איך הוא (לא) עמד בזה?

אין תמונה
אני עושה על זה 20 עליות מתח, מתערבות איתי?

השבוע קיבלנו הצצה מיוחדת במינה להרגלי הכושר הגופני בבית משפחת קרדשיאן, כפי שנחשפו בפרק פתיחת העונה החדשה של הריאליטי המתעד אותה. קים וקורטני החליטו לקיים בדירתן שיעור יוגה מיוחד, אותו העביר מדריך שרירי ועירום. ובהתאם לאווירה הרוחנית המיוחדת שהשתררה בחדר, הצטרפו האחיות לחגיגה והעבירו את השיעור בחוטיני וחזיות ספורט.

על אף שהקשר היחיד בינינו לבין הרוח מסתכם בנפנוף מנגלים, אנחנו מרגישים צורך עז לפרגן לקים ולקורטני על רמת הריכוז שלהן. בכל זאת בעודן מתנסות בתנוחת השפן המקפץ והכלב המתנפנף, טייל ביניהן אדם מבורך פיזיולוגית וחשוף כידון, שלא הצליח לשבור את מעגל האנרגיה והריכוז הפנימי של צמד האחיות. מצד שני, אולי המחמאות צריכות להיות מופנות דווקא אל הגורו המעורטל, שהצליח לשמור על קור רוח בתוך כל העכוזיאדה הזאת שהקיפה אותו.

אין תמונה
אל תדאגי, הוא לא תוקף אם לא מתגרים בו

אל תוך כל האירוע המרגש הזה הגיע גם לבסוף גם קריס האמפריז -  האיש שהיה נשוי לקים פחות זמן מאשר לוקח ליוסיין בולט לרוץ 100 מטר. כן, הוא זעם ונעלב וניסה לעשות קצת צומי של בעל בית, אבל האמת היא שלא היה לו סיכוי מלכתחילה. מילא שאשתך לא זוכרת איך קוראים לך, מילא שאף אחד ב-NBA לא יודע מי אתה, אבל איזה סיכוי כבר יש לך להרשים מישהו כשאתה מתמודד מול כלי רוחני כזה?

מאיר, תירגע!

מאיר דגן, לשעבר ראש המוסד (צילום: חדשות 2)
אני אומר לכם אם תספרו בדיחה על פרסים, דארת' ויידר יבוא|צילום: חדשות 2

מכירים את זה שלפעמים קמים בבוקר ומכריזים בתקיפות: "מהיום, אני מפסיק עם המתוק", מחזיקים עם זה שלושה ימים, ואז ביום הרביעי בולסים כמות שתספיק לארבע התקפי סכרת? יש לנו תחושה שזה מה שקרה למאיר דגן מאז שהשתחרר מעמדתו כראש המוסד. נכון, זה נורא מגניב לעמוד בראש מערכת שיכולה לגרום לאנשים במקומות מרוחקים להיעלם, ואז לעשות פרצוף של: "אנחנו? מה פתאום? סתם אכלנו חומוס באבו גוש" – אבל המחיר של השתיקה הזאת כנראה כבד מנשוא.

בשבועות האחרונים נכנס החסך הזה בדיבור להילוך כל כך גבוה, עד שהאיומים של דגן הופכים כבר למעט הזויים. זה התחיל בדעה אישית על כך שלא כדאי לתקוף, המשיך בטענה שבתגובה נחטוף 5,000 טילים, ומגיע כעת לאיום על מתקפה של משהו כמו 589 מדינות, 35 צבאות זרים ואיי סיישל הדרומית במקביל, ברגע שקפצון יתפוצץ ברדיוס של 1,500 קילומטר מטהרן. אתה מבין מאיר, זה לא שאנחנו לא מרגישים מאוימים גם ככה מכל מה שמתרחש סביבנו, אבל בקצב הזה מה יישאר לך כדי להרשים בראיון הבא? החייזרים מאווטאר?

דרבי זה הכול בראש

טוטו תמוז חוגג בדרבי. יש זוכה בטוטו (יוסי ציפקיס) (צילום: מערכת ONE)
מה אתם צועקים? אתם לא רואים שאנשים ישנים פה בין שתיים לארבע?|צילום: מערכת ONE

עיתוני ואתרי הספורט כולם התמלאו השבוע בשלל דעות ופרשנויות שניסו להסביר למה שחקני מכבי תל אביב, מרטיבים את עצמם בכל פעם שהם פוגשים את היריבה העירונית בעשור האחרון. בשורה התחתונה המסקנה היא שכל התשובות נכונות וכולן גם מפספסות. נכון, בחירת הזרים גרועה כבר שנים והשילוב של צעירים תוך הדרה מוחלטת של ותיקים הוא טעות, וכן, ההיפר רוטציה בסגל של הצהובים השנה לא מאפשרת לאף הרכב לצבור ביטחון ותיאום. אבל האמת היא שבכל הקשור לדרבי, הבעיה נמצאת בכלל בממד הפסיכולוגי.

