פוליטיקאים להשכיר

פוליטיקאים להשכיר
טוב, שאול. עוד סיפור אחד ואחר כך הולכים לישון

"על חורבה מפורקת בין חוק טל לבחירות, עמדה חבורה בלי הרבה ברירות. ומה נותר לעשות? לעבוד כשכיר? (פחחחח), חיפשו במהירות מפלגה להשכיר. ומי גר במפלגה? לא ממש משנה, אז סדרו בקטנה איזה משרד משנה. גם ראשות ועדה או סתם בחינם, רק בחייאת אל תתנו לחזור אל העם. כי שם למטה קשה ואין הנחות, אפילו שכירות אי אפשר לכסות. נו מהר, רק תגידו מתי חתימה, עוד שניה מגרדים פה אחוז חסימה. ואז כולנו ביחד עם חיוך נועז, ננופף לקדימה ולשאול מופז".

הנה הצעה חדשה לשיטת הבחירות הבאה, לאור ניסיון הפילוג המביך של החמישייה מקדימה השבוע: מנדט דינאמי. אתם מגיעים כרגיל לקלפי, נעמדים מאחורי הפרגוד ומתלבטים, ואז משלשלים פתק של מי שיישכח מקיומכם לארבע השנים הקרובות. השינוי? ברגע שירגיש ש"מיצה", יוכל הכיסא שהענקתם לנדוד לאן שיחפוץ: תנאים טובים יותר, משרד גדול יותר, מזכירה זורמת יותר... למה? רק לכם מותר להתקדם בחיים? אתם הרי זוכרים מה קרה בסיפור ההוא של לאה גולדברג, לא? החזיר העליב את בני הבית וגורש בבושת פנים, עד היום הוא מחפש דיירים שיסכימו לקבל אותו.

טוב שיש בעל בית

פאנל אולפן שישי: לאן אסד? (צילום: חדשות 2)
בטח אחים שלי, מי אוהב אתכם אם לא אסד?|צילום: חדשות 2

בעקבות המשך ההתדרדרות בסוריה וכניסת כוחות המורדים אל דמשק, הועלה השבוע החשש כי מאגרי הנשק הכימיים המצויים בידי סוריה, ייפלו בידיהם של ארגוני טרור בינלאומיים. אבל בדיוק כשהתחלנו לדאוג לשלמות המבנה המולקולרי שלנו, מיהר הרמטכ"ל בני גנץ להתייצב בפני ועדת החוץ והביטחון ולהרגיע: אסד שולט בעניינים. אוף, כזאת הקלה לא הרגשנו מאז ייסורי החמין של שבת בלילה. סוף סוף אדם אחראי, ידיים בוטחות על ההגה. כמה טוב לדעת שהאיש שלא חושש לטבוח את אזרחיו בטנקים, מטוסים ופצצות, רק כי הם לא מסמפטים את שלטון הטרור שלו – נמצא בקונטרול. הרי אין שום סיכוי שהוא יפעל בצורה לא אחראית מתישהו. אתה רואה אחמדיניג'ד? אם רק היית אחראי כמו בשאר, גם לך היו נותנים מפתחות לכור הגרעיני.

סוגיית גיל הפרישה

אין תמונה
אתם רואים? בגיל מסוים (48, במקרה של קורטני) הוא כבר נופל לבד

מחקר חדש שפורסם לאחרונה גרם לנו לחשוב שביקיני הוא קצת כמו קריירה של ספורטאי: קצר וזמני. וכמו במגרש, גם על חוף הים הכל בסוף מתנקז לשאלה גדולה אחת: התזמון. היכולת לזהות מתי הגיע הזמן לתלות את שני החלקים לנצח ולמסגר למזכרת על הקיר. חנות האופנה המקוונת isme ערכה סקר בקרב 2,000 נשים בריטיות שקבעו: גיל 39 הוא הרגע שבו סינדרלה הופכת לדלעת. האמת? לנו זה נראה קצת קיצוני, הרי לפי החשבון הזה היינו צריכים להוציא כבר מזמן צו הרחקה לקורטני קוקס (48), ג'ניפר אניסטון (43) ומוניקה בלוצ'י (43). מה, לא שמעתם את שטייניץ? גיל הפרישה חייב לעלות. כי יש עוד דבר אחד שמקביל בין ביקיני לספורט: על המגרש, כמו על החוף, אין באמת תחליף לניסיון.

רגע, הוא אמר חינם?

מכה מבית המשפט. נתניהו ושטייניץ (צילום: רויטרס)
נו, ביבי זוז טיפה, תן גם להיות גזלן פעם|צילום: רויטרס

תראו, זה אולי לא המקום להודות, אבל לא היינו כזה שוס בכלכלה. מאקרו, מיקרו, הכל נשמע לנו כמו מקום לחמם בו שאריות של פסטה. זו הסיבה שבגללה כל כך שמחנו ללמוד השבוע מפי ראש הממשלה את הכלל הפשוט ביותר בכלכלה: "אין ארוחות חינם". לכן, כדי לממן את ההוצאות צריך לעשות שינויים בתקציב. הגיוני, רק בשבוע שעבר לקחנו הלוואה בשביל פופקורן ושתייה בקולנוע. רציתם גדר בדרום? תקבלו העלה במע"מ, רציתם חינוך חינם? תקבלו קיצוץ בבריאות. רציתם כסף למוסדות חינוך חרדיים? רגע...מה זאת אומרת "לא רציתם"?, מי שואל אתכם בכלל? לכו תחממו משהו במיקרו.

מחכים לכם על הפודיום. דיר באלק לאחר, כן?

נתניהו עם הספורטאים האולימפיים (צילום: משה מילנר לע
ואני מבטיח שכל מי שרשם את השם שלו פה ויביא מדליה,יקבל ממני טלפון אישית|צילום: משה מילנר לע"מ

מוכנים? הנה זה שוב מגיע. 16 ימים של חגיגה ספורטיבית בינלאומית: בולט, פלפס, לברון, ניימאר, כולם כבר כאן כדי לקפוץ הכי גבוה, לבעוט הכי חזק ובעיקר לסיים עם כל זה כמה שיותר מהר. כי עם כל הכבוד לכל זה, לנו יש משימה למלא בלונדון 2012, אז שיעשו טובה ולא יפריעו. עם ישראל צריך מדליה, ומישהו מהאנשים האלה ששלחנו לשם צריך להביא אותה. ההוא מהסירה עם הגלשן או זה שעושה סלטות כמו בבלט בולשוי, ההוא שפעם הביא לנו משהו בג'ודו או הזוג הזה...נו, אלה מהטניס. אז מה אם אין לנו באמת מושג מה עבר עליהם בארבע השנים האחרונות, איך קוראים להם או מה באמת יחסי הכוחות ביניהם לבין שאר העולם? מה שחשוב הוא שיביאו משהו נוצץ, ומהר. כי אם יש משהו שבו אף אחד לא ייקח אותנו לעולם, זה ועדות חקירה.

>> בשבוע שעבר גילינו את השילוש הקדוש: הרב, הביקיני והסקס האולימפי