ביום ש-כ' נכנס למשרד שלנו המחשבה הראשונה שחלפה לי במוח היתה שאני לא מרחם על מי שבחרה לבגוד בו. בחור גדול, שמן, גבוה, סוס בשנות השלושים לחייו, הוא צעד פנימה, התיישב והתחיל לספר את הסיפור שלו. ולמרות החזות המאיימת שלו, לא חלפה דקה לפני שהוא התחיל למרר בבכי, נסער כולו. כי כ', מסתבר, כמה ענק, ככה רגיש. והסיפור שלו גרם אפילו לי להרים גבה – הוא בכלל בא בגלל אמא שלו, או יותר נכון, בגלל אבא שלו, שבוגד בה. הוא קשור מאוד לאמו, קשר עז, וביום שהוא התחיל לחשוד שאבא שלו רועה בשדות זרים, הוא החליט לתפוס אותו על חם ולהוציא את זה החוצה. נמאס לו שאמא שלו צריכה לסבול.
"הוא לוקח לי את הרכב לבגידות שלו", הוא סיפר לי שניה לפני שפרץ בבכי. אבא שלו עשה מהרכב של כ' עסק פרטי קטן, היה עושה הסעות לנכים בשעות ש-כ' לא עבד, או כך לפחות הוא אמר. כשהאבא התחיל לקחת את האוטו יותר פעמים ממה שנראה נורמלי, כ' עשה אחד ועוד אחד, אפילו שאל את אמא שלו מה שלום היחסים שלהם, והגיע למסקנה שלא נכים ולא נעליים. אבא שלו מחפש זיונים, הוא היה בטוח בזה. אז לקחנו ממנו תמונה של האבא, כתובת ומספר רכב, ויצאנו לעבוד.
בלונדינית במצב מעולה
עוד באותו יום הצבנו מעקב, דרור ואני, כי כ' אמר לנו שהוא הבטיח לאבא שלו את הרכב לאחר הצהריים. עקבנו אחרי האבא במשך ארבעים דקות עד שהגיע לכתובת במרכז הארץ. הוא מהדור הישן, האבא, בלי טלפון נייד, וזה היה נראה שהוא לא כל-כך סגור על המיקום שלו, קצת מבולבל. הוא עלה לבניין, ירד, עלה לבניין אחר, חיפש. בסוף מצא – ראינו אותו יורד למטה אחרי כמה דקות יחד עם אישה רוסיה, בלונדינית, וממש לא נכה. נראה שהחשדות של כ' היו מבוססים.
השניים נכנסו לרכב ונסעו משם, ואנחנו אחריהם, מצלמים. הם הגיעו לקניון, עלו למעלה, עשו קניות. גם שם עקבתי אחריהם, עם מצלמה מוסתרת בתוך תיק, וראיתי כיצד כ' לא רק מלווה את האישה לכל החנויות, הוא גם מוציא מכספו כדי לעזור לה בקניות, בין אם זה מיקסר, כלי מטבח שונים או אוכל מהסופר. ג'נטלמן אמיתי. מה שכן, אם וכאשר התיק הזה יגיע לבית המשפט, העובדה שהוא משלם על המאהבת שלו תהיה בעלת ערך משמעותי, במידה ותהיה בקשה לגט.
אחרי כמה שעות השניים חזרו לביתה של הבלונדינית. ראינו את האור נדלק במטבח, ואחר-כך בחדר שינה. לא הצלחנו לצלם שום דבר, אבל הבן אדם היה שם במשך כמה שעות רצופות, מה שלא ממש השאיר מקום לספקות שאכן יש ביניהם רומן. בסביבות 1:00 בלילה הוא יצא מהבניין, עייף, עם חולצה מחוץ למכנסיים, לא מסודר – לו רק ידע שאנחנו מצלמים אותו, היה יודע שהוא נראה כמו התגלמות האשמה. עלה על הרכב וחזר הביתה.
מאהבת בחופשה
עוד לפני שהספקנו לדווח ל-כ' על הממצאים המפלילים, אבא שלו קם בבוקר מוקדם והכריז שהוא לא צריך את הרכב לחודש הקרוב. "מה קרה אבא, יוצא לפנסיה?" שאל אותו כ'. "לא, לחופשה", מלמל האב. "אני צריך את הרכב רק להיום, וזהו זה, אחרי זה אני נשאר בבית". כ' נתן לו את האוטו, ומיהר להתקשר אלינו, אמר שזו אולי הזדמנות אחרונה לתפוס אותו. אנחנו מצדנו הסברנו ל-כ' שכבר יש לנו צילומים לא רעים בכלל, אבל הוא התעקש, אז נסענו.
כצפוי הוא חנה ליד הבניין של המאהבת. עלה למעלה, חזר למטה בידיים ריקות – היא לא היתה בבית. והוא, אין לו סלולרי. בפנים מיואשות הוא עלה על הרכב ונסע לכתובת אחרת, של חברה שלה אולי, אבל היא לא היתה גם שם. עקבנו אחריו חוזר, שבור לב ממש, ומתמקם מתחת לבניין של המאהבת. חיכה שעתיים תמימות עד שבסוף היא הופיעה. הוא ליווה אותה למעלה והם חזרו עם תיקים, ומשם – ישר לשדה התעופה. צילמנו אותם עד לרגע שבו נכנסו יחד לטרמינל, הוא סוחב את התיקים עבור הגברת. אחרי שעה קלה הוא יצא משם וחזר הביתה. מסתבר שאמנם האבא לא יצא לחופשה, אבל המאהבת שלו כן, מה שהשאיר אותו חסר תעסוקה לחודש הקרוב.
סוף דבר
כשסיפרתי ל-כ' את כל סיפור המאהבת הרוסייה, הוא נכנס לטירוף. עכשיו כשהכול התגלה, הוא פתאום לא רצה להאמין לי, אפילו שהוא זה שהזמין את החקירה. רץ לבדוק את הרכב וחזר מתנשף, דיווח לי בטלפון שהסיפור שלי לא הגיוני, כי הוא איפס את הקילומטראז'ים לפני שאבא שלו יצא, ועברו רק 16 קילומטרים מאז שהאבא לקח את הרכב. איך זה יכול להיות שהוא נסע לשדה התעופה ועברו רק 16 קילומטרים? הסברתי לו שאבא שלו הוא לא היחיד שמאפס קילומטראז'ים כדי להפיג חששות, ובאותה נשימה הזמנתי אותו לראות את הסרט.
הוא הגיע, מלווה בחברה. אחרי חמש דקות של הקרנה הוא כבר נכנס להיסטריה, ממש השתולל במשרד. דרור ואני, וגם החברה, נאלצנו לתפוס אותו ולהרגיע אותו, מה שלא היה פשוט בכלל בהתחשב בגודל העצום שלו. בסוף הוא נרגע, איכשהו, ועד שהסרט נגמר העיניים שלו כבר היו יבשות. שאלתי אותו אם הוא ייקח את זה למשפט והוא נענע בראשו. "מפה אני לוקח את זה ישר לאבא שלי", הוא לחש ויצא מהמשרד. אני ממש לא מקנא באבא שלו.
תיק סגור.
שעות עבודה: 16
קילומטראז' מעקב: 87
מה למדנו מזה: שעוד קיימים אנשים בלי טלפון נייד. וגם הם בוגדים.
מושיק עובד במשרד "אלמוג חקירות".
