סוף השבוע האחרון לא היה רגיל בשום קנה מידה – לפחות לא אם אתם חובבי רסלינג. הרסלמניה, חג לכל מעריצי ההיאבקות, סחפה 76 אלף צופים שפקדו את אצטדיון "לוויס" שבסנטה קלרה, קליפורניה, ומיליונים של צופים בכל רחבי העולם. השמש האירה את הזירה ונתנה למתאבקים את ברכתה. ואכן, זו הייתה אחת הרסלמניות הטובות והמספקות ביותר אי פעם, מלאה ברגעים מרגשים, מטורפים וכאלה שלא ישכחו אף פעם. התכנון של המופע היה מעולה, המתאבקים נתנו 120% בכל קרב ולא הייתה שנייה אחת משעממת. במשך 4 שעות המעריצים עמדו על רגליהם בציפייה לדבר המרהיב הבא שיקרה.
מעבר לקרבות עצמם, לאירוע הגיעו עיתונאים ומעריצים מכל רחבי העולם, אפילו מצפון קוריאה וארצות ערב. זכיתי לפגוש מעריצים רבים מכל רחבי העולם ולהחליף עמם חוויות. פגשתי גם את בילאל שהגיע כל הדרך משכם ותארו לכם שלא יצא לנו כלל וכלל לדבר על פוליטיקה. הוא סיפר לי שחסך שלוש שנים כדי להגיע לרסלמניה לראות את הגיבור שלו ג'ון סינה. וכצפוי, בקרב של סינה הוא עודד אותו בכל כוחו ולמרות שריקות הבוז הרבות שסינה קיבל מהקהל בילאל עודד אותו כל כך חזק שהיה נדמה לרגע שקולות העידוד חזקות מקולות הבוז. זה היה רגע שבו ה-WWE הוכיחו כמה הם מתעלים מעל הבדלי דת, גזע ומין.
גם ישראלים לא היה חסר ברסלמניה. התאומים בני ה-15 הדר ויערי הורביץ פיארו את הבמה הגדולה מכולן בנוכחותם. העיתונאי המוכשר מצ'רלטון בן פורגס הגיע עם אחיו דוד לסקר את האירוע והפגין את כישוריו הרבים. שלושה מתאבקים ישראלים מאד מוכשרים – שגיא "קרונוס" לוי, אריאל "הנמר הלבן" מורוחובסקי וליאור "ג'מפינג לי" אלזעם – ראו במו עיניהם כמה קשה להופיע ברמה הכי גבוהה בעולם. גם מעריצי היאבקות ותיקים כמו גיא לנץ הגיעו להפגין נוכחות. אין ספק שכולם ייצגו את ישראל בכבוד.
העיר סנטה קלרה הפכה לסוף שבוע חלומי אחד לעיר שכולה היאבקות. כמעט כל מי שראו ברחוב לבש חולצות עם סמלי היאבקות. אצלנו בארץ היאבקות נחשבת לדבר מטופש שרק ילדים רואים. ברסלמניה זכיתי להרגיש שייך לעדר מעריצי ההיאבקות בלי להרגיש אשם על כך שכדורגל וכדורסל לא מעניינים אותי. הסתכלתי שמאלה וימינה וראיתי משפחות שאוהבות היאבקות, נשים מבוגרות וצעירות כאחת שלא סתם לובשות חולצות היאבקות, אלא ממש מתעניינות ומבינות בהיאבקות, זכיתי לראות גברים מכל הגילאים מצעיר עד זקן שנאמנים לענף וגאים להיות חובבי רסלינג ויותר מכל שמחתי כשראיתי ילדים מחייכים וצוהלים מאושר למראה המתאבקים האהובים עליהם.
זכיתי לפגוש זוג ששניהם מעריצים שרופים של האלק הוגאן ותארו לכם שדווקא האישה אוהבת את הוגאן יותר. עבורי זה היה מוזר, מרגש אך יותר מכל משמח. זוג אחר התארס מול עיני כאשר הבחור כרע על ברכיו והציע נישואין לחברתו. רגע מרגש בהחלט. פגשתי גם אמא ובן שהם מעריצים שרופים מאוקלהומה שמשתדלים להגיע לרסלמניה כל שנה והם תיארו בדיוק את אותה ההרגשה שאני חוויתי – בסביבה שלנו לא מקובל לאהוב היאבקות, אבל פה, ברסלמניה, יש עוד 76 אלף מטורפי היאבקות כמונו שגרמו לכולם להרגיש נורמליים ובסביבה הטבעית שלנו. ואכן, רסלמניה קיבלה את כולנו בזרועות פתוחות וגרמה לכל אחד ואחת להרגיש כמו בבית.
