מחדל בחלל
עם כל הכבוד לאבולוציה, למדע ולאפליקציה של החתול המדבר, לא נגזים אם נכריז שהשבוע נכשלנו רשמית כיצורים תבוניים. הרמזים היו שם תמיד: מחקר אטומי לצד כיתות טיפוליות, פרס נובל לצד פרסי ה-MTV, סטיבן הוקינג לצד חופית טייב – אבל אנחנו העדפנו להתעלם. בזמן שסיפרנו לעצמנו שיהיה בסדר הלך כדור הארץ ונשמט מידינו: האורניום שהתגלה על ידי כימאי גרמני הפך לפצצה בידי קיצונים דתיים, המיקרופון של תומאס אדיסון נפל לידיו של ג'סטין ביבר והכדורגל של הבריטים הגיע לארץ הקודש. בשלב הזה כבר היה ברור: לבד לא נצליח להוציא את העגלה מהבוץ.
בדיוק אז הגיע הקיוריוסיטי, רכב החלל המתקדם של נאס"א, שיצא למשימה סודית במאדים כדי לבדוק סימני חיים. בעוד התמונות ההיסטוריות עושות את דרכן ממרחק מיליוני קילומטרים היישר אלינו, קיווינו שעוד רגע ניתקל בישות סופר אינטליגנטית, שתספר לנו איך לעזאזל פותחים קופסת פלסטיק מבלי להזדקק לתפרים. אבל במקום להתאזר בסבלנות, היינו חייבים להתחכם ולחרב את שלוות הגלקסיה עם שידור הלהיט החדש של "וויל איי אם". מיליארד קילומטרים עשתה הזוועה המונוטונית הזו עד שהגיעה אלינו, תוך שהיא מוודאת סופית ששום צורת חיים עם כבוד עצמי בספקטרום הזה לא תרצה כל קשר אתנו במילניום הקרוב. עם שכנים כאלה, מי צריך אסטרואידים?
הממלכה המעורטלת
במשך שנים נחשבו אזרחי הממלכה המאוחדת לבעלי סקס אפיל של מגב בכלא 6. זאת לא רק הקרירות האופיינית וריח הפיש אנד צ'יפס, אלא בעיקר העובדה שדמויות כמו מרגרט תאצ'ר והמלכה אליזבת לא ממש עודדו רצון להתכרבל עם מישהי מתחת לשמיכה. אלא שלבריטניה יש גם צד אחד, פרוע וסוער יותר. כזה שמקדיש את העמוד האחורי בעיתון הנפוץ במדינה לצעירות אידיאליסטיות עם חזון, ופורץ בחגיגות לאומיות בכל פעם שפליטת ריאליטי מקומית מאבדת שליטה על המחשוף. עכשיו מגיעה ההוללות אל פסגת הפירמידה: ארמון המלוכה.
בשבוע שעבר חגגנו כאן עם העולם כולו את תמונות הפפראצי של הנסיך הארי, שהחליט להציג את "החותם המלכותי" לחבורת תיירות אמריקאיות במלון בלאס וגאס. הצבא הבריטי עוד ניסה לעשות קצת שרירים עם דיבורים על הדחה מהשירות (מכה קשה, אין ספק. רק מי שבילה בחולות אפגניסטן יכול להבין את האובדן), אבל העם שבר כבר מזמן דיסטנס. עשרות בריטיות נועזות עשו השבוע כבוד לנסיך הסורר כשהצטלמו מצדיעות בעירום בפייסבוק. במקומות אחרים בעולם יוזמות כאלה היו כנראה מעוררות סערה, אבל אצל הבריטים זה סתם עוד יום של חול בסדום ועמורה.
יאללה סולחה
מה נאמר לכם? מבלבל המזרח התיכון הזה. בכל פעם שאנחנו חושבים שהבנו את הפרנציפ, שעשינו סדר בין הקיצונים לייט, הפסיכופתים הרצחניים וסתם גברים מזוקנים עם פטיש לשמלות – מגיע פתאום משהו שטורף את הקלפים. בעוד מומחי ביטחון שונים מתריעים בפנינו שהגזרה המצרית עשויה להפוך לאיום לראשונה מזה 35 שנים, הופיע השבוע נשיא מצרים, מוחמד מורסי, בריאיון טלוויזיוני שבו ביקש להרגיע את השכנים. לא הספקנו להתאושש מזה ופתאום שר החוץ, ליברמן, מיהר להגיב ולהזמין את מורסי לביקור בירושלים. אז מה זה אומר עכשיו? מה עושים? מכינים את המקלט האטומי או מגדלים יונות שלום? שורפים דגלים של מצרים או מבררים על מלונות הכל כלול בקהיר? נאמר זאת כך, יונית: עם סדאם הכל היה הרבה יותר פשוט.
מרוב תביעות לא רואים את הטאצ' סקרין
טלטלה גדולה הרעידה השבוע את עולם הסלולר העולמי, כשבית משפט בארה"ב הכריע כי על סמסונג לשלם סכום של מיליארד דולר לאפל בגין העתקת מוצר. כל זאת אחרי שסמסונג הגישה תביעה קודמת נגד אפל בגין העתקת מוצרים של עצמה, שבאה בתגובה לתביעה ראשונית של אפל, שגרמו לבתי המשפט בכל רחבי העולם לעזוב הכל ולהתעסק רק בריב בין שתי הדיוות האלה. כעת תוהים כולם מה יהיו ההשלכות על הטלפונים החכמים שבידינו, האם סמסונג תדע להחזיק מעמד או שאפל תישאר כאן לבד? אולי עכשיו, עם עוד מיליארד דולר בבנק, הם יוכלו לייצר סוללה שלא נגמרת אחרי שתי הודעות ופוק בפייסבוק.
עוד חוזר הניגון
אז איזה כיף לחזור? בחיינו שהתגעגענו. שלושה חודשים תמימים בלי כדורגל ישראלי נראו כמו נצח, בעיקר עם כל האירועים המוזרים האלה בטלוויזיה: שיאים, מדליות, יורו, טקסים, ספייס גירלז...לזה אתם קוראים ספורט? נמושות. אצלנו לא שורקים לפתיחה לפני שמישהו חוטף נגיחה. אבל עכשיו זה שוב אתנו, כל הטוב הזה: כתובות נאצה, שחקן מורחק אחרי שניסה לתקוף שופט, בוררויות מכוערות, מאמנים היסטריים, משחקים כל כך משמימים עד שעצם הצפייה בהם עשויה להוות עילה לתביעה. למעשה יש לנו הצעת ייעול: בואו נהפוך את הסדר, ממילא הדברים המעניינים באמת מתרחשים בקיץ. נרכז את ליגת העל לחודש אחד ביולי, ונמתח את היורו על פני עונה שלמה. שילמדו החננות האלה, איך עושים את זה נכון.