כמה זה חצי שעה מאחורי הסורגים?
אז זהו, סגרו את הבסטה, נגמרה המסיבה. לא עוד חגיגות פרועות תמורת 200 שקלים בדיונות, לא עוד השכרות חדרים ללילה במוטלים נידחים, לא עוד "זאת ידידה ותיקה שלי, אלינה, אנחנו מכירים עוד מהבית ספר בקייב" ("מה קייב? למדת איתנו מכונאות רכב בפתח תקווה"). חוק הזנות שעבר השבוע בקריאה טרומית בכנסת שם קץ לתופעת המין בתשלום בישראל, ובינינו? עשה גם טובה ללא מעט לקוחות ותיקים. כי ככה זה בחיים, בשביל הדברים הטובים צריך לעבוד: לצאת איתה לדייטים, להקשיב לה, להכיר את ההורים, ואז, בסוף גם זה יבוא. נכון, זה ייקח הרבה יותר זמן, ולא תמיד תקבלו את "חבילת הספיישל", אבל זה עדיף על חצי שנת מאסר, לא?
דרוש: סוחב שקיות עם ניסיון ברוורס
האמת היא שרצינו בכלל לדבר על התמונות של בר מספורטס אילוסטרייטד (במיוחד על איך רפאל נדאל היה מוכן למשכן את כל גביעי הגראנד סלאם, כספי הפרס והאשך השמאלי, כדי שהיא תמשיך להתחבק איתו גם אחרי שכיבו את המצלמה), אבל אז הבנו שעלות של תמונה כזו שוות ערך לחתונה של אוליגרך רוסי, כולל הופעה של פיליפ קירקורוב. אז בואו נעשה מה שתפרנים בדרך כלל עושים: נחפש עבודה שנייה. אנחנו מגישים בזאת את מועמדותנו למשרת מחנה הרכב של דוגמנית העל הישראלית. אמנם אנחנו פחות שריריים ומסוקסים מהאיש שעושה את זה היום, אבל גם התעריף הרבה יותר זול: תמורת חיבוק קטן בביקיני, אנחנו מוכנים אפילו לישון בבגאז'. אז מה את אומרת בר? אפשר להתחיל ביום ראשון?
חובבנים, מי נתן לכם רישיון?
השבוע, רגע אחרי שהתבשרנו על ניסיון המתקפה על שגרירויות ישראל בגיאורגיה והודו, אפשר היה ממש לחוש את הייאוש מעל דפי העיתונים המובילים ועל פניהם של הפרשנים הבטחונים, שנאבקו למצוא תשובות לפדיחה. לזה אתם קוראים טרור? שאלו כולם בזעם. ערס עם רובה קפצונים היה עדיף. ככה אתם גומלים לנו? שנים אנחנו מפחידים פה את כל מי שרק אפשר, מספרים סיפורי אימה, מנפחים את תקציב הביטחון לגודל של גלקסיה, ומה שלחתם בסוף? שמשון ויובב בסובארו פשע?
האמת, אם לא היינו כל כך נהנים מהסיפור הזה, זה היה הרגע לנתק אתכם קשרים. מי נתן לכם רישיון רשעים? כשאתם רציתם אתגר, לא חסכנו עליכם בשום דבר: תולעים, וירוסים, שפעת חזירים, הכל קיבלתם. חצי אקדמיה העלמנו לכם רק כדי שתרגישו נרדפים באמת. נשק גרעיני אתם רוצים? להפעיל סוויץ' של רכב לא הצלחתם. עכשיו מה אנחנו צריכים לעשות לדעתכם? בסוף עוד ידרשו מאיתנו לטפל בעובדי קבלן ולקחת אחריות על השריפה. אי אפשר לסמוך על אף אחד היום, אם רוצים מלחמה נצטרך לדאוג לזה בעצמנו. גם כן, עם אוייבים כאלה מי צריך חברים?
הידית של לכלוכית
השבוע נודע לנו שלאורך כל הילדות שלנו חיינו בשקר. סיפרו לנו על דלעת וכרכרות, על אחיות רעות ולכלוכית, אבל האמת היא שסינדרלה היא בכלל מטייוואן, מתנשאת לגובה 1.91, וחיה על הספה של אחיה בניו יורק. בעידן שבו כוכבים מסומנים עוד כשטרם נגמלו ממוצץ, העובדה שג'רמי לין נפל מתחת לרדאר של כולם היא לא פחות מנס. כך אנחנו זוכים מדי יום לתפוס את הראש מחדש, להאמין שסיפור כזה באמת יכול להתרחש: שאדם שנדחה מכל מסגרת מקצוענית, יזכה להזדמנות חייו בניקס (בניקס! לידם שמעון פרס נראה כמו מכבי ת"א בכדורסל), ויהפוך אותם לדבר הכי מלהיב בעולם הספורט. אנחנו רק מקווים שהשעה חצות לא תגיע לעולם, ושלא נישאר בסוף רק עם זוג נעליים יד שנייה.
רוצה בוק? תאכלי המבורגר
לא קל לנו להודות בזה, אבל לעיתים נדירות ממש מתפלקת להם יוזמה מבורכת שם בכנסת, כמו חוק הדוגמניות שמתגבש ממש בימים אלה. כי עם כל החיבה שלנו לביקיני איכותי, השלדים המהלכים על מסלולי הדוגמנות, עושים לנו את זה בערך כמו זומבי ממוצע ב"מתים המהלכים". גם היצורים המפוקסלים, חסרי המותניים ומנופחי החזה, שמגניבים אלינו חיוכים צחורים מכל שלט חוצות, מאבדים לאט את הקסם שלהם. כי כשמורידים את כל דיאטות החסה והשכבות בפוטושופ נותרים רק עם דניאל והנשים שכולנו מכירים מחיי היום יום. ובעוד שהראשונה יודעת להצטלם הרבה יותר טוב, אין לנו באמת ספק עם מי באמת היינו רוצים להתרכבל בלילה.
אני והחברה הפרונטלית שלי
צפוף מאד בעונה הזו של השטיחים האדומים בהוליווד, הרבה אנשים, מעט זמן מסך וכל מחשוף קובע. מי כמו בריטני וקים יודעות את זה טוב יותר? כן, וויטני יוסטון נפטרה באותו בוקר ובאותו מלון, ממש שלוש קומות מעליהן, עצוב, אבל ההצגה חייבת להימשך. וויטני הרי לא הולכת לשום מקום, אבל הרקמות הפוטוגניות והטבעיות האלה? הן הרי לא ילחמו בכוח המשיכה לנצח. חבל על הצלמים, מי ייתן להם כזה עומק? קייטי הולמס? הן היו חייבות להגיע. למרות שעכשיו, כשמסתכלים על זה ממש ממש ממש מקרוב, נראה לנו שבריטני צריכה למצוא בת זוג חדשה להסתובב איתה. כי חברות זה נחמד באפטר פרטי, אבל רק אחת יכולה להיות בפרונט.