ס.ט.י שואל: "היי נאוה. אני בן 27 ויש לי פגם שאני לא יכול להסתיר - גמגום. אני חי עם זה בשלום מספיק שנים, אבל לפני כמה שבועות קרה לי משהו שאני לא מצליח להשתחרר ממנו: התחלתי סוף סוף עם בחורה שאני רואה קבוע בבר שאני תמיד הולך אליו, וברגע שהיא קלטה שאני מגמגם היא נקרעה מצחוק. במשך שעה חזרתי בראש על משפט הפתיחה שרציתי לומר לפני שניגשתי אליה, וכשהלכתי ממנה יכולתי לשמוע אותה צוחקת על זה עם חברה שלה. זה לא גרם לי לאבד את הביטחון, אבל זה היה משפיל. אני לא מבין למה נשים אוהבות לתת לגברים להרגיש אפסים בקטע הזה".
 
זה לא עלי מה שקרה לך, ועדיין - אני מרגישה צורך להתנצל בשמה על התגובה הנוראית הזאת, שעושה שם רע לנשים. אבל לא בגלל שאתה מגמגם ומסכני שצריך להתחשב בקושי שלו, אלא בגלל שזאת פשוט התנהגות דוחה, כלפי כל אחד, נקודה. אה ורק לשם ההדגשה: אמרתי "מרגישה צורך", לא שאני באמת מתנצלת, כן? כי תכל'ס לא אמרתי לך משהו רע בעצמי. אבל חכה, הדף עוד ארוך ויש לי נטייה לזה.
 
בוא נדבר רגע על פגמים, אבל לפני זה - עלי (שזה בעצם אותו דבר): כשעבדתי בעברי המפוקפק בבר, הייתה מגיעה אלי לקוחה קבועה עם עודף משקל גדול. בזמנו זה היה בעיני "פגם", ולא הבנתי איך הלקוחה הזאת הייתה מוקפת באופן תמידי בעשרות מחזרים שהיו מהופנטים ממנה. היא תמיד תפסה את תשומת הלב של כולם ונראתה הכי סקסית בעולם. מה שהיה ממש קשה כי בכל זאת, אני עמדתי מטר ממנה והתחרות קשה. בעיניה המשקל לא היה פגם ואם כבר, הפגומים היחידים מבחינתה היו אנשים שלא הבינו כמה היא אדירה.
 
מה שאני מנסה לומר, בניסיון להישמע הכי לא ד"ר פיל-ית שאפשר, הוא שאני היחידה שיכולה לבחור מה הפגמים שלך. אוי, סליחה - אני רגילה לשלוט על הכל בטור שלי. התכוונתי שאתה היחיד שיכול, כמובן. וברגע שאתה מתייחס לזה בתור משהו שלילי או מגביל, זה הופך לאישיו. במקום זה, קח את המאפיין שלך ותנצל אותו לטובתך. היה מצחיק אותי בטירוף אם היית צוחק על עצמך ונ נ נ נ נניח מגמגם בדפוס בשאלה ששלחת לי.
 

via GIPHY

 
>>> בטורים הקודמים ב"לך תבין נשים": 
 
תראה, בתור אחת שגם מתחילה עם גברים בעצמה וגם שמתחילים איתה באופן קבוע (אחת לשנה זה עדיין הגדרה של 'קבוע'!), אני יכולה לומר לך שאכן מדובר בתהליך מביך ולא נעים, אבל אתה גם ככה לא מעוניין באלה שנותנות לך להרגיש כמו אפס. אתה צריך לומר תודה לבחורה ההיא, כי היא עשתה עבורך את הסינון הראשוני. אתה הרי לא רוצה מישהי שאין לה את היכולת להעריך את האומץ שבלגשת למישהו, או שדוחה אותך על דבר שהוא חלק בלתי נפרד ממך. ואני יודעת על מה אני מדברת, כי זה תמיד קורה לי עם גברים. כאילו, יש להם משום מה בעיה עם זה שאני מגיעה עם האופי הספציפי שלי. לא ברור.
 
בכל מקרה, אני מקווה שאתה מבין שפשוט היה לך את חוסר המזל המבאס ליפול על מישהי כזאת, ושבאמת לא כולן מגיבות ככה. כלומר, יש גם נשים שמגיבות הרבה יותר גרוע, בתור ברמנית - הייתי עדה. אבל זה בסדר, זה לא מעיד שום דבר על עצמך, רק עליהן. 
 
אגב יצאתי לפני שנים עם בחור מגמגם במשך תקופה ארוכה, אבל זה היה בטעות. פשוט לקח לו מלא זמן לומר שהוא רו רו רו רו רו רוצה להיפרד. 
 

 
נשים-ישראליות-הן-כונפות שואל: "מה הדרך הכי טובה להשיג מספר טלפון מבחורה?"
 
לומר לה שנשים ישראליות הן כונפות. מי תסרב לך?
 
אני לא בטוחה שאתה צריך את העזרה שלי, כמו שאני בטוחה שאתה זקוק לעזרה באופן כללי, אבל אולי אחרים שפויים כן צריכים שבאמת אענה לשאלה הלגיטימית הזו, אז יאללה.
 
האמת שהדרך הכי טובה להשיג מספר טלפון של מישהי, הוא לא לנסות להשיג את המספר בכלל. בימינו, כל מה שאתה רוצה מבחורה זה את השם שלה. משם הדרך לצ'אט בפייסבוק קצרה יותר מהבולבול של האקס הראשון שלי - שזה ממש קצר - ויותר מזה לא צריך (כלומר לא צריך יותר מהשיחה, מהבולבול ההוא בטוח צריך יותר). מדברים שם, מכירים, רואים אם מתאים ואם כן - המספר מתקבל באופן טבעי ובקלות.
 
אם לא שכנעתי אתכם ואתם בכל זאת רוצים לשמוע על דרך אחת לעשות את זה, בבקשה: אחת הדרכים הכי מגניבות שבה גברים השיגו את המספר שלי (טוב בסדר - גבר, ביחיד), זה בטריק שאני לא מאמינה שנפלתי בפח שלו (טוב, בסדר - כולם מאמינים): ניגש אלי בחור, אומר לי בסטרס ענק שהוא חייב שיחה, אני רוצה לעזור לפתור את המצוקה אז נותנת (רק את הטלפון, בשלב הזה), ואז הוא מתקשר בעצם למספר שלו וככה הוא משיג את המספר שלי. גאוני. זאת אומרת, אם הוא היה מכיר אותי הוא היה יודע שמספיק שיש לו דופק כדי שבחורה חסרת סטנדרטים כמוני תזרום איתו. אבל עדיין, זה גם ממש פשוט לביצוע וגם מצביע על תעוזה שמעוררת הערכה. או פאניקה, תלוי על מי אתה נופל.
 
אבל כדי שלא יקרה שפנה אלי גולש ולא קיבל את מה שהוא צריך: הנה לך מספר טלפון הישר מבחורה - 100. תציג את עצמך עם השם שנתת לי, ומשם הכל יתגלגל לכיוון שאתה זקוק לו.
 

 
>>> גם לכם יש שאלות על יחסים, נשים ומה שביניהם? אתם מוזמנים לפנות לנאוה מרקו במייל או בפייסבוק, ומשם האחריות היא לגמרי עליכם.