יש משהו מעניין עם סטריאוטיפים – הרבה פעמים הם לא נכונים. אני בטוח לא היחיד ששם לב לעובדה שכאשר בנות ישראל פוגשות תייר שמדבר איתן בשפה זרה וחלקלקה הן נהיות הרבה יותר נחמדות ומשוחררות מינית. ככה זה תמיד עבד; אתן נמשכות לזר ולמוזר, אוכלות כל בולשיט שנותנים לכן – ותאמינו לנו, גברים ימכרו בולשיט בכמויות אם זה יכניס אתכן למיטה – ובכל פעם שגבר מסוקס מדבר אליכן במבטא פריזאי חושני אתן נמסות ומורידות את כל המחסומים.
תקשיבו טוב: מאהב לטיני זה בלוף
פה אני מגלה לכן סוד מקצועי אוניברסלי: לכל גבר בעולם יש איזה קלף מאפיין שהוא שולף אותו תמיד על מנת להשיג בחורה שלא מגיעה מהמדינה שלו.
קחו את הגברים הדרום אמריקאיים הלטיניים עלאק. נשמע טוב, נכון? הם בטח חושניים ומאהבים נפלאים וכולם סוג של אנטוניו בנדרס. אז זהו, שלא בדיוק.
בשירותי כמלצר בבר תל אביבי נתקלתי באיזה לטיני אחד, בחור נמוך, מקריח ועם משקפיים – מעין גרסה לטינית נמוכה של סטיב גו'בס. בקיצור, הוא דיבר עם אחת הבנות היותר שוות באזור במבטא ספרדי. הישראלית נמסה ממנו. הבחור מספר לה בחצי עברית חצי ספרדית איך הוא עכשיו חזר ממטע ענבים בבואנוס איירס, ובדיוק רק קפץ לבקר את המשפחה בהולי-לנד. מחר הוא חייב לתפוס טיסה לקטוף את הענבים לפני שיתייבשו. עכשיו תקשיבו לי טוב – אין מצב שהגמד הזה עובד במטעים של יין בבואנוס איירס כי הוא לעולם לא יוכל להגיע לקטוף אותם. אבל המבטא שלו כבש את הבחורה תוך שניה, והיא די התעלמה מכל השאר, שממש לא היה מחובר למציאות.
נמשיך בבולשיט שקונה אתכן ונעבור לחבר'ה השחורים שמגיעים הרחק מהמערב. בשבילכן, ברגע שאתן רואות שחקן זר אתן יוצאות מתוך שתי נקודות הנחה: הוא יודע לרקוד היפ הופ, ויש לו זרנוק ענק.
לא יכול להעיד בנוגע לזרנוק, אבל הייתי בכמה מועדונים של היפ הופ בחיי וראיתי גברים שחורים שלא יודעים לרקוד. אבל הבנות הישראליות היו כל כך מוקסמות מלבוש הכובעים ומכנסי הראפרים שלהם שהן לא שמות לב שהבחור: א' לא בקצב וב' הוא בכלל לא שחור אורגינל. יש לי מספר חברים תימנים שהלך להם די טוב עם הקטע הראפרי – הם היו הולכים למסיבות של היפ הופ לבושים כמו ראפרים ומדברים במבטא כבד עם הברות קצרות שכללו את המילים :"יווו" "ביץ'" "דוג". נחשו מה? הלך להם. רק בבוקר למחרת הם סיפרו לבנות שהם תפסו שבמקור הם מאור עקיבא והשם האמיתי שלהם הוא פנחס ולא סנופי.
בנות גם מתות משום מה על איטלקים. על שום מה ולמה? איכשהו עליהם שרשרת וגורמט ולבוש שחור זה משהו שקונה בחורות ישראליות – אבל על מישהו מהארץ זה לא עובר סלקציה.
או צרפתים. גבר צרפתי רומנטי מדבר על שירה, יודע להעריך אוכל טוב, יין טוב והוא מגיע ממקום נאור ומתקדם שמכבד אומנות. הודעה שהגיע זה עתה מניקולא סרקוזי: בולשיט. ראיתם פעם חבורת צרפתים בים בשישי? אין שם שום דבר רומנטי. אין שם יין טוב ובטח שלא אומנות. יש שם חבורות שמשחקות שש בש ושותות בירות כמו כולנו.
ואי אפשר לשכוח את הגבר הערבי המקופח והמעונה. הוא בדרך כלל מביא בחורות מהאוניברסיטה, מדבר איתם על נרטיב פלשתיני ואיך קשה לו להיטמע בחברה הישראלית – אבל הוא רק רוצה להיטמע בתוך פעילת שלום עכשיו. הייתי רוצה לדבר על זה עוד, אבל אני פוחד שיתבעו אותי על גזענות.
מה נשאר? גברים ישראלים כמובן. ווי אר דה בסט
אז נכון, גם לנו לא חסר בולשיט כשאנחנו פוגשים את אחת מנציגות עמי הסקנדינב – כל שקמיסט מתחיל שהיה בצבא הפך לצלף שכמעט תפס את נסראללה בכוונת – אבל הנקודה שלי שהסחורה הכי טובה עדיין נמצאת ממש פה בשוק הכרמל. למרות כל הפגמים שלנו (ורשימת המכולת היא ארוכה אני יודע), עדיין הגבר ישראלי הוא הדבר הכי טוב ומתאים לבחורה ישראלית. ואני מסביר:
אנחנו דוברים את אותה שפה, מה שאומר שאנחנו יכולים להצחיק אתכן הרבה יותר מכל מאהב לטיני; נסו לספר בדיחה על מרוקאי פולני ורב הלכו למכולת בספרדית ותראו לאן תגיעו.
יש לנו את אותה מנטאליות; מה יותר כיף לשבת עם בת זוג על הספה ולראות ארץ נהדרת ביחד? אף צרפתי לא יוכל להעריך חיקוי ליטל מעתוק או לתת אחד משלו, של שאולי או שאול.
יש לנו את אותם שיגעונות והלחץ של המשפחה ואותם הטעמים באוכל – אני אף פעם לא הבנתי מה הקטע לאכול בשר על הבוקר? ותכל'ס, אין ארוחת בוקר טובה יותר מהארוחה ישראלית של מקושקשת וקוטג'.
רק גבר ישראלי יוכל להחליף לך פנצ'ר במכונית באמצע יום חם, בכביש מהיר של נהגים צופרים, ולהתגאות כאילו עכשיו צלחתם את התעלה ביחד.
ולטיעון המנצח: מי באמת מהמאהבים הזרים האלו חווה פעם שירות צבאי אמיתי? מתי מעט. בטח לא הצרפתי שהתנדב פעם אחת בגרינפיס. אז למה טיעון שעובד לנו כל כך טוב בזירה הבין לאומית לא עובד לנו עם התוצרת המקומית?