הקרבות של רסלמניה 31
את רסלמניה זכיתי לראות משתי זוויות: למעלה מאזור העיתונאים הממוזג והרשמי ומרחבת הזירה למטה עם השמש הקודחת. שני הקרבות הפותחים החלו חצי שעה לפני שהאירוע הרשמי יצא לדרך וזה היה הזמן שבו המעריצים החלו להתמקם במקומותיהם.
ראשונים עלו סזרו הכשרוני וטייסון קיד עם נטליה שהגנו בהצלחה על חגורות הזוגות שלהם מול האחים אוסו עם נעמי, לוס מטדורס ו"The New Day". היה קרב מרהיב עם קצב מהיר, בדיוק מה שהיה צריך להכניס את הקהל לעניינים. אחריו התקיים קרב ה"באטל רויאל" על שם אנדריי הענק האגדי. בשנה שעברה סזרו זכה בכבוד אבל השנה המנצח היה האיש הכי ראוי לזכות בתואר, מי שכונה "הבן של אנדריי" ב-WCW ומי שמתנשא לגובה לא פחות גדול מאנדריי עצמו - ביג שואו. במהלך הקרב דה מיז התכסח עם דמיאן מיזדאו שמסתמן להיות חביב הקהל הגדול הבא.
אומרים שהקרב הפותח הוא לא פחות חשוב מהקרב האחרון המרכזי ואכן היה כך כשרסלמניה הרשמית החלה וכמה מהמתאבקים הכי מוכשרים ב-WWE עלו לזירה לקרב סולם מרתק עם האליפות הבין יבשתית מוטלת על הכף. דניאל בראיין המעולה זכה בתואר אחרי שגבר בין היתר על דולף זיגלר ודין אמברוז ועשה לתואר כבוד. לאחר הזכייה בראיין חגג עם כמה מהאלופים הבין יבשתיים הכי גדולים בכל הזמנים כמו ברט "היטמן" הארט, ריקי סטימבואט, ריק פלייר וכמובן האלוף הבין יבשתי הראשון פאט פטרסון.
רנדי אורטון גבר על סת' רולינס בקרב מעולה שייתכן מאד היה קרב הערב לאחר יריבות ממושכת בין השניים. אורטון ורולינס עוררו עניין גדול במיוחד בקרב המין היפה שנכח בקהל.
בקרב שלדעתי ללא ספק היה קרב הערב, טריפל אייץ' ניצח את סטינג. זהו היה נצחון סמלי של טריפל אייץ' שכה מזוהה עם WWE על סטינג שהיה שנים רבות הסמל והאייקון של WCW. אבל הדברים הכי מעניינים לא היו הקרב עצמו, למרות שהוא היה מעולה, אלא מה שהתרחש מסביב. הכניסה של טריפל אייץ' בסגנון "טרמינייטר" של שוורצנגר (שגם באה לקדם לו את הסרט, הרי הם חברים), הכניסה של סטינג שהייתה ראויה ביותר לרסלמניה הראשונה שלו והקרב הראשון שלו ב-WWE לאחר קריירה מפוארת וכמובן הסיום המדהים שריגש והלהיב את כל 76 אלף הצופים שגדשו את אצטדיון "לוויס" בסנטה קלרה.
סיום הקרב ראה את חברי DX - רוד-דוג, בילי גאן ואקס-פאק מגיעים כדי לעזור לחברם, טריפל אייץ' אבל כשזה נראה לסטינג אין סיכוי, חברי ה-nWo הגיחו בפתאומיות לצהלת ותדהמת הקהל - האלק הוגאן האגדי, סקוט "רייזר ראמון" הול וקווין "דיזל" נאש השוו את מאזן הכוחות בין הצדדים. אבל למרות המאמץ בסוף היה זה "שובר הלבבות" הגדול שון מייקלס שבעט בפניו של סטינג עם ה"סופרקיק" המפורסם שלו ועזר לטריפל אייץ' לקחת את הניצחון הביתה. לאחר הקרב כולם לחצו ידיים והותירו את 76 אלף הצופים והמיליונים שרואים את האירוע בטלוויזיה מסופקים ומרוצים.
