוצות חמושים שפעלו תחת מטרייה אידיאולוגית אחת, אך מנותקות זו מזו כדי למנוע קישור ביניהם. ב-1998 היה בן לאדן מוכן להכות לראשונה באויבת הגדולה. ב-7 לאוגוסט החרידה שורת פיצוצים סימולטנית של משאיות תופת את השגרירויות האמריקניות בדאר א-סלאם, טנזניה וניירובי. מאות נציגים אמריקאים מצאו את מותם בהתקפה האכזרית, שהזניקה את בן לאדן לראשונה לצמרת רשימת המבוקשים של ה-FBI. שלוש שנים מאוחר יותר הכה בן לאדן בארצות הברית במתקפה משולבת בשנית, הפעם עם מטוסי מתאבדים שכוונו לוושינגטון, וירג'יניה ולליבה של ניו יורק. 2,996 ההרוגים ב-11 לספטמבר 2001 סימנו את תחילתו של המרדף הגדול בהיסטוריה.
עוד ערב של ליגת אלופות יוצא לדרך|צילום: הבית הלבןבזמן שהכוחות המיוחדים של ארצות הברית מנהלים מלחמת התשה מול הטליבאן ומציעים 50 מיליון דולרים בעבור תפיסתו, המשיך בן לאדן לשגר קלטות ממקומות מחבואו בהרים, להטיף למלחמה בכופרים ולהעניק השראה לפעולות טרור קשות במערב. במשך למעלה מעשור נמשכו הקרבות הקשים והחיפושים במערות ברחבי המדינה, בניסיון לאתר את האיש עם הזקן והטורבן. מקורות סותרים הוליכו את כוחות הקואליציה לאינספור מוקדים בהם שהה, לכאורה, לאורך השנים. כל זאת עד דיווח מודיעין באפריל 2011 שהצביע על אחוזה מבודדת בת שלוש קומות באבוטאבאד, פקיסטן. ה-"Navy Seals", יחידת העלית של הצבא האמריקני, פשטה על המתחם באמצעות מסוקים ב-2 למאי, 2011, כשהתמונות משודרות בזמן אמת לחדר המצב בבית הלבן. שלושה מאבטחים, שתי נשים ובן אחד הפרידו בינם לבין רב המחבלים בקומה השלישית. אחרי שנורה בראשו, הדהד בקשר האמריקני מפקיסטן ועד וושינגטון הקוד המאובטח לו המתינו במשך 10 שנים: "ג'רונימו א.נ.ב (אויב נהרג בפעולה)".
ג'ון ווילקס בות': כוכב התיאטרון שהפך לרוצח
עם תספורת כזאת גם אתם הייתם הופכים לרוצחים|צילום: wikipedia.orgבניגוד לכל יתר החברים האחרים ברשימה הזו, לג'ון ווילקס בות' הייתה דווקא אלטרנטיבה טובה לחיי הפשע. בתור נצר למשפחת שחקני תיאטרון מוערכת, דרכו בעולם הבמה נראתה סלולה כבר כשעלה עליה לראשונה בגיל 17 כדי לגלם את ריצ'רד השלישי. עשור מאוחר יותר הוא כבר נחשב לכוכב מוביל בזכות עצמו, כשכרזות עם שמו נתלו ברחבי ארצות הברית ואירופה כדי לקדם מחזות מובילים במסעות תיאטרון בהם השתתף. על הבמה נראה בות' כמו הליברל האולטימטיבי, בעודו מדקלם את מיטב יצירותיו של שייקספיר ומגלם דמויות כמו ברוטוס ויוליוס קיסר. מחוצה לה הסתבר שהוא קצת פחות סובלני כלפי דמויות ורעיונות מתקדמים. רעיון כזה הייתה התנועה לביטול העבדות, שנוסדה ב-1859 ואיימה לסיים את חיי הנוחות שסיגלו לעצמם תושבי הדרום, חובבי הפועלים השחורים.
שנתיים לאחר מכן, עם פרוץ מלחמת האזרחים, החל הרעיון לצבור תאוצה בזכות הנשיא, אברהם לינקולן, תומך נלהב של התנועה, והאיש שהפך במרוצת השנים לאובססיה הפרטית של ג'ון ווילקס. כשנבחר בשנית ב-1864 והחל לקדם את השינוי בחוקה, קפץ הפיוז של בות' סופית. במאבק אחרון לשמור את הדרום האהוב עליו גזעני ומעמדי, החל השחקן המוערך לעבוד על לא פחות מתוכנית לחיסולו של נשיא ארצות הברית. הוא ריכז סביבו חבורה של יוצאי צבא המורדים, שיצאה ללמוד את אבטחת הנשיא בנאומים רשמיים והתכנסה לישיבות תכנון מפורטות כדי לבצע את המזימה. ב-12 לאפריל, 1865, הגיעה ההזדמנות לה חיכה כשהנשיא, ביחד עם צמרת המדינה, הגיע לצפות בשחקן הנערץ ב"תיאטרון פורד" בוושינגטון. כיאה לכוכב בקנה מידה ארצי, זכה בות' לגישה חופשית לכל רחבי התיאטרון, אותה ניצל כדי להיכנס מהדלת האחורית של התא הנשיאותי במהלך ההצגה, ולירות בראשו של לינקולן מטווח קצר. לאחר מכן קפץ אל הבמה בקריאות ניצחון – ונמלט.
