גבר הלך לאיבוד שואל: זה ארוך, אבל אני לא יודע למי לפנות ועם מי להתייעץ. בבקשה תעזרי לי. היה לי סטוץ לפני 4 שנים בערך עם תיירת מצרפת, ומפה לשם לפני כמה ימים קרה לי משהו מטורף שקורה רק בסרטים. נכנסתי לפייסבוק וראיתי במקרה בשורה של ההצעות לחברים מישהי ממש מוכרת. יש לנו חבר משותף אז נכנסתי לראות מי זו. אחרי כמה דקות קלטתי שזו אותה תיירת, אבל הקטע שהיא מצולמת כשלידה ילד קטן שנראה בול כמוני (אני כהה עור והיא ממש לבנה). שלחתי לה בקשת חברות, נכנסתי ללחץ וואו, היא אישרה אותי תוך דקות וכתבה לי באנגלית שהיא ידעה שהיום הזה יגיע והאמת שבאותו רגע היה לי ברור מה קורה, אבל גם לא קלטתי כלום.

היא סיפרה לי שנכנסה להיריון מאותו לילה אבל היא לא ידעה כלום עלי והיא כבר הייתה שוב בצרפת כשגילתה, אז היא הרגישה לבד בזה וכאילו שזו רק החלטה שלה. אמא שלה מתה לפני שנים, אין לה מושג מי זה אבא שלה ויש לה רק אח אחד קטן ממנה, אז היא החליטה לשמור את התינוק. היא אמרה לי שהיא מצטערת שוב ושוב ואני פשוט בהלם. היא לא רוצה כלום ממני ומעדיפה שנמשיך כאילו כלום, אבל גם שהיא יודעת שאם אני ארצה חלק היא לא תוכל לעצור את זה. אני לא יודע כלום עכשיו ואין לי מושג מה לעשות. יש לי חברה רצינית שנה וחצי, היא כבר יודעת הכל וכבר אמרה לי שהיא לא יודעת מה היא מרגישה לגבי הסיפור ולא דיברה איתי כבר שלושה ימים. המשפחה שלי לא יודעת ואני פשוט לא יודע מה הצעד הבא.

בדרך כלל כשגבר מתחיל סיפור ב"זה ארוך" ולא מדבר על מה שאני מקווה שהוא ידבר עליו - אני מאבדת עניין די מהר, אבל הפעם מודה שרותקתי. תהיתי בהתחלה אם זה סיפור הטרלה אבל העובדה ששלחת לי "נו?? קראת?" רק שעה אחרי ההודעה הראשונה ששלחת, לימדה אותי שלא (וגם שאתה חצוף, אבל זה מתגמד לעומת כל שאר הבעיות שלך).

אכן מדובר בדרמה לא קטנה ויש כאן הרבה מאוד לעכל. אני לא נכנסת בכלל למי כאן לא בסדר, אם בכלל, כי אני בטוחה שיש מספיק צדדים לסיפור וזה גם ככה לא רלוונטי. מה שחשוב, כמו שאמרת, הוא מה הצעד הבא. 

עכשיו, יתכן שאנשי מקצוע יאמרו לך שהשלב הבא הוא לחשוב קודם מה אתה רוצה, אבל אתה התקמצנת על עצה בתשלום והסתפקת בי, ולכן בטור שלי אני מרגישה חופשי לומר מה *אני* הייתי עושה לפי האני מאמין שלי - וזה לא  לחשוב מה אתה רוצה לעשות, אלא לעשות מה שנכון. ומה שנכון הוא לקחת אחריות על ילד שהבאת לעולם, בין אם רצית אותו ובין אם לא.

מבחינתי - ושוב, זו רק תפיסת העולם שלי - ברגע שהבאת לעולם ילד - או לצורך העניין, גילית שיש לך אחד - הוא במקום הראשון ויש לך אחריות עליו. אתה צריך לדאוג לו להכל, מהדברים הכי בסיסיים של אוכל וגג מעל הראש ועד הרווחה שלו, החינוך שלו והאושר שלו. אני לגמרי מבינה את התחושה שתיבת פנדורה נפתחה והיית מעדיף לסגור אותה, לשים בצד ולחזור לחיות את חייך כאילו לא ידעת וכמו שאם ילדך מציעה - אבל התיבה פתוחה ומה שתחליט לעשות עכשיו יהיה קריטי ומשנה חיים לא רק לך.

