כל אלו מבינינו אשר החליטו לזנוח את עולם הרווקות הנוצץ לטובת מערכת יחסים הכוללת בית נקי וסקס זמין, מכירים את הרגעים בהם זוגתך מאבדת כל הגיון, ומחליטה כי היא רוצה להעביר במחיצתך זמן איכות בדרכים מקוריות להפליא מחד ומעוררות תהייה מאידך.
במהלך אירועים אלו תמצא את עצמך לא פעם בוהה בנקודה מסוימת בחלל החדר, בעוד זוגתך מסמנת בחדווה עוד וי על עוד פעילות אותה רצתה לבצע בזמן שהיא נהנית בשביל שניכם.
אז לכבוד כל אלו אשר עדיין לא נפלו ברשת ולא מכירים את עולם בזבוז הזמן, לפניכם כתבת הכנה המרכזת רשימה של מיטב הפעילויות הנפוצות ולא הכרחיות בהן יהיה עליך להשתתף במסגרת היותך בן זוג.
צפייה בסדרות דרמה המתרחשות כנראה בבית חולים
יום שבת, צהריים.
שניכם מנסים להירגע בסלון מול הטלוויזיה, ופתאום היא נזכרת שהיא הקליטה ב-VOD את הסדרה ההיא שתמיד רצתה לראות.
מכיוון שהבחירה הינה בין הסדרה המדוברת לבין איזה שידור חוזר של "תיק תקשורת", אתה נאות לבקשה, מכין קפה ומתכרבל איתה מתחת לשמיכה.
"לא ראינו את הפרק הזה?" אתה שואל בקול מבולבל, והיא מסבירה לך שאתה מתבלבל עם סדרה אחרת שהיא בכלל דרמה-קומית ולא רק דרמה או קומית.
לאחר שאתה משלים עם העובדה שלעולם לא תבדיל בין "האנטומיה של גריי", "שיקגו הופ", "ER", "מרפאה פרטית", "ניפטק", "האוס" ו-"סקראבס", אתה מחליט לכבות את המוח, לסיים את הקפה בנחת, ולבהות בשלווה מול המסך המרצד.
ישיבה על קפה עם זוג חברים
מסתבר שהרבה זמן לא ראיתם את דנית וגיא (או "גייצ'ה" כמו שהחברים שלו מכנים אותו, ומכיוון שאינך מונה את עצמך בחוג חברים זה - אתה דבק ב"גיא"), ושהגיע זמן לישיבה על קפה.
"עם מי לא נפגשנו?!" אתה שואל בתמיהה אמיתית המלווה בפרצוף מקומט, וכשעתיים לאחר מכן אתה מוצא את עצמך יושב עם זוג אנשים אשר מעולם לא פגשת, המיוחסים אצלה בראש לכ-"זוג חברים טוב שלנו".
רבע השעה הראשונה עוברת בפטפוט שוטף בין שתיהן ודממת אלחוט בין שניכם, וכמו כן גם השעה שלאחר מכן.
"מי זה?" אתה שואל את עצמך לשנייה, ומיד חוזר לנתח בראשך את ההרכב של איווניר בדרבי.
אחרי כחצי שעה נוספת של דממת צלמוות, אתה מחליט לאזור משאבים אחרונים של נחמדות ומנסה להתחבר אל שותפך לעינוי.
"כדורגל אתה רואה?" אתה שואל, "לא" הוא חותך, ולאחר כשעה נוספת של דממה אתם נפרדים לדרככם.
"היה דווקא נחמד, לא? ראיתי שהתחברתם" היא אומרת בטון מרוצה מעצמו.
"כן כן", אתה עונה ברוגע, ומוחק שוב את זוג החברים הללו מהזיכרון.
_c.jpg)
חתונה של חברה שלה
אתם בדרך לדפוק כרטיס בעוד חתונה, לאחר שהשלמת עם פחות 700 שקל במאזנך.
"תזכירי לי איך קוראים להם", אתה שואל-אומר.
"דנית וגיי'צה... נו... ישבנו איתם פעם לקפה ומאד נהנית", היא אומרת.
"אה, כן", אתה משיב, בעוד ששניכם יודעים שאין לך שמץ של מושג על מי היא מדברת.
החתונה הינה חתונה בתבנית הרגילה. אותן מנות פתיחה, אותו רבי שחושב שהוא מצחיק, אותו ריקוד פותח "מקורי" ו-"מצחיק" ש"אף אחד לא עשה" והם עשו כי הם זוג "קליל" ו-"איכותי", אותה מנה עיקרית ואותה מחרוזת שירים קבועה עם מזרחית בהתחלה, ו-אינפקטד, סקאזי ומשינה בסוף. בסדר הזה.
אתה בעיקר אוכל, שותה ויושב, ומנסה לחשב כמה כסף וזמן פלייסטיישן הלכו לך השנה על האירועים הללו.
ללכת להצגה
לאחר שכנועים של שבועות רבים היא סוחבת אותך למחזה "קומי" ו"עוקצני" של איזה ברשבסקי אחד, וזאת מכיוון שהיא רוצה שתתחילו לצרוך תרבות איכותית ונוקבת.
לאחר שתפסיק לנסות להבין מדוע כל הגברים על הבמה לובשים טייץ, תיפול לשנת ישרים עמוקה המקבילה רק לנמנומים מפריסות הצהרים בטירונות.
וכך לאחר כשעתיים ארוכות וטובות, היא הרוויחה את הזכות לספר לחברות שהתחלתם לבלות ב"הבימה", בעוד שאתה הרווחת את השינה הכי טובה שהייתה לך מאז שהיית רווק.
לחפש איזה אגרטל באיזו חנות מפעל באיזה כפר ויתקין
"תזכירי לי מה מיוחד באגרטל הזה," אתה מבקש בעודכם נוסעים על שבילי הכורכר של איזה מושב נידח בצפון הארץ.
"זה לא אגרטל, זו ואזה, וגלי אומרת שזו חנות המפעל המקורית של הגרעין, שהם מכינים את המוצרים שלהם מקקי איכותי של יונים ושהם מייצרים רק 5 עותקים מכל דגם", היא עונה בטון רציני להפליא.
אתה מהמהם לעצמך, מחנה את הרכב על גבעה קטנה של צואת פרות, ומוצא את עצמך בוחן אגרטלים, מנעולים ופרחים מפלסטיק במשך שעתיים.
בקופה אתה מגלה ש"חנות מפעל" היא שם נרדף ל"דפקנו אותך", ומנסה להבין איך בזבזת את שישי בצהריים בשביל להגיע לקניית זבל שילך למחסן גם ככה.
לקנות בגדים יחד
למרות שמבחינתך אתה יכול להעביר את מרבית חייך הבוגרים עם אותו ג'ינס וטריקו שחורה, היא מחליטה שזה יהיה נחמד אם תלכו לרענן את המלתחה שלך.
את מרבית זמן ההסתובבויות אתה תעביר כנראה בחנויות נשים בישיבה בפינה, בהנהון תמידי ואמירות "לא משמין", "אין לך כבר איזה 19 זוגות נעליים?" ו-"תבחרי כבר משהו מביניהם ונצא מפה".
היא תגרור אותך לכל מיני רשתות אופנה מטרוסקסואליות, תלביש אותך כמו את הבובה שלה, ותספוג שוב ושוב את אמירות ה"לא" שלך בנוגע לעוד בגד מוזר.
שנייה לפני הישיבה לקפה, אתה תקנה עוד חולצת טריקו שחורה חלקה ובכך למעשה סיימת את הכנותיך לחורף.