אחרי פגרה של חודשיים אני סוף סוף חוזרת אליכם (פאוזה לקבלת מחיאות כפיים?) ויש לי הרבה מה לומר, אבל זה סתם כי "הרבה לומר" זה הדיפולט שלי. טוב, לפני שאייאש כבר בשורה הראשונה, נמשיך לעיקר: היו לי חודשיים שלמים לחשוב קצת על הקשרים שהיו לי בשנה האחרונה וגם קצת על הנוכחי. אני אוהבת לעשות את זה מדי פעם כי א' – אני אוהבת לחשוב על עצמי וב' – לא, רגע. סליחה, יש רק את א'.
סתם נו, כולנו אוהבים לעשות את זה כדי להבין מה בדיוק למדנו מהקשרים האלה בשביל שקשרים חדשים עתידיים שלנו יהיו יותר טובים מאלה. אני למשל למדתי בשנה האחרונה, שגם בגיל 26 קשר רומנטי יכול להתמוטט אם הגבר יבין שהאישה שלו באמת צריכה לעשות, רחמנא לצלן, מספר 2 בשירותים מדי פעם. בהתאם לכך, גם הבנתי שהטעם שלי בגברים הוא מפוקפק, אבל זה כבר עניין אחר, ליום אחר, לקהל אחר וזה יעלה לי 400 שקל לשעה. סעמק. ואני שוב סוטה מהנושא, שהוא אתם כמובן. אז כמו שאמרתי, למדתי הרבה דברים על גברים בשנה האחרונה ובגלל שאתם ממש לוחצים עלי, הנה עוד 14 דברים שסוף סוף הבנתי לגביכם:
1. לא באמת אכפת לכם מהרגלי הטיפוח שלנו, או לפחות לא ברמה שלנו אכפת. אנחנו מוציאות שיער מכל פינה, משתדלות להיות נקיות, לובשות הלבשה תחתונה שעשויה מחוט וחצי, אבל האמת היא שבחיים לא יקרה מצב שבו מישהי מכוערת תתפשט מולך כששניכם חרמנים ואתה תגיד לה "יודעת מה? עזבי". אתה מקסימום תתעקש על דוגי.
2. אם יש משהו שלמדתי מדייטים עיוורים בשנות ה-20 לחיי, זה(לסרב להם, אבל גם) שאין מצב שהערב יעבור מבלי שתשוויץ לפחות פעם אחת ביכולות השתייה שלך. שזה די יומרני מצדך לאור העובדה שבפעם הראשונה בחייך ששתית יין, קמת עם חתיכה חסרה מהבולבול.
3. נגד כל חוקי ההיגיון: ככל שגברים מתבגרים, ככה מספר הפרטנריות במיטה שאי פעם היו להם הולך ויורד (איך זה קורה? בגיל 17 אתם לא זוכרים עם כמה שכבתן וזה בטוח יותר מעשר, אבל בגיל 25 אתם מוכנים להודות באמת).
4. אני מודה שרק עכשיו הבנתי שלגברים יותר קשה מאשר לנשים בזוגיות, בעיקר כי מהם מצופה להיות אלה שמקבלים את ההחלטות החשובות וזאת אחריות שבחיים לא הייתי רוצה לקחת על עצמי. כי יותר קל לענות "כן", מאשר להיות זה ששואל "בא לך לעבור לגור איתי?", ויותר קל לענות "כן", מאשר להיות זה ששואל "התנשאי לי" ובטוח יותר קל לענות "לא" מאשר להסתכן בבעיטה לגרוגרת כשתשאל "אנאלי?".
