מתנה משמיים
איזה כיף להיות מדען. כל מה שצריך כדי לשמח אותך בחיים זו מנהרה תת קרקעית מחניקה, צינורית שקופה שבה מתנגשים חתיכות ג'יפה מיקרוסקופיות, ואלפי חנונים אחרים שיעניקו לך לחיצות יד מיוזעות מאושר בכל פעם שזה קורה. השבוע כינסו מנהלי מאיץ החלקיקים הענק בז'נבה, שוויץ, מסיבת עיתונאים דרמטית ובה הודיעו כי מצאו את ההוכחה לקיומו של ההיגס בוזון. לא, זה לא סוג חדש של בשר אדום שעדיין לא ניסיתם. מדובר בלא פחות מ"החלקיק האלוהי", זה שאחראי להיווצרותם של יסודות היקום ושמוכיח שהכל התחיל במפץ הגדול (או בנפיחה הראשונה של בוקי נאה).
פעם חשבנו שהשוויצרים האלה הם סתם נייטרליסטים נצחיים עם חיבה מוזרה לשלייקעס, עכשיו מסתבר שהם גם די שקרנים. בזמן שהם ישבו שם ושיחקו במבחנות, הצגנו כאן כבר לפני שנה את הגרסה האמיתית להיווצרותם של חיים על פני כדור הארץ, כשגילינו לראשונה את קייט אפטון. נכון, היום היא כבר מככבת על כל דסקטופ, על קירות המוסכים ובתא של משה קצב, אבל מה עם מי שזיהו אותה לראשונה? כי עם כל הכבוד להיגס ובוזון, בפעם הבאה שתרצו "ליצור חיים חדשים", כולנו יודעים על איזה חלקיק בלונדיני באמת תחשבו.
1,000 שקל למגדל, 500 ל-ש.ג
עם כל הכבוד לועדת פלסנר לשיוויון בנטל (או בשמה הנפוץ בבני ברק: "ועדת גיי קאקן"), לא באמת חשבנו שיש סיכוי אמיתי שתחולל כאן שינוי היסטורי בסוגיית הגיוס. חבל לחטוף פולסא דנורא בשביל שטויות כאלה. יודעים מה? אם כבר הסכמנו על זה שיש מגזר אחד של מתפללים ומעמד אחר של שומרים, למה לא להפוך את זה לרישמי? אל תתגייסו, אבל שלמו למי שכן; בכל זאת, שמירה בבונקר שווה לפחות 200 שקל לשעה. 300 אם זה ערב של ליגת האלופות. ככה כולם יצאו מרוצים: אנחנו נוכל לישון (סליחה, לשמור) בשקט, בזמן שאתם תדברו עם ההוא שם למעלה על העלאת שכר. בכל זאת לא רק הגויים של שבת צריכים ללכת למכולת, גם הכופרים של יום חול רוצים לאכול משהו מדי פעם.
תיקים באפלה
מאז הפרק האחרון של "אבודים" לא היינו מבולבלים ככה. בתחקיר שעשתה השבוע רשת אלג'זירה הסתבר שעל הבגדים שלבש יו"ר הרשות הפלסטינית לשעבר, יאסר ערפאת, נמצאו שרידים של פולוניום, חומר רדיואקטיבי קטלני שמוחדר למזון – מה שהעלה מיד דרישה לפתוח את חקירת מותו. אז מי רצה להעלים את יאסר? אנחנו אוטומטית חשדנו בג'ון לוק, אבל הוא אמור להיות מת (או שלא?), אלה בטח לא אנחנו. תאמינו לנו, אם אנחנו היינו רוצים להעלים את יאסר, זה היה בקלאסה: פצצה באייפון או תמונת עירום של סוהא. בסוף אנחנו הרי יודעים איך כל המסתורין הזה נגמר: סתם יסתבר שזה היה החריף של החומוס, למרות שאמרו לו להיזהר עם זה. אבל הוא? עוד בקמפ דייויד היה עקשן.
אבל למה עם הטייטס, למה?
שני צדדים של בר ראינו השבוע, וכמו שניתן היה לנחש - את שניהם גם אהבנו. מצד אחד ראינו אותה במראה הקשוח, נכנסת בצלם פפראצי כי העז לחכות לה כשיצאה מאימון בחדר הכושר אותו היא מפרסמת. צודקת ברבור, באמת חבל לצלם אותך סתם עם טייטס. הרי רק כמה ימים לפני שחררת עבורנו את הוידאו הזה, בו את נראית שוחה בביקיני זעיר וחולצה שקופה לחלוטין, כולל "הבונוס הדוקרני" בסיום. ומה עם הטניס בתחתונים והמקלחת בעירום? את זה כבר שכחתם, אה? הצלמים האלה, רק רואים בלונד בטייטס וישר נדלק להם הפלאש. פרובינציאלים, חכו חכו מה היא תספר עליכם לקונאן.
יורו? תזכירו לנו
הגיע הזמן לומר את האמת על היורו הזה אחרי אינספור ההתשפכויות חסרות כל הפרופורציה. בסופו של דבר, למרות המספר המעודד של השערים והתצוגה הגדולה בגמר הגדול, לא קיבלנו כאן ולו משחק אחד שייכנס לזיכרון הקולקטיבי העולמי. לא בקהאם מחרב לאנגליה עוד טורניר באדום מטופש, לא דרמה אדירה ומרובת שערים בשלב הנוקאאוט, לא קאמבק מדהים, אפילו שרת הספורט של ספרד לא קפצה לדשא לצרפת את צ'אבי. בסופו של דבר אפשר לומר על הטורניר הזה את מה שניתן לומר על מי שזכתה בו: יעיל, מדויק, אבל תכלס, הרבה פחות מעניין מהחברה של קסיאס.
האפי בירסדיי טו יו
ארצות הברית, הידידה הכי טובה שלנו בעולם, חגגה יום הולדת השבוע וזה הזמן להחליט מה לקנות לה במתנה. בשנים האחרונות היא קצת התרחקה, בעיות כלכליות וכאלה, גם לא תמיד מסכימה לצאת איתנו למלחמות. בקיצור, נהייתה קצת דודה. ובכל זאת ידידים זה ידידים, ולא נשכח לה את כל הפעמים שהייתה לצידנו. ואז חשבנו לעצמנו, הגיע הזמן להשתדרג. היא לא תודה בזה אבל כבר 27 שנים היא תקועה עם הפולארד ההוא, כשבשוק כבר מזמן עברו למרגלים דיגיטליים ב-HD. אז מה את אומרת אמריקה? הגיע הזמן לטרייד אין?