באותיות הקטנות נכתב: הפרס יחולק בכסף של מונופול|צילום: wikipedia.orgהמצוד הגדול ביותר שידעה אמריקה עד אז נפתח בשילוב כוחות כולל מצפון עד דרום (בניגוד למה שציפה, גינה צבא הדרום את מעשיו של בת' והכריז פרס של 100,000 דולרים על ראשו). בתחילה ניסה הרוצח להימלט למקום מבטחים בג'ורג'יה, מתוך ציפייה שמעשיו יעוררו מחדש את המלחמה, אך מיהר לגלות שנותר לבד במחנה. כאן הפך היתרון הגדול לחיסרון, כשהכוכב הגדול והמוכר במדינה זוהה בכל מקום אליו הגיע, ונאלץ להימלט שוב ושוב מפני המון זועם שביקש להסגירו. המזל נגמר 12 ימים לאחר הרצח בווירג'יניה, אז איגפה יחידה מחיל הפרשים את החווה בה ביקש להסתתר, וביקשה ממנו להיכנע. בתגובה הצית בות' את האסם וניסה לקפוץ אל תוך האש, אך כדור מדויק השיג אותו לפני כן. ברגעיו האחרונים ביקש שימסרו לאמו כי "מת למען מולדתו", למרות שאף מולדת לא ממש ביקשה שיציל אותה אי פעם.
אדולף אייכמן: עם שלם דורש נקמה
_ OBJאמור לנו מי הם חבריך ונאמר לך כמה דרעק אתה עתיד להיות. במקרה של אדולף אייכמן, מדובר היה בארנסט קלטנברונר, ידיד המשפחה שיהפוך ביום מן הימים למפקד המשמר לביטחון הרייך ובכיר בשורות האס אס. אלא שכל האכזריות שגילה קלטנברונר לאורך השנים (הוצא להורג במשפט נירנברג 1946) לא תרמה למכונת ההשמדה הנאצית כמו עידודו של הבן שטוף האידיאולוגיה הימנית של המשפחה להצטרף אליה. עד לאותה תקופה העסיק עצמו אייכמן, שנשר ממערכת החינוך, בעיקר כפקיד בחברת נפט. השנים הראשונות כחבר לא היו קלות לאייכמן, ששקל בשלב מסוים את דרכו, עד שנתקל בעוד מכר אוסטרי: לאופולד וון מינדנשטיין, שהזמין אותו להצטרף ל"מחלקה היהודית" בברלין. מאוחר יותר טען אייכמן כי הייתה זו "ההזדמנות הגדולה לה חיכה למצוא את מקומו". בתחילה היה אחראי על איסופם וגירושם של ברי המזל לפלסטינה, מהר מאד עלה בסולם הדרגות עד שהגיע לפקד על המחלקה.
עם תחילת מלחמת העולם השנייה נתפס אייכמן כ"מומחה לענייני יהודים" וקיבל את האחריות לפיקוח על מחנות הריכוז, איסוף רכושם של היהודים וריכוזם בגטאות ברחבי המדינה. ב-1942 הוזמן בחשאי על ידי ריינהארד לשמש כמזכיר בפגישת מנהיגי הרייך, בה נוסחו הצעדים לרצח יהודי אירופה. לאחריה נקבע כי ישמש אחראי תחבורה ל"פתרון הסופי", ויפקח על הובלת היהודים למחנות המוות בפולין הכבושה. כשהצבא הסובייטי עמד לפלוש לגרמניה, מיהר אייכמן להימלט להונגריה, נחוש בדעתו להמשיך במשימת ההשמדה שהוטלה עליו. במהלך 1944 הספיק לשלוח כ-440 אלף מיהודי המדינה אל תאי הגזים, תוך שהוא מתעלם מפקודה ישירה של הימלר להקפיא את ההליכים ולהתייצב כחייל קרבי בהגנה על גרמניה. עם סיום המלחמה, כשציד הבכירים הנאצים בשיאו, ניסה את מזלו אצל חברו הוותיק, קלטנברונר, ששהה באוסטריה, וביקש מקלט. אך זה סירב לקבלו בטענה שהוא "מסומן" על ידי בעלות הברית.
באמא שלי, לא רציתי ללבוש את הכובע הזה, רק מילאתי הוראות|צילום: wikipedia.orgב-1946 הצליחו האמריקאים לשים את ידם על אייכמן ולכלוא אותו, אך הוא הצליח לברוח, שינה זהות ועבד כחוטב עצים במחבוא בגרמניה. משם הצליח לעשות את דרכו לארגנטינה תחת השם הבדוי, ריקרדו קלמנט, ופגש בקצין אס אס ששיכן אותו באחוזה בבואנוס איירס של ארגנטינה, שסירבה להסגיר את המתגוררים בשטחה. ראש המוסד, איסר הראל, הבין כי הדרך היחידה להגיע אל אייכמן תהיה באמצעות פעולה סודית בשטח ארגנטינה. צוות משימה מיוחד הוקם ב-1957 לטפל באיתורו של הפושע הנאצי, והחל לנבור בפרטי מידע לאורך שלוש שנים ארוכות עד לזיהויו הוודאי של אייכמן. צוות חטיפה של ארבעה סוכנים הגיע לסו פרננדו, פרבר של בואנוס איירס, ונסע לכיוון ביתו ב-11 במאי, 1960, שם השתלטו עליו ללא התנגדות מיוחדת. שמונה ימים לאחר מכן הוטס תחת אבטחה כבדה לישראל ובאפריל 1961 נפתח משפטו בירושלים. ב-31 במאי נדחתה בקשתו האחרונה לחנינה, והוא הוצא להורג בתלייה.