איי.ג'יי לי ופייג' היפהפיות והמוכשרות הביסו את האחיות בלה בקרב ראוי ביותר לייצג את דיוויזיית הנשים של ה-WWE כן מבחינת ביצועים וכמובן מבחינת יופי. למתאבקות יש לא פחות מעריצות צעירות וזה נפלא לראות שמתאבקות נהדרות אלה מצליחות להשפיע לטובה על הבטחון העצמי של כל כך הרבה בנות צעירות.
ג'ון סינה ניצח את רוסב בקרב מעולה והפך שוב פעם לאלוף ארה"ב. הכניסה של רוסב הייתה מהמרשימות ביותר שאי פעם פיארה את בימת רסלמניה. עם תותחים בצדו, חיילים רוסיים ודגל רוסיה וכמובן לאנה, המנג'רית הנפלאה שלו, רוסב נכנס לזירה רכוב על טנק ועוד לפני שדרך בזירה הפגין נוכחות ועוצמה כנגד האומה האמריקאית שאף מקומי לא יכל להתעלם ממנה. אבל למרות זאת מרבית הקהל היה נגד סינה, כי זה הפך להיות פופולרי לא לאהוב את סינה בגלל שהוא כל כך מקובל ב"מיין סטרים" וחובבי ההיאבקות ידועים בתור כאלה שכל מה שמקובל במיין סטרים לא מקובל עליהם.
בקטע מדהים שעשה כותרות בעיתונים בכל רחבי ארה"ב ועולם ה-MMA, דה רוק הזמין לזירה את אלופת ה-UFC רונדה ראוזי לעימות עם טריפל אייץ' וסטפני מקמהן לאחר שהאחרונה אמרה לו להסתלק ואתגרה אותו להכות אישה. רונדה עלתה, הטיחה את טריפל אייץ' למזרן וכמעט שברה לסטפני את היד. דה רוק ורונדה נגד טריפל אייץ' וסטפני או דה רוק נגד טריפל אייץ' וסטפני נגד רונדה ברסלמניה 32 בארלינגטון טקסס בהחלט יכול להיות מעניין. על ה-WWE למלא כמעט מאה אלף מקומות באצטדיון AT&T ועימות כזה יכול בהחלט לעשות את העבודה.
בקרב שרבים ציפו לו, ה"קברן" האגדי עלה לזירה והביס בקרב מפרך את הפנים המפחידות החדשות של ה-WWE, בריי וויאט. אנדרטייקר עלה לזירה ונראה כמו "אמריקן באד אס" – מכנסי עור, גידל קצת שיער. נראה הרבה יותר טוב משתי הרסלמניות האחרונות. למרות שזה לא היה קרב ברמת על כמו שסיפק לנו ברסלמניות הקודמות, היה מעולה כשלעצמו לראות את "טייקר" מנצח. הרגיש טיפה מוזר לראות אותו נכנס באור אבל לקהל לא היה אכפת מרוב שהוא כה אהוב על הקהל. רגע אחד בקרב שייזכר לדורי דורות הוא כאשר וייאט עשה גשר הפוך כהרגלו והתקרב ל"טייקר" כדי לסמן טריטוריה, אבל האחרון התיישב כמו שרק הוא יודע וייאט התהפך במהירות הבזק מרוב פחד.
בקרב האחרון והמרכזי ברוק לסנר הגן על תוארו מול רומן ריינס. מרוב שבנות המין היפה אוהבות את ריינס זה גרם לכל הזכרים בקהל לשרוק בוז ולרדת על ריינס. השילוב של עלייה מהירה לפסגה וחיבת הנשים אליו הפכה אותו לאחד הגיבורים השנואים על הקהל. לסנר, אלוף המכללות ו-UFC לשעבר שמביא הרבה אמינות ל-WWE, אשר משתמשת בו כאטרקציה מרכזית רק באירועים גדולים, חבט בריינס בחוזקה והטיל אותו בסופלקסים אדירים כאילו היה סמרטוט. ריינס הצליח להשיב מלחמה אבל כששניהם על הקרשים גמורים, הגיח סת' רולינס, זוכה "כסף בבנק" שמקנה לו זכות לדרוש קרב אליפות מתי שירצה, ורולינס החליט לפדות חוזה זה באותו הרגע. הקהל היה על רגליו ויצא מגדרו. ברגע אחד רולינס הצליח לרתק את ריינס, שהיה כבר מותש וגמור, למזרן ורגע אחרי 76,000 איש עמדו על רגליהם בתדהמה מריעים בעוד שרולינס מניף את חגורת ה-WWE באוויר לאות ניצחון.