5. לרוב הגברים יותר קל לעשות עמידת ראש בחול טובעני מאשר לומר את המשפט "אני מרגיש ש" (ולרוב הנשים יותר קל להתלונן על זה, מאשר להתמודד עם גבר שבאמת היה משתמש במשפט הזה על בסיס בוגר וקבוע). 6. והסעיף הקודם מתסכל עוד יותר אם לוקחים בחשבון שאתם בטוח יותר רגישים מנשים (מי אמר שי חי ולא קיבל? לא יודעת, אבל מזלו). ולמי שיתווכח, אני אסביר למה זה נכון: זה נכון כי אני קבעתי. סתם סתם, זה פשוט הגיוני. כי אם אני יודעת לבטא את הרגשות שלי, אני בטוח אוכל להתמודד איתם טוב יותר מאשר אדם שלא יודע לבטא את הרגשות שלו בכלל. אני מרגישה שאני בלתי נסבלת. ואני מרגישה שאתם מסכימים. 7. לא משנה מה נאמר לך בזמן סקס – שהיה גרוע, שאנחנו עייפות, שהגיע הזמן לגוון, שמזל שזה היה קצר, שהקונדום גדול מדי – מה ששמעת בפועל הוא "אתה הכי טוב שהיה לי". 8. אתם לוקחים דברים קשה מדי (או: אם אני רוצה להמשיך לכתוב דברים מעצבנים על גברים באתר אינטרנט פופולארי, כדאי שאדע שהסיכוי ששחקן תאטרון שמאלני יצעק באהבה "מירי רגב - תעשי לי ילד ושייצא בדיוק כמוך!", יהיה גדול יותר מאשר הסיכוי שבחור יתחיל איתי). 9. למדתי השנה שאני חייבת להפסיק ליפול לסטריאוטיפים: יש גברים שאוהבים ללכת עם האישה לשופינג, שמבינים באופנה, שמצליחים להתחבר לצד הרגיש שלהם, שמעולם לא צעקו "פנדל!" למסך ושלא יודעים מי זה לירן חולצה אפורה. ובמקרה במקרה במקרה, הם גם נהנים מצפייה באירוויזיון. 10. עוד משהו שלמדתי: לגברים לוקח יותר זמן לצאת מהארון (וזה בדרך כלל קורה להם אחרי דייט אחד איתי, על לא דבר). 11. אחרי מספיק קשרים עם תל אביביים, הבנתי את הקטע: לא סתם קוראים לזה "המרכז". אתם עוברים לפה בגיל צעיר כי אתם מרוכזים כרגע רק בעצמכם: בחופש שלכם, בלימודים שלכם, בקריירה שלכם, בכיבושים שלכם – אתם המרכז וכל השאר זה קישוטים מסביב. אם אתם מחפשים קשר רציני, זה עם הבר של השכונה. 12. לא משנה לאיזו שנה הגענו, גברים תמיד יחשבו שכל אישה בנויה ל ורוצה רק קשר רציני. צריך להבין - בא לה טבעת כי היא צמאה ללייקים. זה הכל. 13. אתם פחות מאיימים מנשים. עדיין לא החלטתי אם מבאס אותי לכתוב את זה (וגם מפחיד, בהתאם לאיך שפתחתי) או לא. אבל אני יודעת שאלף דמויות של איציק ששובר צלחות על הרצפה, לא יצליחו להפחיד אותי כמו אור אחת שאומרת ברוגע "אני אוהבת אותך בסך הכל, גם ברגעים שבא לי להעיף לך סטירה". הצילו. 14. אין לכם כח להגשים את הפנטזיות המיניות שלכם. זאת אומרת, אתם רוצים, אבל היום לא מתאים כי בא לכם לראות את המשחק שמתחיל ב-6 ולצאת אחר כך לריצה קצרה והפנטזיה שלכם דורשת שוט ורבאק - זה עולה 200 שקל ולא מצאתם בשביל זה גרופון והשכנים יכולים לשמוע את המכות ולהזמין בטעות משטרה וממש נח על הספה, אז למה לקום ממנה בשביל משהו שמספיק שתדמיין כדי לגמור מזה? (או שרק החבר שלי מעפן??)
