לא בוכים על מדען שפוצץ
בעקבות אירועי החודשים האחרונים הגענו למסקנה שאחרי הכול לא ממש משתלם ללכת על לימודים אקדמיים באירן. תראו מה קורה שם: אנשים משקיעים עשרות שנים, שולחים מיילים מתחננים לחרשנית של הכיתה ומבקשים שתשלח להם את הסיכום במייל, מכינים שליפים (ניסיתם לכתוב פעם אחד בפרסית? זה נורא ארוך), מקבלים תואר – והכל בכדי שסטודנט ממורמר יפוצץ אותם באמצע הכביש. למה האלימות הזאת? לא יכולת להגיע לשעת קבלה לפני?
שלא תבינו לא נכון, אנחנו ודובר צה"ל לא חושבים שצריך להצטער על כל העניין הזה יותר מדי. מה, חסר לנו צרות? אם הוא דופק סטודנטים זועמים בציונים, שייקח בחשבון מה יכול לקרות. הכי חשוב זה שכולם ידעו שאף אחד מהסטודנטים האלה מעולם לא היה קשור אלינו, לא במקרה, לא אולי, לא לימודי תעודה, כלום. אנחנו סתם חושבים שלא צריך לבכות על אנשי אקדמיה אירניים, וחשוב לנו לציין את זה. כי על אנשי אקדמיה סקנדינביים, למשל? אנחנו יכולים ליילל חודש לפחות.
אבל מי ישמור על רוני דניאל?
זה היה באוויר כל כך הרבה זמן עד שלרגעים היה ממש אפשר להרגיש את ריח הג'ל (תות וליצ'י פראי, אינו גורם לקשקשים), ועם זאת הודעתו של יאיר לפיד על כניסתו לפוליטיקה השבוע, הצליחה להפתיע רבים. מחנה "עמלק" של החרדים נמצא עדיין בתהליכי הקמה, ב"קדימה" מנסים למצוא מישהו שמתעניין בפריימריז, ובחנויות הבגדים ברחבי הארץ נרשם מחסור חמור בחולצות טי צמודות בצבע שחור. מילא זה, אבל מי יעשה בייביסיטינג לרוני דניאל ואמנון אברמוביץ' בערב שישי? אתם הרי יודעים שאי אפשר להשאיר אותם לבד. הם עוד ימרטו לנוסבאום את הגבות.
לא הספקנו להתקשר לאהרל'ה ברנע ולשאול אם יסכים לעשות לנו מערוף לסופ"ש אחד, וכבר נחתה הבשורה על הצטרפותו של נועם שליט למפלגת העבודה. מאיפה זה הגיע? עכשיו באים? עד שאיפסנו את כל השלטים בגראז', גירדנו את ה"עד מתי יוני 06" מהשמשה וגררנו את אחרוני המציצנים ממצפה הילה? במי נבחר? מי יוביל אותנו לגאולה? ומי זאת לעזאזל סופיה לנדבר? אנחנו חייבים להירגע ולשתות כוס מים. מישהו מוכן לקרוא לאנסטסיה?
מישהו רוצה טייק אווי מסעודיה?
חשבתם שזה יעבור להם בקלות? אנחנו כבר נראה להם, לסעודים האלה, מאיפה יורד האשראי. אחרי המתקפה המקוונת על אתרים ישראלים ופרסום פרטיהם של ישראלים ברשת, הגיעה השבוע התגובה הישראלית בדמות מתקפת נגד של האקרים ישראלים כנגד מחזיקי אשראי סעודים. עכשיו יש לנו את המספרים שלהם, ואפשר לחגוג. אבל רגע, אם חושבים על זה, אסור למכור שם אלכוהול או חזיר, ובקולנוע אפשר לראות רק סרט ערבי. אז מה נעשה עכשיו עם כל המספרים האלה? נקנה גמל?
הי, זאת ההיא עם הציצעס
במהלך הארוחה המסורתית עם המשפחה השבוע, יצא לנו לשאול את הנציג הבכיר של דור העבר לגבי הכישרונות של היום. "היום הרבה יותר קל", הוא ירה מיד בלי להתבלבל, "פעם היית צריך לעבוד קשה כדי שמישהו יסתכל עליך, היום פשוט מספיק להוציא את הציצעס החוצה". רצינו למחות, להגן על הדור החדש ולשאול את עצמנו מה זה לעזאזל "ציצעס"?, עד שהגיעה אנאלין מקורד והסבירה לנו.
השבוע שלחה "בטעות" כוכבת "90210" תמונת עירום של עצמה למעריצה באמצעות הטוויטר. אך בעוד שאנאלין, ברוכת הכישרון, ניסתה לבצע רק טיזינג בלתי מזיק עם תמונה שצולמה דרך המראה, הסתבר שחשפה הרבה יותר ממה שהתכוונה. עכשיו הרשת כולה חוגגת על הקצה של הציצעס, והיא דווקא די מבסוטה מהעניין. עד אתמול היא הייתה רק שם של מעשה מגונה ועכשיו היא כבר "ההיא עם הפטמה מהטוויטר". אלו החומרים שמהם עשויות אגדות.
יש לכם שיחת תגוביינא ממיאמי
פעם, כשעוד שיחקנו כדורגל בשכונה ולא בפלייסטיישן, נאלצנו להתמודד עם הילד המעצבן של השכנים. זה שמצד אחד אף אחד לא רצה לבחור כי לא ידע לשחק, אבל מצד שני לא היה מספיק חזק וגדול כדי לדרוש את זה בכוח. במקום זה הוא פשוט היה עולה חזרה למרפסת של ההורים, ומשם, במרחק בטוח, משגר עלינו שורה ארוכה של קללות ואיחולים. השבוע נזכרנו בילד הזה כשנודע על פיטוריו של דרור קשטן, בשיחת טלפון ממיאמי, על ידי הבעלים, אלי טביב. שבמקרה, טס לשם רק 24 שעות קודם לכן.
עכשיו ברור לכולם מי הגבר-גבר, מי השריף, ואצל מי אפשר לקנות סטוקים של ג'ינסים מתאילנד במחיר מופקע בקניון בפלורידה. ושאף אחד לא יגיד לו מי יאמן את הפועל, זה רק הוא מחליט. הוא יקבע מי ישחק, מי יישב ביציע, מה תהיה התוצאה, מי יהיו השופטים ומה יהיה מזג האוויר, ואם לא? הוא ישרוף את המועדון. וקשטן? הוא יחכה בצד עד שהמועמדת הנכשלת לא פחות מהצד השני של העיר תתפנה לקבל אותו, עד שגם בעל הבית שלה יחטוף מתישהו קריזה. ככה זה כשהכדורגל בקנטים, מה שנותר לדבר עליו הוא שאריות ממדורי הרכילות.
יש לה פנצ'ר, מהר, תביאו ג'ק
השבוע נחשפנו בפעם הראשונה ללוריין ג'קסון, הבת של, במהלך צילומים לסרט חדש בכיכובה, והתקשינו להתעלם מהדמיון בין השניים: חיוך מיליון הדולר, מבנה הפנים העגלגל ובעיקר העובדה שלאורך כל הדרך ראינו לה את הג'ק. מצד אחד ציפינו שאבא זוכה שלושה אוסקרים יפנה את בתו לסרטים עם תקציב ביקיני מעט גדול יותר, אבל אז נזכרנו שמדובר באותו ניקולסון שעד לפני זמן לא רב עדיין עוד ראה לבלונדיניות שובבות שכאלה את "קן הקוקיה" על בסיס קבוע. אז אם הוא מרגיש בנוח, מי אנחנו שנתלונן?