היה אירוע מדהים, הפקה מלהיבה וחוויה מרגשת של פעם בחיים. תודה WWE. תודה רסלמניה.
לא רק שואו: כך ה-WWE תורם לחברה
כולם מכירים את ה-WWE כארגון שמפיק קרבות היאבקות מבוימים עם הרבה דרמה עלילתית מסביב. אך זה רק קמצוץ מהעשייה של הארגון הנפלא הזה. למעשה, אין ארגון שמגשים חלומות למעריצים כמו ה-WWE. ג'ון סינה הוא הדמות המבוקשת ביותר בארגון "משאלת לב" (Make a Wish Foundation) – ארגון שכל מטרתו לארגן מפגשים לילדים חולים עם הכוכבים האהובים עליהם, בין אם בספורט, במוזיקה או בבידור. סינה העניק למעלה מ-300 משאלות רק בסוף השבוע האחרון, נפגש עם כל משפחה והקדיש לה מזמנו כפי שרק הוא יודע. לפני סינה היה זה האלק הוגאן שהגשים משאלות בשנות ה-80. במשרדי ה-WWE אומרים שאפשר לגלות עד כמה מתאבק פופולרי ומה הפוטנציאל שלו לפי הביקוש שיש לו בארגונים כמו "משאלת לב".
התרומה של WWE לחברה היא ענקית. לאחרונה ה-WWE העניקו מלגה למתאבקת WWE לשעבר מריה, בכדי שתסיים תואר ראשון באוניברסיטה, והיא לא הראשונה ולא האחרונה. וזו רק ההתחלה. הארגון מארגן בשנים האחרונות קמפיין B.A Star (תהיה כוכב) שכל מטרתו היא להפסיק את תופעת הבריונות בבתי הספר. כוכבי ה-WWE מבקרים במגוון רחב של בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים ומנסים לעזור למגר את התופעה, תוך כדי עידוד התלמידים הצעירים להתנגד בתוקף לכל גילוי בריונות מכל סוג. בנוסף לזה, אי אפשר לתאר במילים את העבודה שהחברה עושה עם ה"אולימפיאדה לאנשים מיוחדים". ה-WWE מנצלת את הפלטפורמה הענקית שלה כדי להעלות מודעות לאולימפיאדה המיוחדת הזאת וכוכבי WWE מגיעים בשמחה רבה לאירועים אלה כדי לפרסם את המשחקים המיוחדים.
קמפיין נוסף ומאד חשוב הוא השותפות של ה-WWE עם ארגון סוזן ג'י קומן, שכל מטרתו למצוא תרופה לסרטן השד. למעשה, שנה שעברה ה-WWE החליפו את החבלים לוורוד ואת כל המוצרים של המתאבקים לצבע של הארגון החשוב הזה כדי להעלות את המודעות לנושא. ה-WWE אפילו הלכו עוד יותר רחוק כשבקטע מיוחד ב"רואו" האלק הוגאן הזמין את כל שורדות המחלה ועשה עמן את פוזות השרירים המפורסמות שלו לשמחת הקהל.
בתחום החינוך ה-WWE מבוקשים בכל רחבי ארה"ב בזכות הקמפיין שלהם, שמעודד קריאת ספרים בקרב ילדים ובני נוער. ילדים שלפני כן חשבו שלקרוא זה לא "מגניב" מקבלים מנה טובה מהגיבורים האהובים עליהם שאומרים להם שלקרוא זה כן "מגניב" וזה עושה את השינוי. ההורים מדווחים שהילדים שנחשפו לקמפיין עידוד הקריאה החלו לקרוא ולהתעניין יותר בקריאה ובספרות.
*הכתבה הובאה לכם באדיבות רשת WWE NETWORK. זמינה גם בארץ רק ב-9.99$ לחודש. כל התכנים של WWE ובכל זמן שתרצו. במכשירים הניידים ובקונסולות המשחקים השונות.