מה השריטה שלך?
"אני נורא אוהב לקנות כלי עבודה בחנויות לחומרי בניין. יש לי אוסף של אינסוף מברגים, פליירים, צבתות, פטישים, פלאייר-פטנט – ואני בכלל עם שתי ידיים שמאליות שאי אפשר להאמין. אלו כלים שחשוב לי שיהיו לי, אבל אני לעולם לא אדע להשתמש בהם. אני רוצה להיות הנדי-מן גבר-גבר, ולא כל כך הולך לי העניין הזה".
מה המקצוע הכי גברי בעיניך?
"מישהו שעד השעה שתיים בצהריים הוא מציל בים, ומהשעה שתיים ואילך הוא וטרינר. מציל-וטרינר; במקצועות האלה יש שתי שאיפות מבחינתי. העניין הגברי במציל הוא מעבר ללשרוק לבחורות, להשתזף ו"לעשות גוף" – יש פה קטע אמיתי של גבר שמציל נפשות, מחרף את נפשו ומוכן לזנק למים. אפשר לקחת את זה בהשאלה גם לתחומים אחרים. ואותו דבר וטרינר; גם הוא מציל נפשות, רק של חיות. בעיני חלק מגבריות זה חיבור לטבע, ובעלי חיים הם שריד אחרון שלנו לחיים בטבע".
במה אתה דומה לאבא שלך?
"שנינו שחקנים – רק שאני מימשתי את הפוטנציאל ואילו הקריירה שלו הסתיימה אחרי מלחמת העולם השנייה. חוץ מזה, גם אני - כמוהו - מנגן בחצוצרה".
על מה עוד לא סימנת וי ואתה חייב לנסות?
"אוי, זה נורא, כי אני יודע שכנראה אני לעולם לא אעשה את זה: אני מאוד רוצה להיות מטפס הרים. אבל ההרים הכי גבוהים שטיפסתי עליהם זה לא נחשב: טיפסתי על הרי יהודה והשומרון, ועל החרמון, אבל זה שטויות. הייתי נורא רוצה להיות על ההימלאיה".
ספר על רגע שיא
"היה לי רגע כזה לא מזמן, למרות שהסיפור שלו התחיל בכלל בשנת 82', במלחמת לבנון הראשונה, בקרב בעין זחאלתא. הייתי חייל בצנחנים וזה היה אחד משני הקרבות הקשים של המלחמה. עלינו כל המחלקה במעלה הר, ופתאום מתקילים אותנו מאחור וכולם חוטפים – יש לנו הרוגים ופצועים קשה, הסורים סוגרים עלינו, ביד אחת אני זורק רימון; כמו במערבון. הסיפור הזה מוביל אותי אחרי שנים להצגה שאני עושה בסמינר הקיבוצים, ובה באופן מוזר מתברר לי שכל השחקנים הם פוסט טראומתיים שהיו חיילים קרביים. ביחד עשינו בהצגה שבנויה על החוויות האישיות של כל אחד מהצבא – כולל שלי, ויצרנו התחלת מרפא מאותם ימי לחימה".
מה הדבר הכי מטופש שעשית כדי להרשים בחורה?
"באחד הימים הגשומים והסוערים של החורף קפצתי למים הקפואים של נחל הדן, רק כדי להרשים מישהי שישבה על גדת הנחל. התאבנתי במקום מרוב קור. לא יכולתי להזיז את הגפיים במשך שעות, עד שהתאוששתי מהמעשה הדבילי הזה".
מתי הפעם האחרונה ש"נכנס לך משהו לעין"?
"אני בוכה מעט מאוד. גם כשחקן אני עושה עבודה רצינית כדי לבכות – זה לא בא לי בקלות. אגב, פגשתי לא מזמן חברים שלי מהצבא, והם סיפרו לי שבטירונות הייתי בוכה בלי הפסקה – הולך במסע ובוכה. לא זכרתי את זה. מאמץ או כאב פיזי יכול לגרום לי לבכי".
"ארגנטינה".
מה הפנטזיה שלך?
"כבר מימשתי אותה. הייתי בחופשה ביוון, באיי הקיקלאדיים: הים הכי טורקיזי, בתים לבנים עם אוכל ביתי ולחם טרי, נשים שמלוות עיזים במעלה הר, ולילות עם בוזוקי ומוזיקה יוונית".
איזה דיסק מתנגן לך באוטו?
"ליאונרד כהן. אבל צריך להיזהר עם זה, כי לפעמים הוא יכול לגרום לך להירדם. הייתי גם בהופעה שלו – ישבתי בשורות הראשונות והסתכלתי על המסך. אמרתי לעצמי שגם יכולתי להישאר בבית ולראות את ההופעה על המסך, אבל האנרגיה של הקהל הייתה שווה את זה".
מה הדרינק שלך?
"אני שותה כל יום כוס יין אדום – זה התחיל מטעמי בריאות. באירועים של שמחה אני אוהב ערק עם קצת קרח ומים. לגבי היין, יש בכרמי יוסף יקב בוטיק שחביב עלי, וגם יינות של יקבי רמת הגולן אני שותה כבר שנים".
מה אתה מעשן?
"לא מעשן. הפסקתי בדרך הקשה, לפני 21 שנה, אחרי אירוע לב. עישנתי בזמנו שתי קופסאות מרלבורו אדום ביום".
על מה אתה נוהג?
"הונדה היברידית. לפני כן נסעתי כמה שנים על סובארו פורסטר שמאוד נהנתי ממנה, אבל בגלל הקטע הסביבתי עברתי למכונית שפחות מזהמת. בנסיעה על ההיברדית אתה אמנם לא מרגיש שאתה רוכב על אריה, אבל יש לי מנשא לאופניים".
איזה בחורות אתה אוהב?
"את אישתי".
איזה תכונה נשית מוציאה אותך מהכלים?
"לפעמים יש להן עודף רגישות שאני לא מצליח לפענח".
מה אתה אוכל?
"אני אוכל אורגני – בבית, מחוץ לבית. אני לא אוכל קמח לבן, סוכר לבן ובשר לסוגיו. הדיאטה שלי היא ים תיכונית – שמן זית, דגנים מלאים, קטניות, ואורגני ,אורגני, אורגני – נקסט. בכלל, אני חושב שהפסקה של השימוש הפסיכי שלנו בחומרי הדברה – בעיקר במה שקשור לירקות ופירות – יכולה להציל את החיים שלנו. מזון לא אורגני זה אחד המקורות לבעיות רפואיות של סרטן וספירת זרע, למשל".
איזה ספורט אתה עושה?
"אני רץ בערך חמישה ימים בשבוע, כמעט שמונה קילומטר, בעיקר בבקרים, ובקיץ אני גם שוחה. אבל עכשיו אני שמן כמו חזיר ויש עלי איזה 12 קילו עודפים, מרוב עיסוק באוכל".
איזו חיית מחמד אתה מחזיק?
"יש לי כלבה מקסימה מגזע בוסרון – כלבת רועים צרפתית בת שישה חודשים וחצי".
באיזה בר אפשר למצוא אותך?
"אי אפשר למצוא אותי בבר. אני לא מבין איך אפשר לדבר שם עם כל הרעש מסביב".