מספיק להתבונן על ההכנות והמסרים שיוצאים מקריית שלום בשנים האחרונות. לפני כל דרבי מתחיל הטפטוף הידוע: "הפעם זה יקרה", "יש תחושה של שינוי באוויר", "ההגמוניה עומדת להתחלף" – הם רק חלק מהביטויים שחוזרים פעם אחר פעם לפני כל דרבי של השנים האחרונות. הוסיפו לזה את ההכנות חסרות התקדים למשחק ליגה, מסיבות העיתונאים הדרמטיות והניסיון הכושל לשדר רוגע, וקיבלתם מועדון בפאניקה.

מדוניאנין מאוכזב. הושעה ל-10 ימים (יוסי ציפקיס) (צילום: מערכת ONE)
רגע, אבל אמרת שנקרע אותם לא? תאמין לי, כולם שקרנים|צילום: מערכת ONE

מכבי תל אביב לא הפסידה את הדרבי האחרון בגלל שהייתה נחותה מהיריבה העירונית (שמשחקת כדורגל נורא מתחילת העונה) היא הפסידה אותו משום ששחקניה עולים למשחק הזה בכל פעם מחדש עם 300 טון של ציפיות ולחץ על הכתפיים, ומפני שההתייחסות לדרבי היא כמטרה ולא כעוד אמצעי בדרך למקום אליו רוצים להגיע בסוף (כפי שבצד האדום מתייחסים אליו). כל עוד זה לא ישתנה, במתחם וולפסון יכולים לישון בשקט גם לפני הדרבי הבא.

החדשות הטובות של השבוע

פיצה וירקות ליד (צילום: TatianaMironenko, Istock)
מה הגבינה הזאת עושה שם? אמרנו רק ירקות לא?|צילום: TatianaMironenko, Istock

אחרי שהקונגרס האמריקאי קבע שפיצה היא ירק בשל רוטב העגבניות שעליה, אנחנו מרגישים הרבה יותר טוב עם בחירות המזון שלנו. ההמבורגר 300 גרם שאנחנו מחסלים בכל ארוחת צהריים, למשל? הוא בכלל טחינה גולמית מזינה. מה זאת אומרת למה? לא ראית את השומשום על הלחמנייה? אגב, בהמשך לזה הבירה שאתה מרוקן מול השידורים של משחקי ליגת האלופות? היא בכלל פיתה מקמח מלא, בגלל החיטה כמובן. אבל רק אל תנסה לנגב אתה חומוס, תאמין לנו, ניסינו, זה לא נגמר טוב.

צולם ביום חול

חצויה 3 אגם רודברג (צילום: ראובן שניידר)
אל תדאגי אגם, אנחנו פועלים בצינורות הדיפולומטיים|צילום: ראובן שניידר

אנחנו רוצים לנצל את הבמה הזאת כדי לפנות אל כל מי שאנחנו מכירים, ולבקש את עזרתו באיתורה של אגם רודברג. זוכרים? מושבניקית סקסית, נראית נפלא בביקיני? זו שכולנו קיווינו שתהפוך לבר רפאלי הבאה? מקורות מודיעיניים סיפקו לנו השבוע את התמונה הזו, בה נראית מישהי שמזכירה את האגם שכולנו היכרנו. החשד הוא שהיא נחטפה על ידי פרגוד אכזר בצבע תכלת, שמחזיק בה במקום נסתר. כל מי שיודע משהו על מקום הימצאה, מתבקש לפנות אלינו בטוקבקים, ונרוץ לחלץ אותה.

פינת הרפובליקני ההזוי

לא נסיים בלי עוד טעימה ממה שכבר הפך למסורת בשבועות האחרונים כאן בסיכום השבועי, קטע קורע ובלתי נשכח של עוד אחד מחבורת המועמדים ההזויים לראשות המפלגה הרפובליקנית. והפעם, ריק פרי פונה לסטודנטים בניו המפשייר ומסביר להם כמה מיוחד יהיה הרגע בו יגיעו לגיל 21 ויוכלו להצביע לראשונה בבחירות לנשיאות. יש רק בעיה קטנה ריק, הגיל המינימלי להצבעה הוא בכלל 18. אבל מילא זה, האיש הצליח לטעות אפילו בתאריך של יום הבחירות (ה-6 לנובמבר). לפחות הוא זוכר איך קוראים לו, זה גם משהו.

>> גם בשבוע שעבר היה פה שמח, אבל עשו טובה, לא ליד הילדים