זו סיטואציה קשה, לא הוגנת וטעונה בהרבה רגשות ומורכבויות, אין לי ספק. זה הרבה לעכל בזמן קצר. במובן הפרקטי, הדבר הבא שהייתי עושה, אם הייתי במקומך, הוא לספר למשפחה הקרובה ולקבל מהם את התמיכה שאתה בטוח צריך עכשיו. אחר כך, תוודא שאתה אכן האב הביולוגי. ברגע שזה יאושר, הייתי פותחת את הכיס ומתייעצת עם איש מקצוע איך נכון ליצור קשר ראשוני עם הילד שלך כי זה באמת לא משהו להקל בו ראש (אתה יודע, בניגוד לסטוץ). אל תכריח את עצמך על אף אחד, אבל גם אל תברח מהסיטואציה. 

בכל מקרה, אתה בפתחו של תהליך ארוך מאוד שיכול להיות מדהים ומשנה חיים, אבל גם קשה עבורך או מעורבים אחרים בסיפור. חברה שלך למשל - היא צריכה להחליט לעצמה אם היא מסוגלת להתמודד עם כל זה ואתה צריך לתת לה את הספייס לזה. זה גדול עליה כמו שזה גדול עליך.

ופעם הבאה תשתדל לפשל בסטוץ עם אמריקאית. אם כבר אתה מקבל ילד בהפתעה, שיבוא עם גרין קארד, לא?

אבא וילד בחוף  (צילום: Dubova, shutterstock)
ואז גיליתי שיש לי ילד|צילום: Dubova, shutterstock

לאה שואלת: אחרי שבן זוגי היה איתי בחדר לידה וראה אותי מביאה את הילד שלו לעולם הייתי בטוחה שהוא ינצל את הרגע המרגש להציע לי.  אנחנו חיים ביחד 7 שנים ותמיד דיברנו על להתחתן אבל החיים קרו ולא עשינו את זה. התבאסתי מאוד שהוא לא הציע אחרי הלידה ועכשיו עבר כל כך הרבה זמן מאז שאנחנו ביחד שאני מרגישה מוזר ולא נעים להעלות את זה. כאילו שזה רגשני ומטופש מצדי. אני גם רוצה שזה יבוא ממנו ולא ממני. אז איך אני רומזת לו את זה?

סך הכל הגיוני, הוא ראה אותך מוציאה אבטיח מהווגינה עם שלל הפרשות, אבל אנחנו מותחות את גבול האי נעימות בלשאול "שומע, מה עם חתונה?".

כבר הבאתם ילד לעולם, אתם פאקינג הורים, את לא יכולה להיות במקום שאת משחקת בשטויות ומחפשת איך את רומזת משהו שאת רוצה שיקרה, ועוד אירוע כמו חתונה. הבעיה שלך (ולא רק שלך) היא שמישהו מתישהו בתחילת דרכך שכנעו אותך שלהציע נישואים זה המעשה הרומנטי האולטימטיבי שמוכיח אהבה של גבר לאישה, ואם הוא לא עושה את זה - אז הוא לא אוהב אותך מספיק. אבל המציאות היא שיש הרבה דברים אחרים שיצביעו על מחויבות, נאמנות ואהבה לטווח ארוך. ובסוף חתונה זה רק אירוע, לא החיים עצמם, ואין לה ערובה לזוגיות טובה ואושר.

אם חתונה זה משהו שחשוב לך לעשות ואת רוצה שזה יקרה - פשוט תגידי לו את זה. אני לגמרי מבינה את זה שאת רוצה את הקסם ובא לך שזה יבוא ממנו, אבל בינינו, מה יותר חשוב - בן זוג שמפתיע אותך עם בלונים וטבעת ערב אחד בחייך, או בן זוג שקם כל לילה לתינוק שלכם וחולק בעול? ברור שבעולם מושלם התשובה הנכונה תהיה למה "או" כשאפשר "וגם". אבל האיש שלך לא קורא מחשבות ולא בהכרח יודע מה את רוצה, אז הדרך היחידה לקבל מה שאת רוצה היא להצהיר כוונות ולהיות ברורה.

תהיי ישירה, תגידי לו שזה משהו שאת כן רוצה שתעשו ואם את צריכה את כל הרומנטיקה והכיף שבהצעה, תגידי לו גם את זה. נכון, זה לא בדיוק מה שתכננת ואיך שרצית, אבל אי אפשר לקבל הכל בחיים - ואם יורשה לי, לקבל תינוק בריא ובן זוג שאת אוהבת והוא אותך, זה ממש די והותר. כל השאר, כמו שאומרים, זה באמת בונוס.

 

צועדים בדרך לחופה (צילום: Hailey wright, unsplash)
בחיים לא תמיד הכל חייב להיות לבן. אילוסטרציה|צילום: Hailey wright, unsplash

אם גם לכם יש שאלות על זוגיות, מין, יחסים ואהבה, אתם מוזמנים לפנות לנאוה מרקו בפייסבוק או במייל.  כפי שאתם רואים היא התחילה לענות לכולם בלי הבדלי מין, דת או - כפי שאנחנו בטוחים שאלפי קוראים ישמחו לדעת - מספר IQ.